מבצע צוק איתן, שארך 51 יום ושבמהלכו הושמדו חלק מהמנהרות החודרות של חמאס, חוזר ומעסיק את המערכת הפוליטית בישראל. השאלה שעומדת על הפרק היא: האם איום המנהרותנדון בקבינט המדיני־ביטחוני, והאם צה"ל נערך כראוי לטיפול בו? כדי לברר סוגיה זו מוצע להקים ועדת חקירה ממלכתית. ייאמר מיד: אין צורך בה כדי לענות על שאלה זו. ברור לכל כי לצה"ל לא הייתה תוכנית אופרטיבית לטיפול במנהרות, ובעיקר - לא הייתה תוכנית להשמידן לאחר שהתגלו.
אגב, במקרה זה אין כמעט חשיבות לדיוני הקבינט, שכן לצה"ל צריכה הייתה להיות תוכנית להשמדת המנהרות והיה עליו להציגה בפני הדרג המדיני. השאלה שצריכה להישאל היא אסטרטגית: מדוע צה"ל אינו מצליח בשנים האחרונות לסיים מלחמות עם תוצאה ברורה של ניצחון? ואין צורך בוועדת חקירה כדי לענות עליה.
השינויים שחלו בעולם ובאזורנו הביאו את מקבלי ההחלטות בדרג המדיני והצבאי לשנות את תפיסת הלחימה של צה"ל, בלי שהנושא נדון באופן מעמיק. רגישות היתר לנפגעים בצדנו והצורך לגייס לגיטימיות עולמית להפעלת כוח בעידן של תקשורת פתוחה ותזזיתית, בשילוב יכולות מודיעיניות וטכנולוגיות מרשימות מצדנו, הביאו את מקבלי ההחלטות להעדפה של לחימה מוגבלת והפעלת אש מרחוק על פני יוזמה והתקפיות. ההסבר תמיד מגיע בגיבוי תקשורתי נרחב - "מה? נכבוש את עזה כדי להפסיק את ירי הרקטות?".
# # #
ישראל ידעה מלחמות ומבצעים רבים במהלך שנותיה. ששת הימים, צליחת תעלת סואץ לאחר ההפתעה ביום הכיפורים, מבצע אנטבה ועוד ועוד. מבצעים אלה מוכיחים כי כשצה"ל יוזם ופועל על פי עקרונות המלחמה, הוא גם מנצח. לעומת זאת, ההחלטה לפעול מהאוויר בלבד בפתיחת מלחמת לבנון השנייה ובפתיחת צוק איתן גררה את ישראל למלחמות ארוכות, שבמהלכן נאלצו מקבלי ההחלטות להפעיל כוחות קרקעיים בשלבים מתקדמים של המערכה מול אויב מוכן, עם תוכניות שחלקן לפחות הוכנו אד הוק.
התוצאות של מלחמות אלה היו בעייתיות מאוד בלשון המעטה, וכמובן שהצד השני חש שעמד מול צה"ל ויכול לו. הפעלת הכוח צריכה תמיד להיעשות רק באין ברירה ולהישען על עקרונות חברתיים וצבאיים. ראשית, האמונה בצדקת הדרך היא הבסיס המוסרי שמעניק לכל לוחם ומפקד את המוטיבציה להילחם ולסכן את חייו כדי לנצח במלחמה.
ההכרה בצדקת הדרך תלויה ביכולתה של ההנהגה, המדינית והצבאית, להביא למכנה משותף חברתי רחב ככל הניתן, מגובה בנרטיב צודק ומאחד. בצד הצבאי זה צריך להתבטא ביוזמה והתקפיות, או בלשון אחרת חתירה למגע ודבקות במשימה עד הגעה לניצחון. בכל מקום שבו צה"ל חתר למגע ופעל תוך דבקות במשימה, הוא השיג תוצאות מרשימות.
השינויים שחלו בשדה הקרב מחייבים את צה"ל למספר התאמות בתפיסת הלחימה, אך בכל מקרה עליו להמשיך ליזום ולחתור למגע. צבאות העולם פועלים היום באזורי חיכוך עם כוחות מיוחדים תוך שהם משלבים אש מהאוויר ומהים עם פעולה קרקעית (לא בהכרח תמרון רחב).
היכולת לעשות זאת מצריכה הקמה של מפקדת כוחות מיוחדים, שתאגד את הפעילות ותעסוק בהפעלת כוח מיוחד, בינזרועי. כך יוכל כוח מיוחד, קרקעי, לפעול בעומק השטח בשילוב עם אש מהאוויר ומהים, ולפגוע במטרות נבחרות במב"מ (המערכה שבין המערכות) ובעת מלחמה. פגיעות אלה יהיו ממוקדות, ויוסיפו כלי פעולה נוסף וחשוב לשלל האמצעים שברשות צה"ל. פעולה צבאית מתוכננת היטב, נחושה והתקפית, תייתר בדרך כלל ועדת חקירה בסיומה.
הכותב כיהן כמפקד חיל הים
[email protected]