"מתקפת הטרור מתגברת!", קובע כתבנו לענייני אפוקליפסה אסלאמיסטית, צביקה יחזקאלי (ערוץ 10). והוא לא היחיד שרועד ומרעיד בפני הטרור הדאעשי. יש משהו מטעה ודפוק בבסיס כאשר הכותרות צועקות שהטרור שוב(!) הכה בצרפת, בגרמניה או באירופה, ואפילו בישראל. הכה? באירופה? מדובר במאות מיליוני בני אדם. מספר נפגעי הטרור אפסי ביחס למספר הנפגעים בכבישים, בתאונות עבודה או באסונות טבע. להבדיל ממלחמות שגובות מאות אלפים ומיליונים - הטרור האסלאמי באירופה, או בכל מדינה מערבית, הוא התפרצות דלקתית מקומית ואקראית שנזקה יותר פסיכולוגי מאשר פגיעה מערכתית או לאומית. "דאעש" האקס טריטוריאלי הוא שם צופן לבעיות האישיות של הטרוריסט הבודד, כשם שהוא קוד ההפעלה של מפלגות הימין בארץ ובעולם.
אין ספק שיש להילחם ולחסל כל צורה של טרור, אבל לטרור היחידים יש להתייחס בפרופורציות הנכונות. ובעיקר להבין כיצד, בדחיפה של זעקות תקשורת וקמפיין הפחדה של פוליטיקאים, הופך הטרור הדאעשי מירי אקראי מקומי לאיום קיומי לאומי ואישי. "העם הגרמני עוד ישמע מאיתנו", איימה ההצהרה של דאע"ש. בולשיט. גרמניה היא מדינה ועסק הרבה יותר גדול מסדרה של אירועי טרור קטלניים. זו לא צרפת או גרמניה ואירופה ש"הוכו בידי הטרור", כלשונו של יחזקאלי, אלא אזרחים חסרי מזל שנקלעו למקום הלא נכון בזמן הלא נכון. וזה קורה גם באסונות המוניים, אלא שלאסון רכבות או לרעידת אדמה אין הדהוד תקשורתי מאיים שמצביע על דמון בחדר המדרגות שלך. ובעיקר אין שם להקות עורבים צווחנים של ימין קיצוני שרוכבים על האירוע כדי לקושש קולות ולדחוף אג'נדה גזענית.
מוחמד דלאל, מהגר סורי בן 27, רצח אישה הרה במצ'טה ופצע שניים. זוועה. בסלולרי שלו נמצא סרטון שבו נשבע אמונים לדאע"ש ואיים "לנקום בגרמנים ומתחייב שתושבי גרמניה לא יישנו בשקט". זו מצוקת הטרוריסט ולא יכולתו ליישם את איומיו. הבעיה היא רקדני הזוועה נוסח בנימין נתניהו, מנהיגי הימין באירופה ודונלד טראמפ, שהציג את גרסת הכיסוי והשיסוי שלו לטרור בחצר האחורית שלך: "יש לי חבר שאמר לי לפני כמה חודשים: 'אני נוסע לצרפת'", סיפר טראמפ, "פגשתי אותו לפני כמה ימים ושאלתי איך היה. 'לא נסעתי', הוא אמר, 'מסוכן שם. צרפת זו כבר לא צרפת'".
הפתרון שלו? למנוע כניסת מוסלמים לארה"ב ולדחוק לפינה כל מוסלמי באשר הוא מוסלמי בתוך המדינה, שזה פחות או יותר גם הפתרון של ממשלת נתניהו. "אובמה לא מוכן לומר את המילים 'אסלאם רדיקלי'", מתלוננים טראמפ ותומכי נתניהו, וזה נכון. אובמה אכן עושה הכל, במודע, כדי להימנע מהדבקת המילה "אסלאם" למילה "קיצוני" כדי לא לקשור תודעתית את האסלאם למחזות עריפת הראשים והירי העיוור בערים מערביות. עיתונאים כמו יחזקאלי שקובע ש"דאעש זה חלום של עשרות אלפים" (למה לא מאות אלפים? יותר טוב מיליונים) מבעיתים אזרחים שקריאת "אללה אכבר" נשמעת להם כמו תקתוק של פצצה, והם כלי משחק בידיים של הגרועים במנהיגי הימין הקיצוני.
הכל אישי
קמפיין השנאה הזה מפמפם ציבור מבוהל ומעלה את רף המתח בין המקומיים למהגרים. אצל טראמפ אלה הן עדיין רק מילים רעילות, בישראל הדיבורים האלה מלווים באמצעים אדמיניסטרטיביים שמבטיחים שהמתח העוין בין ערבים ליהודים יישמר, ואיתו ה"טרור" המאיים להרוג את כולנו ומזין את ה"מלחמה בטרור", שגורמת לתגובת נגד טרוריסטית וחוזר חלילה. נתניהו ושות' משווים את הטרור באירופה לטרור בישראל, אבל זו השוואה כוזבת. הטרור באירופה הוא לא דמון אסלאמיסטי שקם כביכול לחסל את כל הכופרים שבעולם (תרגיעו, הרי אין להם שום יכולות ביצוע), אלא התפרצויות זעם בכיסי תסכול מקומיים. בעוד לנו יש בעיה מול עם שלוחם על עצמאותו.
אין בעולם דרך לגשר על הפערים ועל המתח בין המהגרים מן העולם השלישי למקומיים בעולם הראשון. אלה הם יחסי שכנות דפוקים מראש. את הפיגועים כתוצאה מהמתח יש לראות יותר כאירועים פליליים ופחות דתיים. יותר אישיים ופחות אידיאולוגיים. חוכמת המנהיג היא להכיל את המערכת הנפיצה בין המקומי והאחר במינימום נזקים נוסח אנגלה מרקל (זה עוד יעלה לה בבחירות), ולספוג את הריקושטים של ההיטמעות במינימום נזק, כדי לא להיקלע למצב של פצע מדמם שיצא משליטה.
גלי ההגירה הנוכחיים הם לא צונאמי חד-פעמי. אחרי שוך הקרבות במזרח התיכון נישאר עם אפריקה שעדיין מתפוצצת בזרמי מהגרים לכל עבר. מדינות העולם הראשון מנסות לחסום את הגירת העולם השלישי בדרכים בירוקרטיות ופיזיות, אלא שבעולם הגלובלי לא באמת ניתן לחסום הגירה חוקית או לא חוקית.
"הגרועה שבאומות העולם בעת החדשה"
אצלנו, שורה של חוקי גזע ונורמות מערכתיות מעוותות הפכו את מדינת ישראל להיות הגרועה שבאומות העולם בעת החדשה (לא צריך לפרט, רק לפקוח עיניים ולראות מה קורה כאן ביחסי מדינה–"אחר"). הקטטה עם הפלסטינים מנגעת את ישראל בטרור שחלק גדול מן העולם רואה בו מלחמה צודקת לעצמאות. וכבר הוכח שגם הלך רוח של "כל הערבים טרוריסטים" ופרנויית ביטחון אלימה היא מקדם טרור.
למשל המסרונים שקיבלתי תוך כדי הקלדת השורות האלה (שהדי במרומים שהכל אמת).
16:14, א': מעכבים אותי עם המשפחה במחסום ג'נין
16:14, א': רק בגלל שחייכתי
16:14, א': אתה קולט שרק בגלל שחייכתי הבודקת התעצבנה
16:14, א': רן!!!
אחרי כמה צפצופים פתחתי את ההודעות.
16:20, אני: מה בדיוק קורה?
16:25, א': עצרו אותנו בצד רק בגלל שחייכתי ולוקחים אותנו לחיפוש
16:25, אני: עזבי שטויות. אם לא עשית כלום לא יקרה כלום, זה פאניקת ביטחון רגילה
16:26, א': זה משפיל
16:26, אני: תתייחסי לזה כמו לאוויר. זה משפיל יותר את מי שמחפש, גם אם הוא לא יודע את זה
16:26, א': אתה לא יודע על מה אתה מדבר, מאוד מכעיס
16:27, אני: צפצפי
16:27, א': לא!!! כשאותך ישפילו ככה אז תצפצף. אמא שלי בת 85, לא מגיע לה יחס כזה רק בגלל שחייכתי
16:27, אני: אני חושב שאני אצפצף. בעניין האמא את צודקת
16:53, אני: מה קורה?
16:53, א': יצאנו לפני כמה דקות.