דברים קריטיים קורים בממלכת נתניהו הראשון. הנתניהו שותק להנאתו בעניינים חשובים ביותר כמו חינוך המגזרים והמקלות בפריפריה, הגזענות המשטרתית נגד האתיופים או האגרסיביות העולמית של רוסיה, טורקיה, איראן וסוריה. כל מה שיכול להזיק לכיסאו. הברית הנצחית שבינו לחרדים, משערת כתבתנו לענייני קונספירציות, מאפשרת לביבי הזדמנות להיפטר מישראל כץ, האחראי להפרת הסטטוס־קוו ועבודות השבת ברכבת בתל אביב.
כץ ירד בחשיבותו ברשימת שנואי הבית ברחוב בלפור, אחרי כניעתו המשפילה במזכירות הליכוד לבעל הבית של מירי רגב, אורן חזן, "הצל", ענת ברקו, יריב לוין, אופיר אקוניס ודוד ביטן, רובם מהזן שפרופ' משה הלברטל הפליא להגדיר בראיון ב"ידיעות אחרונות" עם נחום ברנע כבעלי "הכריזמה של הבּוּרוּת". עכשיו יוכל הנתניהו לפצות שוב את החרדים כדי להשאיר את כץ בממשלה, אסיר תודה לנצח ונמוך מדשא. כמה עלוב. הבולדוזר והביצועיסט היעיל בממשלה הרעה, שעבודת השבת שלו בתל אביב לא נופלת בערכה מעבודת השבת של החרדים; האיש, שוועדי הנמלים והרכבות לא יכלו לו, עשה קצת שריר מול הבוס שלו - והורד חיש על ברכיו. ככה יעברו עוד דונם ועוד עז לרשות החרד"לות המתעצמת במסגרת ייהוד הביצות בישראל. והכל, זכרו, קורה בממלכת הנתניהו הראשון ובתמיכתו.
וגם הגילוי המרתיח בטלוויזיה, כשהורה של חייל מהגדוד של אלאור אזריה מתלהם בגלוי להמרדת ה"ילדים" נגד הצבא, בלי שייענש; והגידופים והאיומים על מפקדי שדה מצטיינים, שהוכיחו את תושייתם ואומץ לבם בפעילויות מבצעיות, והדרישה המטומטמת להעביר את ההחלטות לחיילים עצמם, והתבטאויות קב"ט חברון נגד מפקדי צה"ל, ומבול הנאצות כלפי צה"ל ברשתות החברתיות - כל המתקפה המערערת על (או את) מקורות הסמכות והעקרונות המנחים של צה"ל ומפקדיו חייבת להיבלם בתוקף, כולל ההתערבות הבוטה של הורים בהחלטות צבאיות. זה הפתח לאנרכיה, לשלטון רחוב של כנופיות כ"לה פמיליה" ו"להבה" ולהגשמת אזהרתו של תמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר, מהידרדרות למלחמת אחים. והכל, זכרו, קורה בימי מלכות הנתניהו הראשון, בשתיקתו ובתמיכתו.
נדמה שהמלך מרגיש בטוח מדי, ואיש לא יוכל עליו ועל ביתו, ושגם מבקר המדינה, היועץ המשפטי לממשלה ומפכ"ל המשטרה, שהם מינוייו, יחליקו ממנו כטיפות שמן מלווייתן, ושאיכשהו יתמוססו כל התביעות נגדו ונגד משפחתו, כמו שהיה וכמו שיהיה, כנראה, גם בסוף משפט החייל: פשרה פוליטית במשפט צבאי עקרוני. והכל, זכרו, יקרה בימי מלכות הנתניהו הראשון, בשתיקתו ובתמיכתו.
ושוב: הדבר היחיד שסיכוייו לערער את הנתניהו ומלכותו המעוותת הוא בירור האשמת אהוד ברק. נוח לזלזל, להזכיר את עברו הפתלתל והמניפולטיבי של המאשים ולהתעלם מהאשמתו הקשה, שלפיה נתניהו פגע ביודעין ובאופן חמור בביטחון המדינה במעשיו בתקופה האחרונה. אך ברק מקבל עליו אחריות ומתחייב לפרט בפורום המתאים. מכיוון שאבי דיכטר הוא יו"ר ועדת החוץ והביטחון בחסד נתניהו, לא יוכל ברק לצפות שהאשמתו, שלקביעתו "היא בנפשנו", תישמע ותידון כראוי בוועדה ושיוחלט על טיפול מיידי בסוגיה. רק בוועדת המשנה הלא מוטה למודיעין יוכל להשמיעה, והח"כים עמר בר־לב, עפר שלח וחבריהם והתקשורת החופשית חייבים לדרוש לזמן אותו אליה לאלתר.
אתם - שרים, ח"כים, ראשי האופוזיציה, עיתונאים ופרשנים - יכולים לשנוא את ברק, לנוד לו, לצחוק עליו, אבל התכחשות להאשמתו עלולה להביא לאסון. אדישותכם היא רפש. אתם תהיו שותפים לתוצאה. והכל יקרה בימי מלכות הנתניהו הראשון.