מושב במועצת הביטחון הוא נכס מדיני יקר, שמדינות רבות נאבקות עליו (וספק אם ישראל תזכה לו בעתיד הנראה לעין). הוא מאפשר למדינות להציב סוגיות החשובות להן על סדר יומו של הגוף המדיני המשמעותי ביותר בזירה הבינלאומית. הוא גם תובע מהן להפעיל את שיקול דעתן בשאלות טעונות ורגישות. לא תמיד זה קל. החלטתה של מצרים למנוע קונצנזוס במועצה בתמיכה בממשלת טורקיה לאחר כישלון ההפיכה ממחישה כי לפעמים, גם בדיפלומטיה, גובר הרגש על התבונה.
לא קשה להבין מדוע. מאז חילופי השלטון במצרים ביולי 2013, וגם לאחר הבחירות שם, לא חדל ארדואן להשפיל ולבזות את ממשל סיסי כבלתי לגיטימי מתוקף ראייתו את עצמו ואת מפלגתו, האק"פ, כמעין פטרונים ואף ״בני דודים״ של האחים המוסלמים. הדחתו של הנשיא מורסי מהשלטון הייתה לצנינים בעיני ארדואן, וטורקיה הגיעה כמעט לסף של ניתוק היחסים ודה־לגיטימציה פורמלית. כעת, לא עמדו המצרים בפיתוי ״לפרוע את החשבון״.
בפועל, ההשוואה בין המקרים אינה תופסת: במצרים, הצבא פעל אחרי שמיליונים יצאו לרחובות. בטורקיה, הקושרים קפצו ראש לבריכה ריקה. זה לא ימנע מההנהגה הטורקית, המתגוללת כעת בזעם בלתי מרוסן גם על ארצות הברית, מלהחריף ביתר שאת את תגובותיה כלפי מצרים בחזית רחבה של נושאים, כולל היחס כלפי חמאס. זה רע לישראל, משום שהחרפת המתחים במזרח הים התיכון מנוגדת לאינטרס שלה ומקשה על המאבק הממוקד נגד איראן וגרורותיה ונגד הטרור שלוח הרסן של האסלאמיזם הרדיקלי.
כדמוקרטיה מובהקת, היא אינה יכולה לנקוט עמדה עמומה כלפי הפיכה צבאית לכל דבר, גם אם יש לנו חשבונות משלנו לסלק עם ארדואן. מנגד, אין בסביבתנו האסטרטגית המיידית קשר משמעותי ורגיש יותר מאשר עם מצרים, וחשיבותו באה לידי ביטוי בביקור שר החוץ סאמח שוכרי בשבוע שעבר. אך אולי טמונה כאן, כרגיל במצבי משבר, גם הזדמנות הממחישה בדיעבד את התועלת שבמהלך הפיוס עם טורקיה.
בשוך הזעם יתברר לטורקים שאין הם יכולים להמשיך ולחבל באופן שיטתי, כדרכם בעבר, במאמץ העולמי המשותף נגד דעא"ש וספיחיו: בוודאי לא אחרי הזוועה בניס - ולפניה, באיסטנבול. תלות הגומלין של טורקיה באירופה ובמערב, וגם בסביבתה המיידית במזרח הים התיכון, עמוקה מכדי שארדואן יוכל להתעלם ממנה לאורך זמן. ישראל עשויה למצוא את עצמה בעמדת השפעה (מסוימת ומוגבלת, אבל לא חסרת ערך) על המהלכים שיובילו להרגעת הרוחות.
הכותב הוא סגן ראש המטה לביטחון לאומי לשעבר, מרצה בחוג לאסלאם ומזרח תיכון במרכז האקדמי שלם וחוקר במכון בגין־סאדאת