1. לא שמעתי את הצרחות שבקעו מהדירה ברחוב משה סנה בשכונת נווה יעקב בירושלים, כאשר הילדה הקטנה חשה את המספריים החודרים לגופה ופוצעים אותה. היא פקחה בבהלה את העיניים וראתה את אביה אוחז במספריים ודוקר אותה. שלא כמו בסיפור המקראי, לא יצאה בת קול ועצרה את הדוקר. ההפך. "אבא! אבא!", היא זעקה. צרחות הפחד, האימה והכאב העירו את אמה ואחותה. הגיעה משטרה, הגיע אמבולנס, הילדה הועברה בבהילות לבית החולים, האב הועבר לחקירה במשטרה, האם והאחות נשארו המומות, בוכיות ודואגות.
מדובר בעוד אירוע מטורלל בארצנו הדפוקה, שבו קיבל "צדיק" ירושלמי שיחה ישירה מאברהם אבינו שבשמיים ופירש אותה כאילו הוא צריך להקריב את בתו, השד יודע למען מה, ולשפד אותה כמו הייתה זבח לאל והוא הכהן הגדול.
היה ברור שיתברר שלאב יש עבר שמצדיק את שליחתו לבדיקה בבית חולים לחולי נפש. האם סיפרה שלפני שיפוד הילדה, האב דיבר על מסרים שהוא מקבל מאלוהים ועל שיחות עם אברהם אבינו. אילו הייתה מעבירה את עניין המסרים קודם לכן לנוגעים בדבר, אולי האירוע היה נמנע. האב נחקר, מסר את אשר מסר לחוקריו, הפסיכיאטר המחוזי יבדוק אותו ויקבע שהיה בהתקף פסיכוטי ולכן לא יהיה אפשר להעמידו לדין, הוא יועבר לטיפול במוסד סגור ואחרי תקופה שבה יכדרר יומם ולילה ויהפוך לחצי זומבי, הוא לא יהיה מסוכן.
מי שמחליט, יחליט שניתן לאפשר לו לצאת משערי בית החולים. כשייצא, לא יהיה מי שיקפיד שהוא ייקח את הכדורים במינון שנקבע והוא יאבד את האיזונים, יחזור לשיחות עם אלוהים ואולי עם דוד המלך ושמשון הגיבור, שיטילו עליו משימה לחסל איזה שד שמסתובב בדמות בן אדם בשכונת מגוריו. למחרת נקרא בעיתון שאדם בעל עבר פסיכיאטרי לקה בהתקף טירוף ודקר עובר אורח תמים או את בעל המכולת השכונתית, בגלל אותות וציוויים שקיבל מהשמיים.
כבר היינו בסרט הזה פעמים רבות. אף אחד לא עוצר את מעגל הדמים הזה. אני זוכר כמו היום את הביקור באיכילוב, שם שכב ידידי מאיר לברטובסקי ז"ל, המכונה "חלק". הוא צעד בצהרי היום ברחוב גורדון בתל אביב ונתקל בצעיר בעל עבר פסיכוטי, ששוחרר מבית החולים כי הכדורים הפחיתו את מידת המסוכנות שלו. הצעיר חזר לגור בבית אמו ברחוב סמוך למקום האירוע, ככל הנראה הוא לא הקפיד לבלוע את התרופות שלו, והבעיות הנפשיות שגרמו להתקפים פסיכוטיים חזרו. אז ככה סתם, ללא כל סיבה, הוא הגיח מאחורי מאיר בן ה–80 פלוס ונעץ באחוריו כלי חד שחדר עד למעיו. אחרי אשפוז וטיפולים, מאיר לא היה אותו אדם חזק ובריא כפי שהיה לפני הדקירה. הוא הלך לעולמו אחרי הרבה סבל שנגרם לו ולבני משפחתו. הצעיר, שסיפר כי ראה במאיר שד שצריך לפגוע בו, הוחזר לטיפול במוסד הסגור.
הילדה שאביה נעץ בה את המספריים הייתה מורדמת ומונשמת עד רגע כתיבת שורות אלו. הלוואי שתבריא ותחזור להיות ילדה ככל הילדים, אם כי לא צריך להיות מומחה גדול ברפואת הנפש כדי לדעת שהרגע שבו ראתה וחשה את המספריים הננעצים בה פעם אחר פעם השאיר בה צלקת שלא תימחה לעולם.
נכנסתי לאינטרנט, ובדקתי את רשימת המקרים שבהם הורים רצחו או פגעו קשות בילדיהם. נחרדתי. היו לי לבטים אם לפרסם את הרשימה, ולבסוף החלטתי לוותר. אילו הייתי עושה זאת, היו נכנסים עשרת קוראי המדור לדיכאון, ומספר הקוראים היה מצטמק לפחות בחצי.
2. "כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך" נאמר במקורותינו הקדושים. בשנים האחרונות נתקלנו לא פעם ולא פעמיים בצעירים שכיסחו את הצורה להוריהם, ובחלק ניכר מהמקרים הסיבה היא דרישתם של הצעירים מההורים לתת להם כסף, בלא מעט מקרים היו אלה נרקומנים שהיו בקריז ומקור הכסף הנגיש הראשון שלהם היה אמם או אביהם. אבל בשבוע שעבר התפרסם בשולי החדשות סיפור שלא הקפיץ את ראשי מערכת החינוך בישראל, הם בכלל לא התייחסו אליו.
מדובר בנער בן 16 בתקופת החופש הגדול. הנער ישן בבית אמו, וכשזו העירה אותו בשעה 10 בבוקר, הוא התנפל עליה באכזריות ופוצץ לה את הצורה. האם האומללה, שגם במקרה הזה זעקותיה החרידו את בית המגורים, הפעם בעיר טבריה, ספגה מהלומות ובעיטות והועברה לבית חולים עם שברים בצלעות. בית החולים דיווח למשטרה על האירוע (אמהות לא מתלוננות על בניהן). המשטרה הגיעה לגבות עדות. הלוחם הנועז בן ה–16 נעצר ובאופן מהיר יחסית הוגש נגדו כתב אישום על ידי פקד עו"ד תומר בן חמו מלשכת התביעות של המשטרה, שביקש להאריך את מעצר הנער האכזר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.
הסנגוריה הציבורית מינתה לחוליגן סנגור שטען בשם הנער "הוא מתנצל ומביע חרטה". אתם מאמינים לחרטה של נער בן 16 שכיסח לאמא שלו את הצורה משום שהעירה אותו בשעה 10 בחופש הגדול? חארטה.
3. במהלך השבוע האחרון אני שומע פרסומת ברדיו הקוראת לצרכני הפירות: "עזוב את האננס, עבור לאגס". אחלה חרוז, חרא של רעיון וחרא של התנהגות מצד מגדלי האגסים. החקלאים שמגדלים את האגסים יודעים טוב מאוד שבמדינת ישראל החקלאות נמצאת בשפל, שהולך ונעשה עמוק יותר ויותר.
שר החקלאות משקיע את מרב זמנו בדאגה למתנחלים בשטחים הכבושים, מחירי המים בעלייה, יש יבוא של מוצרי חקלאות מחו"ל, קשה לגייס עובדים לחקלאות, הציבור נאלץ לשלם מחירים גבוהים פי כמה וכמה ממה שמקבל החקלאי עבור פרי עמלו, סוחרי התוצרת החקלאית והמתווכים עושים קופות על חשבון המגדלים - והנה יוצאים מגדלי האגסים נגד העמיתים שלהם שמגדלים אננס וקוראים לציבור לעזוב את האננס לטובת האגס.
למה? מגדלי האננס לא יודעים למה מגדלי האגס יוצאים נגדם. נכון, מחירי האננס גבוהים בגלל אותן סיבות שמחירי פירות וירקות אחרים גבוהים, אבל יש הבדל אחד גדול לטובת מגדלי האננס - הבדל שהציבור אינו מכיר ואינו יודע, אז הנה העובדות: האננס גדל על שיח (ולא על עץ כפי שכולם חושבים). כל שיח אננס נותן פרי אחד בלבד אחת לשנתיים! הבנתם? כששאול הקשיש בן ה–84 קם בחמש ויוצא בשש כדי לעבוד בשדה האננס עם בנו רם, הם לא הולכים לפיקניק. שנתיים אחרי ששתלו את השיחים הם זוכים לראות את הפרי, ולפעמים התוצאות לא מי יודע מה בגלל פגעי טבע ומרעין בישין אחרים. והנה נופלת עליהם מכה נוספת מצד עמיתים למקצוע.
לפני כחודשיים בקושי הלכתי, ונעזרתי במקלות הליכה בגין בעיות קשות בחוט השדרה. השכן שלי רם "אננס" ראה בסבלי, רצה להקל עלי והוציא ממכוניתו ארגז ובו שישה אננסים. "זה יקל עליך", אמר. נכנסתי איתו לשיחה ואז הבנתי את סיפור הגידול של האננס. כששמעתי את חוצפת מגדלי האגסים ממש רתחתי. אני מקווה שמסע הפרסום המגעיל הזה ייפסק.
ואם מדברים על פרסומות, לאחרונה משודרת ברדיו איזו פרסומת על "זהבי - טיפש טיפש טיפש". המפרסמת היא חברת ביטוח ישיר, ואני לא יודע למה בחרו בשם זהבי. בגללי? בגלל הכדורגלן ערן זהבי? בגלל סוכן השחקנים פנחס זהבי? בגלל שחקן הקולנוע והתיאטרון עוז זהבי? כל הזהבים האלו מוצלחים למדי (אני הכי פחות), אז מה רצה המפרסם הגאון לומר?
צחוק הגורל - ביום שלישי האחרון החלטתי לעשות תרגיל ולשדר פרסומת דומה, רק להחליף את השם זהבי בשמו של הבעלים של חברת ביטוח ישיר. ומה רואות עיני? הבעלים הוא מר מוקי שניידמן, שבמקרה - ביום חמישי לפני שבועיים, ישבתי איתו לשיחה ארוכה ואפילו הרמנו כוסית לחיים. מאחר שאני בן אדם הגון ויתרתי על הקלטת ג'ינגל שבו אצרח "שניידמן אידיוט, שניידמן אידיוט". עכשיו אני סקרן לדעת אם יסירו את הקמפיין המגעיל של האגס והקמפיין המעליב של "זהבי טיפש".
4. "האם תגיע ביום שלישי לפגישה עם ראש הממשלה בלשכתו?", שאלה אותי רותי, המפיקה של העיתון. אמרתי לה שאיני חלק מעדר העיתונאים שנוהר בעקבות קריאת ראש הממשלה, איני מוכן להגיע למפגש שבו אסור לי לפי הפרסומים לשאול שאלות קשות מדי על אירועים הקשורים ב"קיסרית", ב"נסיך יורש העצר" ועל אירועים או אישים הקשורים בבדיקה–חקירה של ראש הממשלה.
הרי את זה שראש הממשלה הוא פרזנטור מעולה, בעל ידע ויכולת דיבור מרשימים אני יודע, לא צריך לשכנע אותי. מאוחר יותר נודע לי שהפגישה נדחתה, וזה הזכיר לי שיר שחיבר ושר קובי לוריא (והלובי של קובי). אני לא יכול להתאפק ואני מביא אותו בפניכם. שם השיר: "ראש הממשלה ובעלה".
ראש הממשלה ובעלה
מגיעה גם להם איזו מילה.
כן, קודם כל מגיעה לה תודה.
אבל גם לו - הוא עזר כנגדה
היא נושאת בעול,
והוא תומך בה בגדול,
הוא יעשה הכל!
שהיא חלילה לא תיפול -
לכן כאן לשלומם נישא תפילה.
לראש הממשלה ובעלה
ראש הממשלה ובעלה
מושכים ביחד את העגלה,
כל כך הרבה מונח על שולחנה.
מזל שהוא איתה, יד ימינה
ברוך בכלכלה?
הוא כבר יושב מולה
אירוע ביטחוני?
הוא כבר נשאר לישון אצלה,
להם השבח והתהילה
(אני אפילו לא מוצא את המילה)
לראש הממשלה ובעלה.
שמור עליהם, אלי הטוב, מכל צרה,
ומי שידבר בהם סרה,
שמור עליהם מרעם ומסערה,
שלא תיפול אף שערה משיערה,
ושלו לא תנשור שום שערה
(לא ורודה ולא כחולה ולא סגולה)
וכל מי שעינו בהם צרה,
ומי שידבר בהם סרה
נאמר לו: "די, מספיק להתלהם!"
גם בלעדיך קשה להם
לא ממליץ לכם בשום שלב -
להיכנס לנעליה! או לבוא בנעליו -
אם מישהו פתאום ירים גבה
נאמר לו: אדרבא ואדרבא,
צריך לבוא לומר כל יום תודה רבה,
לראש הממשלה ובחיר לבה,
לראש הממשלה,
לראש הממשלה
ובעלה!