כל מי שהגיע לבית משפט כתובע או כנתבע נחשף קרוב לוודאי להליך הגישור. הדבר קורה כאשר השופט מציע לצדדים לנסות ליישב את הסכסוך מחוץ לבית המשפט. בניגוד להליך השיפוטי, שבו מכריע השופט על פי הראיות שהובאו בפניו, המגשר משתדל להביא את הצדדים להסכמה. הצדדים המגיעים לבית המשפט "חמים" זה על זה, ואינם פתוחים לראות את נקודת ההשקפה של הצד האחר.
המגשר פועל לכך שהצדדים יבחנו את האינטרסים החשובים להם, אך גם את אלה של הצד האחר. בדרך זאת הוא פועל לגשר על פני הפער שקיים בין הצדדים ולהביא אותם להסכמה על הפתרון האופטימלי שיהיה מקובל על שניהם. ניתן לומר כי בעוד שבהליך השיפוטי יוצא תמיד צד אחד בהרגשה שהפסיד שלא בצדק – ולעתים חשים כך אף שני הצדדים – בהליך גישור שהצליח יוצאים שני הצדדים בהרגשה שהשיגו את הפתרון האופטימלי מבחינתם.
זאת ועוד, הכרעה שיפוטית לא שמה קץ למחלוקת שבין הצדדים, מה שאין כן בהליך הגישור, וזאת מעצם העובדה שהוא מסתיים בהסכמה הדדית. ניתן לומר שבתי המשפט מכריעים בסכסוכים אך אינם פותרים אותם. בעוד שאנו נוהגים לשייך את הליך הגישור לסכסוכים בין פרטים - זהו מכשיר חשוב לפתרון סכסוכים בין קבוצות. כך סכסוכים בין ארגוני עובדים וארגוני מעבידים, וסכסוכים בתוך קהילות שונות או בין קהילות. במקרה זה הליך הגישור חשוב אף יותר, משום שהוא עוסק ביחסים נמשכים. כדי לאפשר לשני הצדדים להמשיך ביחסי שכנות, חשוב להביא את הסכסוכים לפתרון – ודווקא בהסכמה. מטבע הדברים הליכים אלה מחייבים הידברות, ראיית התמונה הכוללת של כל הצדדים והגעה לפתרון שיגלם את האינטרסים החשובים של כל הצדדים.
דוגמה טובה לכך ניתן למצוא במאמרו של אלכס גרזיבובסקי מקנדה ומהמכון ליישוב סכסוכים באוניברסיטת קולומביה בארצות הברית, מהמומחים המובילים בעולם בתחום גישור ויישוב סכסוכים. המאמר מתאר את הצלחתו להביא לסיום סכסוכים נמשכים בין הילידים לבין ממשלת קנדה, בדבר שימוש בקרקעות שקדושות לילידים ועל ההכרה בזכויותיהם ובבעלותם. היו אלה סכסוכים קשים, שרק בדרך של גישור והסכמה הדדית ניתן היה להתגבר עליהם.
המאמר מבוסס על הרצאה שנשא גרזיבובסקי בערב הפתיחה של כנס בינלאומי שנערך במרכז האקדמי פרס ברחובות, בנושא מקומות קדושים.
האם המאמר רלוונטי למדינת ישראל? ללא ספק. הליך זה עשוי להועיל לפתרון מתיחויות בתוך החברה הישראלית, אך גם להגעה לפתרון בין ישראל לבין הרשות הפלסטינית. בניגוד להשקפה שמקודמת על ידי חוגים שונים, אני סבור שפתרון כפוי לא יביא לסיום הסכסוך. לעומת זאת, ככל שהצדדים אינם מסוגלים ליישב את הסכסוך בעצמם, הליך גישור עשוי לסייע לצמצום הפערים.
ויש לנו דוגמה מוצלחת: בעקבות ביקורו של אנואר סאדאת בירושלים, החלו שיחות שלום בין ישראל למצרים. השיחות לא עלו יפה, אך משזומנו הצדדים לשיחות בקמפ דייוויד, בגישורו של נשיא ארצות הברית, הן הסתיימו בהסכם שלום.
הכותב הוא דיקן הפקולטה למשפטים במרכז האקדמי פרס