ראש הממשלה בנימין נתניהו מודאג, מוטרד ואפילו כועס, ובתגובה הוא עולה להתקפה. הוא מוטרד מדרישת רוב המשפחות השכולות (50 מתוך 67) להקים ועדת חקירה ממלכתית שתבדוק את התנהלות ממשלת ישראל לפני המלחמה בעזה (צוק איתן) ואחריה. לצד דרישה זו, שהפתיעה את ראש הממשלה, צפוי בקרוב להתפרסם דוח מבקר המדינה, שמהטיוטה שדלפה כבר אפשר להבין שהוא צפוי להיות ביקורתי בנושא היערכות הממשלה וצה"ל למלחמה.
נתניהו ועוזריו חוששים כי תביעת המשפחות השכולות והדוח ינוצלו בידי שרים וח"כים מהקואליציה והאופוזיציה כדי לנגח אותו ולערער את סמכותו ואת מעמדו, כשברקע גם מתהפכת מעל ראשו חרב חקירת המשטרה המתנהלת נגדו.
לפיכך בהודעה קצרה כינס אתמול ראש הממשלה את הכתבים הצבאיים והפרשנים לשיחה שנמשכה כמעט שלוש שעות. הוא שטח בפנינו את ראייתו האסטרטגית על מעמדה של ישראל, על האתגרים שניצבים בפניה, על האיומים כלפיה וגם על יכולותיה. אך העיקר היה ניסיון של ראש הממשלה להדוף את הביקורת של המשפחות השכולות, וכאח שכול הוא יודע עד כמה רגישה הסוגיה של התנצחות עם משפחת השכול, ולסכל את דוח המבקר וטענות דומות בנושא, שכבר הושמעו מפי שרים כמו נפתלי בנט ואביגדור ליברמן.
מהלך נבון של נתניהו
כינוס הכתבים הצבאיים הוא מהלך נבון של נתניהו. הוא נועד להעניק משקל "מקצועי" לטענותיו, יותר מאשר אם הם היו מועברים בידי כתבים פוליטיים או מדיניים.
ראש הממשלה דיבר לעתים בהתרגשות, לעתים בכעס, שאותו ליוו דפיקות אגרופו על השולחן. הוא הציג נתונים וציטוטים שבאמצעותם ביקש להוכיח שהממשלה בראשותו, הקבינט והוא אישית, התייחסו ברצינות לאיום המנהרות וליכולותיו הצבאיות האחרות של חמאס – הרקטות, פיתוח הקומנדו הימי וכלי הטיס.
בשבעת החודשים שלפני המלחמה, בין נובמבר 2013 ליולי 2014, התכנס הקבינט שמונה פעמים, כמעט שליש מכלל הישיבות באותה תקופה, לדיונים באיום המנהרות. ראש הממשלה גם יצא לסיורים בשטח ונפגש לשיחות עם מפקדים באוגדת עזה. הקבינט שמע את הערכותיהם של מפקדי צה"ל ושל בכירי השב"כ בנושא. בתום חלק מהישיבות התקבלו החלטות וניתנו הנחיות, כולל של נתניהו עצמו, לצה"ל ולמערכת הביטחון להיערך מבחינה צבאית לאיום המנהרות ולפתח יכולות טכנולגיות לסיכול. באותם דיונים, וגם בפורמים אחרים, הייתה הערכה מבוססת מודיעין שחמאס חפר כ־20 מנהרות או יותר לשטח ישראל. ב"מעריב־סופהשבוע" פרסמתי במדורי באוקטובר 2013 כי בצה"ל אף העריכו שהמספר הוא כ־30 (בצוק איתן נחשפו והושמדו 31 מנהרות). אם אני ידעתי, בוודאי שידעו זאת בצה"ל ובקבינט.
טענות חסרות בסיס
ולכן מבחינה זו ראש הממשלה צודק. הטענות כאילו הקבינט או צה"ל לא ידעו הן חסרות בסיס. מה שכן, מערכת הביטחון (וזו גם אחריותו של נתניהו) הייתה יכולה להיערך טוב יותר מבחינה טכנולוגית ולהתחיל בחיפוש פתרונות בזריזות רבה יותר אילו הקשיבה לפני שנים למתריע בשער – הגיאולוג אל"מ (במיל') יוסי לנגוצקי. הפתרונות שמיישמים כעת למאבק במנהרות הם בדיוק אלה שלנגוצקי הציע כבר אז.
ראש הממשלה (ושר הביטחון דאז משה יעלון) צדק בדרך שניהל את המלחמה: בזהירות, בלי להתלהם ותוך הצבת יעדים סבירים, מתוך הבנה שצריך לחשוב גם על נתיב סיום המלחמה. האסטרטגיה של נתניהו הייתה להימנע מאבידות מרובות בצד הישראלי, לצמצם את הפגיעה באוכלוסייה הפלסטינית, תוך כדי פגיעה קשה וכואבת בחמאס, ובלי להסכים לאף אחת מדרישותיו.
אם ראש הממשלה ישכיל עתה גם לקבל החלטה למנוע אסון הומניטרי בעזה – הקמת נמל היא הכיוון הרצוי – רבים הסיכויים שסכנת מלחמה נוספת תורחק בעוד כמה שנים, ובמבט רטרוספקטיבי ניתן יהיה לומר שצוק איתן הייתה מלחמה שהניבה תוצאות והישגים סבירים לישראל.