1. הכירו את השילוב האופנתי־קטלני של התקופה האחרונה אצל בני הנוער: עישון גראסושתיית אלכוהול, או בקיצור - גראסכוהול. זה לא סוד, לא צריך תחקירנים, פשוט אפשר לבדוק בחדרי המיון של בתי החולים ברחבי הארץ כמה בני נוער מגיעים אליהם בסופי שבוע בעקבות הרעלת אלכוהול, במצב של שכרות וערפול חושים, של אובדן הכרה, ולעתים על סף מוות. בעלי עין חדה שיסתובבו בשעת הערב והלילה בגנים הציבוריים ימצאו בני נוער מסטולים, צועקים, מרעישים ומתקוטטים עד כדי מצב קיצון של שימוש בשברי בקבוקים וסכינים לצורך חיסול חשבונות. בקרבת מועדונים שבהם מבלים צעירים ישנם מוכרי סמים - גראס וסמי פיצוציות. הם לא מבקשים תעודות זהות מהלקוחות.
בשעות הלילה המאוחרות אפשר למצוא צעירות וצעירים שכובים מחוקים על מדרכות ובחצרות, בחדרי מדרגות ובחניונים, חלקם מתבוססים בקיאם, חלקם מתחננים שייקחו אותם לבית חולים ורק מיעוטם מבקשים להגיע לבית ההורים, מחשש לענישה וסנקציות שיוטלו עליהם משום שהגיעו למצב שכזה.
למנהלי בתי הספר אין מושג מינימלי כמה מתלמידיהם, בדרך כלל בכיתות י"א או י"ב, מעשנים גראס. אין להם מושג שבמתחם בית הספר ומחוצה לו מתנהלות מכירות סמים לתלמידים, לפעמים התלמידים עצמם הופכים "סוחרים" כדי לממן את ההוצאה הפרטית שלהם על גראס ושתייה במועדונים.
וגם כשיש מקרים שבהם נודע, בצורה זו או אחרת למנהלים, שיש חבורה גדולה של משתמשים בבית הספר - הם לא ידווחו על כך למשטרה מחשש שהדבר ייצא לתקשורת ו"שמו הטוב" של בית הספר יינזק.
אכיפת החוק שאוסר כניסת צעירים שגילם נמוך מ־18 למועדונים שבהם נשפך אלכוהול כמו מים - חלקו מזויף וזול ומאפשר לברמנים ולבעלים למכור כמויות של צ'ייסרים בזיל הזול, מה שגורם לעיקר ההרעלות וההגעה למצבי אובדן חושים - כמעט לא קיימת.
המקרה האחרון שפורסם השבוע, ולפיו על פי החשד נערה שיכורה נאנסה בשירותים של מועדון "אלנבי 40" על ידי צעיר שיכור, הוא אחד מני רבים שלא מגיעים לכדי תלונה ופרסום. בדרך כלל, צעירה שעברה חוויה קשה כזו לא תעז להתלונן, בעיקר בשל החשש מהוריה, שאינם יודעים שהילדה הטובה שלהם מבלה במועדונים כשהיא שיכורה ומסטולית.
השבוע התפרסמה ידיעה על חשיפת רשת שמכרה חשיש וגראס, או אם תרצו בשפת הקודים "חום" ו"ירוק", לבני נוער מגיל 15 ומעלה בכפר סבא. בקרב אלה שהוגדרו כ"סוחרים" ישנם גם נערים צעירים.
שיהיה ברור - זה קורה בכל ערי ישראל, בעיקר בסופי שבוע, בלילות חמישי ושישי. בתל אביב תפסה המשטרה חבורות כאלו במיטב בתי הספר גם בתקופה האחרונה, זה נמשך לאורך עשרות שנים, רק שממדי התופעה התרחבו להיקפים מדהימים. בחלק מהמקומות שבהם מקפידים שומרי הסף והסלקטורים לדרוש תעודת זהות קרתה תופעה מדהימה: צעירים רבים שלא ניתן להם להיכנס משום שגילם נמוך מ־18, התחילו להציג תעודות מזויפות - ולהיכנס.
2. בשנות ה־50 וה־60 של המאה הקודמת (1950־1960) היה רספקט להורים, שונה לגמרי מהרספקט שיש היום. באותה תקופה, שבחלקה היה צנע, לא הייתה תופעה של שיכורים ברחובות, רוב בני הנוער היו חברים בתנועות נוער וחונכו לערכים. אלו שהשתייכו למה שהוגדר כ"חברה סלונית" לבשו בגדים מהודרים יותר, רקדו ריקודים סלוניים, והמיעוט שבהם ששתו קצת - שתו בירה מקסימום וורמוט, ואם מישהו התנדנד, הוא הפך ללעג ולקלס ונזהר לא לשתות במסיבה הבאה.
בימים אלו גם ההורים שותים, חלקם מעשנים, הילדים רואים את זה קורה בבית. אבות או אמהות מתגאים בכך שהם דופקים ג'וינטים עם הילדים. קוראים לזה "פתיחות", "חופש", "שחרור", "קדמה".
קצת טרחני להשוות את מה שקורה בימינו למה שנעשה לפני 50 או 60 שנה, אבל זה מתבקש. באותם ימים, רק עשירים יכולים היו לטוס לחו"ל, אף אחד לא השתולל בטיסה או התפרע בבית מלון, ראשי המדינה חיו בצניעות, גרו בדירות קטנות כאחד האדם, נהגו במכוניות פשוטות, ולמען האמת, ברוב המקרים בכלל לא היה להם אוטו.
בעשורים האחרונים ראשי המדינה לא עושים חשבון לכלום. חלקם גונבים, אונסים, משוחדים, משתכרים, מקללים, מבריחים סמים. כך גם הגיבורים החדשים, כוכבי הטלוויזיה, הזמרים והשחקנים. נכון שגם לפני חצי מאה היו לא מעט אמנים ואנשי רוח שהיו משתכרים ומתכסחים, אבל זה קרה בתקופה שבה לא כל דבר הגיע לתקשורת, תועד וצולם, והציבור לא ידע שנתן אלתרמן מתמסטל מקוניאקים ב"כסית" ומקלל את פילגשו, וכנ"ל לגבי התנהגותם של נתן זך, אלכסנדר פן ושאר הבוהמיינים.
היום בני הנוער מתעדכנים, באמצעות הפלצפונים שלהם, בכל פיפס שקשור לגיבורי התרבות החדשים - כוכבי ריאליטי ובוגרי הפח הגדול. אלה המודלים לחיקוי שלהם. ביום שלישי שעבר התפרסם באינטרנט שחיילת בצה"ל נתפסה על שימוש בסמים (חום־ירוק), נעצרה והועברה לחקירת מצ"ח. מדינת ישראל עצרה נשימתה ורב סרן שמועתי עבד שעות נוספות. הסיבה: העצורה היא כוכבת ריאליטי. חצי שעה אחרי הפרסום הראשון כל המדינה ידעה מיהי הגיבורה המסטולית.
יומיים קודם רעשה וגעשה הארץ כשאבא של דוגמנית מפורסמת נעצר כחשוד בתקיפת שוטרים. שוב עבד רב סרן שמועתי, וחמש דקות אחרי כן כולם כבר ידעו שמדובר ברפי רפאלי, אבא של בר רפאלי, וכן את פרטי האירוע שבגינו נעצר.
מרבית בני הנוער שלנו רוצים להיות בעתיד ערן זהבי, בר רפאלי, אייל גולן, טהוניה או עומר אדם. כמעט אף אחד מהם לא רוצה להיות חתן פרס נובל, סופר, פסל, פילוסוף או פרופסור לפיזיקה גרעינית. ילדים שמשתתפים בקורסים במדעים או כאלה שמקדישים את זמנם הפנוי לאמנויות, נחשבים חנונים ואפילו לתוכנית "היפה והחנון" או "הפוסטמה והג'חנון" הם לא יגיעו.
עבדכם הלא נאמן עשה בשנים האחרונות לא מעט סיבובים במועדונים שבהם מתרחשות סצינות לילה הזויות בכיכובם של בני נוער. ראיתי (וצילמתי) בני נוער שרועים על סף אובדן הכרה על מדרכות, מתבוססים בקיאם, ראיתי אותם בהמשך בחדר המיון של איכילוב, ניהלתי לא מעט שיחות על מנת לשמוע מה עובר להם בראש, הייתי עד לקטטות אכזריות, לאיומים, לכלוכים - ואולי הכי נורא - כבר שמעתי נערה מסטולית שמתחננת לנהג מונית שיחזיר אותה הביתה, ובמקום הכסף שאין לה כדי לשלם לו, היא תעניק לו קצת שירותי מין. זה נראה נורא, זה נשמע נורא, זה נורא.
ארכיון פרטי
שר הביטחון אביגדור ליברמן הורה לרמטכ"ל גדי איזנקוט להפסיק באופן מיידי את שעות ההתנדבות של חיילי צה"ל בדרום תל אביב עם ילדי הפליטים, המסתננים, מבקשי העבודה וכו'. אתם יכולים לקרוא לילדים האלה איך שבא לכם, אבל עליכם לזכור שמדובר בילדים שנולדו בישראל, שלא באשמתם, וכל מה שהם מכירים - נוף, שפה, אוכל, שירים - הכל ישראלי.
העמותה האחראית למפגשים בין הילדים לחיילים נקראת "אליפלט". עמיתי מתי גולן כתב על העמותה ועל ההתערבות של שר הביטחון בטור שלו ב"גלובס" וקבע: "אין ילדי זרים. יש ילדים נקודה" (אני ממליץ לכם לקרוא את המאמר).
אחד הנימוקים של ליברמן, כמו גם של פוליטיקאים ועסקנים מהימין הלא מתון, וכן גם של פעילים המזוהים איתם בדרום תל אביב שפיתחו שנאת זרים אלימה, היא "עניי עירך קודמים". צריך לזכור שמי שהביאה באוטובוסים את הורי הילדים לדרום תל אביב היא ממשלת ישראל. מי שלא פותרת בצורה חיובית את הבעיה היא הממשלה. ממשלות ישראל לדורותיהן יודעות איזו חשיבות יש לפתרון בעיות מהסוג הזה ברחבי העולם, בעיקר במקומות שבהם ישנם אסונות טבע או מלחמות אכזריות, כשהתמונות קורעות הלב של ילדים אבודים מכות בהלם את העולם.
ישראל תמיד (כמעט תמיד) ידעה לעשות לעצמה יחסי ציבור והוציאה משלחות לעזרה במקרים כאלה. אני הייתי במשלחת צה"ל (ראו תמונה) שיצאה לעזור לנפגעי רצח העם ברואנדה (בין 800 אלף למיליון נשים, גברים וטף נשחטו). גם אז טענו המקטרים הקבועים ש"עניי עירך קודמים".
בארצות הברית, בגרמניה ובמדינות אחרות התומכות בישראל ותורמות לה מיליארדי דולרים נשמעים לא מעט קולות הטוענים שצריך להפסיק את התמיכה ולהפנות את הכספים האלו ל"עניי עירנו". ללא הכספים האלה ישראל תתקשה להתקיים. ביום שבו המדינות האלה תחלטנה שעניי עירן קודמים והברז ייסגר, ישראל תגווע ברעב ובצמא. נקודה למחשבה.