הישגי הספורטאים במשקים האולימפיים בריו העלו על סדר היום את סוגיית התמיכה בספורט בכלל ובספורטאים המצטיינים בפרט. כותרות הענק ותמונות זוכי המדליות בשערי העיתונים עשו את שלהן. פוליטיקאים כמו שרת התרבות והספורט מירי רגב מיהרו להפעיל את הנווטן הפנימי לאחר שהריחו פוטנציאל לעיסוק בנושא שהציבור יאהב.
ולכן עוד לפני שאחרוני הספורטאים הישראלים נחתו בישראל, הצהירו השרה רגב ואחרים על כוונתם לעודד ספורטאים מצטיינים באמצעות תוכניות סיוע ותקציבים מוגדלים, וכן באמצעות תמיכה ישירה כמו הטבות מס או פטור ממס על כספי הזכייה במדליות. הסימפטיה לספורטאים הועצמה בימים החולפים בעקבות הפרסומים על מדליסט הג’ודו אורי ששון, שנאלץ לחלטר בשיעורי ג’ודו לילדים במתנ”סים.
חותר הקיאקים מיכאל קלגנוב ניצל את ההזדמנות כדי לסגור חשבונות. הוא לא היסס להשתלח במוסדות הספורט, לאחר שלטענתו נאלץ לעזוב את ישראל כי לא קיבל בה את הגיבוי הכלכלי הראוי.
במה שונה ספורטאי מצטיין מזוכה פרס נובל
אין לי דבר נגד התמיכה בספורטאים. אני עוסק בספורט באופן פעיל בצד צפייה בשידורים. ובכל זאת לא ברור מה מותר הספורטאי המצטיין מאותו ישראלי הזוכה בפרס נובל לאחר עשרות שנים במעבדה או בפרס דוד על הישגים יוצאי דופן במדע או באמנות. מדוע זוכי הפרסים האלה משלמים מס על כספי הפרס ואין איש תמה כיצד ייתכן שכך מודה המדינה למי שמשפרים את תדמיתה בעולם?
ישראל נתברכה לא רק במדענים, אלא גם במוזיקאים מצליחים בקנה מידה בינלאומי - ובכל זאת נגנים בפילהרמונית נותנים שיעורים פרטיים לפרחי המוזיקה בלי לחוש פחיתות כבוד או פגיעה בקריירה שלהם. נגנים מהתזמורת הקאמרית הישראלית ממדינות חבר העמים חלטרו בשמירות כדי להשלים את ההכנסה שלהם - בלי שקמה מחאה גדולה. סשה ארגוב, מגדולי המלחינים בזמר העברי, עבד מדי יום כפקיד בנק בלי להתלונן ובלי שאף אחד תמה אם מקומו של עילוי זה הוא בטיפול בחשבונות עובר ושב, גם אם אלה אילוצי פרנסה. המלחין והזמר אפרים שמיר נאלץ להשלים את ההכנסת שלו ולעבוד כסוכן ביטוח בשל שצורכי הפרנסה.
מעטים שואלים את עצמם איך ייתכן שאנשי התרבות, עם הזוהר של קדמת הבמה, נדרשים מאחורי הקלעים לבעיות הפרנסה והפנסיה. מעטים עוד יותר טורחים לעסוק בשאלה איך אפשר לעזור או מה הדרך לפתרון הבעיה. יוצא דופן (ברמת הבינלאומית בלבד) היה המלחין האיטלקי המהולל ג’וזפה ורדי. הוא הבין שהישועה לא תגיע מהפוליטיקאים ויזם הקמת בית אבות לזמרי אופרה שיצאו לגמלאות. על יוזמה כזאת אצלנו אפשר רק לחלום. ורדי הוכיח שאסור להסתפק בדיבורים אלא יש לעשות.
בחזרה לישראל: הספורטאים הישראלים המצטיינים נהנים מחסויות של חברות מסחריות, ואלה אכן מיהרו לפרסם בעקבות ההצלחות מודעות ענק, ועל הדרך לקדם את עצמן. אבל תופעת מתן החסויות למוזיקאים, לשחקנים או למדענים מצטיינים קיימת במינון נמוך בהרבה. אז אם זוכי פרסי נובל, מוזיקאים כמו אחינועם ניני ומנצחי תזמורות בינלאומיים מעלים את קרנה של ישראל לא פחות מהספורטאים, אין סיבה להפלותם לרעה. אם רוצים לעודד, להקים קרנות סיוע ולתת הטבות מס, אז בבקשה - עשו זאת לכולם וללא אפליה.