קשה להיות ראש ממשלה. קשה מאוד להיות ראש ממשלת ישראל, והראיה - כל ראשי הממשלות בישראל סיימו את כהונתם בתחושה של אכזבה ועוגמת נפש. החל מבן גוריון, דרך שרת, גולדה, אשכול, וכלה באולמרט. גם נתניהו, עד היום, לא ממש מלקק דבש. ישראל מדינה קשה במיוחד. אחת המדינות היחידות בעולם הדמוקרטי שתלונות במשטרה נגד פוליטיקאים נתפסות בה כלגיטימיות וכחלק מהמאבק הפוליטי. זה דבר נורא, אבל גם נכון. אין סוף תלונות מוגשות מדי שנה על ידי גורמים אינטרסנטיים ופוליטיים שונים נגד פוליטיקאים, החל מראשי ערים, דרך פקידים בכירים וחברי כנסת, וכלה בשרים ובראש הממשלה.



ב־25 השנים האחרונות התופעה החריפה וכל ראשי הממשלה נחקרו על ידי המשטרה. נתניהו בקדנציה הראשונה, ברק, שרון, אולמרט, ועכשיו גם נתניהו. גם פרס נחקר, אומנם אצל מבקר המדינה, אבל לא היה רחוק שגם זה יגיע למשטרה. לא במקרה סערה הארץ, ובעיקר התקשורת, לפני שבועות אחדים, כשנודע שבמשטרה יש רשימה מרוכזת של חברי כנסת ושרים שלכאורה הם יעדים פוטנציאליים לחקירה.



מהו האינטרס הציבורי?


לא המשטרה נושאת באשמה, אלא הנכונות הציבורית להכיר בלגיטימיות של האשמות פליליות, ברובן מופרכות, כחלק ממאבקים פוליטיים. הציפייה הציבורית הנורמטיבית, למרבה הצער, היא שחלק מתפקידיו של פוליטיקאי בתקופת כהונתו הוא לעבור חקירה או בדיקה כלשהי. ואם זה לא קורה, אז אולי משהו פגום בו.


על רקע האנומליה הזו המערבת פוליטיקה ופלילים כמעט בטבעיות, הצעת החוק של ח"כ דוד אמסלם, המבקשת למנוע חקירת ראש ממשלה מכהן במהלך כהונתו, היא נכונה ומועילה. ישנן לא מעט מדינות דמוקרטיות, עם מסורת מפוארת, שנוהגות כך. למשל ארצות הברית, ובעיקר צרפת, שגם בה נהוג, מעבר להיגיון ולמידה, להאשים פוליטיקאים בפלילים.



ועכשיו לשאלה מהו האינטרס הציבורי העליון: ראש ממשלה שמתרכז בתפקידו ודעתו אינה מוסחת, או רעיון של שוויוניות, שמרחף מעל חקירות אין סופיות, מלוות בכותרות צעקניות, ובדרך כלל אינן מולידות דבר וגורמות לראש ממשלה להיות שקוע בתשובות לחוקריו ולתקשורת במקום למלא את תפקידו כהלכה.


לי אין ספק שאסור לחקור ראשי ממשלה בכהונתם, אלא בעבירות חמורות כגון רצח, הריגה או אונס. התנאי כמובן, שהעבירות, אם היו, לא תתיישנה בתקופת ההשהיה ולאחר שראש הממשלה יסיים את כהונתו, תיפתח החקירה מראשיתה.



אגב, בצרפת כמעט כל נשיא או ראש ממשלה לשעבר נחקר עם סיום תפקידו. זה יוצר כותרות, אבל לא משבש את המשילות. יכול להיות שבגלל השהיית החקירה יאבדו ראיות או יתואמו גרסאות וחקירות מאוחרות יתמסמסו, אבל גם אם זה יקרה, זה שווה. מוטב שראש ממשלה יעסוק בניהול המדינה מאשר בנבירה עצבנית במסמכים ובעדויות, גם במחיר שלא יעמוד לדין אם חטא. אין מדובר בחוק שנועד לאתרג ראש ממשלה זה או אחר, אלא בחוק שיאפשר לו למשול ולמלא את חובותיו לציבור.