במשבר השבת שמעסיק ומסעיר את דעת הקהל בישראל נעלם ונאלם גורם חרדי-חסידי מרכזי שקדושת השבת, החרדה מפני פגיעה בשבת והדאגה המוקפדת לשמירתה הן בראש עולם העדיפויות שלו.
ראש הממשלה ושרים התבטאו ומתבטאים, חברי כנסת ושרים ראשי הסיעות החרדיות מוחים ומאיימים, פוליטיקאים ששים עלי קרב ומנצלים את פולמוס השבת להבעת דעות, עורכים ועיתונאים של העיתונים והשבועונים החרדים חוגגים כמוצאי שלל רב והפכו את משבר השבת מנוף לחשיפה תקשורתית וקידום הפצה.
רק האדמו"רים, מנהיגי חצרות החסידיות, ראשי הישיבות הליטאיות, מורי הדרך של הציבור החרדי-ליטאי, אישי תורה וחכמי הציבור הספרדי שותקים. יש להניח ומותר לשער שסערת העבודות הציבוריות בשבת מציקה ומכאיבה מאוד לכל הגורמים האלה ובינם לבין עצמם ובחוג הפנימי של מקורביהם הם מביעים את צערם ודאגתם מהפגיעה בשבת קודש. אבל האדמו"רים וראשי הישיבות נמנעים מלהביע בפרהסיה את מחאתם על חילולי השבת בפרהסיה. לא פורסמה ולא נרשמה עד היום אף לא הצהרת מחאה מצד אדמו"ר חסידי מרכזי או מצד ראש ישיבה בעל השפעה.
לכל אחת משתי הסיעות, אגודת ישראל ודגל תורה, הנכללות ביהדות התורה יש מועצות גדולי התורה. לש"ס יש את מועצת החכמים. מדובר בגופים ומסגרות שמשתתפים בהם אדמו"רים ומנהיגי חצרות חסידויות בישראל, ראשי ישיבות ליטאיות וחכמים מכובדים הנערצים על יהודים ספרדים. אלה הם אישים תורניים, מורי הלכה, מדריכי דרך רוחנית הנהנים מאותות כבוד וגילויי הערכה והערצה המורעפים עליהם.
אבל את המאבק על קדושת השבת, שמבחינת היהדות אין חשוב, מרכזי וחיוני ממנו, הם הניחו, הפקידו והעניקו באופן בלעדי לפוליטיקאים שלהם, כלומר לשרים ולחברי הכנסת החרדים. על בעיות דתיות ומאבקים בנושאים דתיים פחות מרכזיים מקדושת שבת נהגו מועצות גדולי התורה בשנים קודמות לפרסם ברבים חוות דעת או קול קורא שעליהם חתמו אדמו"רים וראשי ישיבות ושביטאו את השקפת התורה וההלכה בנושאים הנידונים. את כבודה של התורה וההלכה הצילו במידת מה שני הרבנים הראשיים לישראל שהביעו בפומבי את התנגדותם לחילולי השבת של הרכבת.
מאז פרוץ משבר השבת הנוכחי לא פורסמה אף לא הצהרה, אף לא קול קורא, אף לא פניית התעוררות מיוחדת בחתימת אדמו"רים, ראשי ישיבות וחכמי הציבור הספרדי. או שהם נמנעים מלהביע בגלוי את דעת התורה וההלכה לגבי פולמוס השבת הנוכחי משום שהם אינם רוצים להיות חלק מפשרה בנושא כמו
קדושת השבת. או שהם מודעים לעובדה שהשפעתם גם ואפילו על קהלי מאמיניהם כורסמה והידרדרה לשפל ולכן הסיקו שעדיף להישאר מאחורי הקלעים, לא להתערב בפולמוס ולשתוק ולקיים את המאמר התלמודי (בבלי, מסכת ביצה ל) "הנח להם לישראל, מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין".