1. בנקאות לוחמת
קרוב למאה משתתפים עלו השבוע לירושלים כדי להשתתף במה שנחשב להצגה הטובה בעיר (לפחות בתחום הפיננסי): דיון פרלמנטרי ראשון ברפורמה המפורסמת בבנקאות (ועדת שטרום). נצפו שם בנקאים, נציגי בתי ההשקעות, שליחי גופים חוץ-בנקאיים, ברוקרים, באי כוחם של הארגונים החברתיים, מנהלים מבנק ישראל וגם אנשי האוצר.
ביקוש היתר אילץ את יו"ר הוועדה ח"כ אלי כהן להסיט את הישיבה לאולם הישיבות הגדול, "נגב", אבל מי שלא רכש כרטיס אינו צריך לדאוג, שכן ישיבת המשך תתקיים ביום שלישי בשבוע הבא.
מנכ"ל בנק איגוד, ישראל טראו, התלונן על כך שלא ספרו את הבנקים הקטנים והבינוניים, המסוגלים באמת לתרום לתחרות מול הגדולים. אלא שזה לא חדש - טרוניות דומות הוא כבר השמיע במהלך דיוני ועדת שטרום. לפני מספר חודשים ניצל יו"ר בנק איגוד, זאב אבלס, את מעמדו כמפקח על הבנקים לשעבר, ונפגש עם משה כחלון כדי להשמיע את תובנותיו. שר האוצר הקשיב בסבלנות, אבל גם זה לא עזר.
יו"ר הוועדה, אלי כהן, הדגיש בפתח הישיבה: "אנחנו עומדים בפני חקיקה היסטורית. 47 שנים לא נפתח אף בנק בישראל. כולם מסכימים שהבנקאות צריכה לצעוד קדימה על ידי הכנסת תחרות תוך דאגה ליציבות". אך כל המילים השמחות והיפות שהושמעו אינן מחפות על העובדה המדהימה שכל הרפורמה בבנקאות נסמכת בעצם על טיוטת דוח. ועדת שטרום לא פרסמה עד היום דוח סופי (וכנראה שהוא כבר לא יפורסם) בגלל ההתגוששות הבלתי פוסקת בין החברים. בגלל אילוצי לוח זמנים יוצאים אם כן לדרך עם חקיקה הנסמכת על המלצות בוסריות שלא בושלו סופית. העיקר שיהיה כבר חוק.
יש לכך הסבר. לכחלון פשוט נמאס לחכות ולחכות. בשלב מסוים הוא הבין שלאחר שנה הדיונים עלולים להימשך גם עשר שנים, ושאם ימשיך לחכות הוא יישאר בלי רפורמה.
חילוקי הדעות העקרוניים נחשפו בישיבה בכנסת. פרופ' אבי בן בסט חשף את עמדתו שלפיה נדרש פיצול של כל חברות כרטיסי האשראי מהבנקים, כולל של ויזה כאל. התנגדותה הנחרצת של המפקחת על הבנקים, חדוה בר, לא הפתיעה.
פעילות לובינג נמרצת מאחורי הקלעים עוד לפני הישיבה נעשתה גם על ידי המפקחת. בר ובכירים נוספים בבנק ישראל נפגשו עם חברים בוועדת הרפורמות ובראשם היו"ר כהן. התברר שהם מבקשים לבצע בחוק המתגבש מספר תיקונים תוך כדי תנועה. באחד מהם הומלץ לפרוס את לוחות הזמנים לצמצום מסגרות האשראי הבנקאיות משנתיים לארבע שנים. בתיקון נוסף נאמר שיש לאפשר לבנקים האינטרנטיים לשווק פוליסות ביטוח בסיסיות.
וכרגיל, כשמדברים על "רפורמות", ביטויים מעוררי השראה אם כי חסרי משמעות מעשית כמו "הכנסת שחקנים נוספים", "פערי התיווך", "חוסר יעילות", "אפליה בין לווים שונים" ו"חסמי כניסה" מתעופפים באוויר.
אלא שהנגידה קרנית פלוג ביקשה לצנן את ההתלהבות ולהעמיד דברים בפרופורציה. "השינויים דורשים מהלכים מושכלים ויסודיים, שמצריכים אורך רוח. את הפירות יקצור הציבור לאורך זמן", הטעימה בלשונה המנומסת. הפרשנות: למי שמחכה למהפכה צרכנית מומלץ להתפכח בהקדם האפשרי.
ירידת הריבית או העמלות לא תקרה במשמרת של כחלון כשר האוצר, ואולי בכלל לא. יש רק לקוות שבסוף הדרך הריביות ודמי הניהול לא יעלו, כפי שקרה ברפורמה המפורסמת של הפרדת קופות הגמל והקרנות מהבנקים.
כחלון עמד אם כן בהתחייבותו מערב הבחירות לקידום רפורמה בבנקאות, והטיל עליה את מלוא יוקרתו הפוליטית. אך ספק אם הוא יקצור מכך דיבידנד פוליטי כלשהו בתקופת כהונתו.
בעימות הלא פשוט מול כחלון נאלצה פלוג להקריב בניגוד למצפונה המקצועי את חברות ישראכרט ולאומי קארד, במטרה להשיג את מה שחשוב באמת מבחינתה: השארת הפיקוח על המערכת הפיננסית בבנק ישראל, המשך ההיתר לבנקים להנפיק כרטיסי אשראי, והשארת הבעלות על ויזה כאל בידי בנק דיסקונט. את זה היא השיגה.
הבנקים חטפו מכה מסוימת, והם ייאלצו לחפש פרנסה ממקורות נוספים. אבל ספק אם אחרי כל אלה הציבור ייצא נשכר. בואו נודה באמת: הרפורמה בבנקאות אינה אותה רפורמה מפורסמת כמו בשוק הסלולר.
2. ילדים זה שמחה
ועדת הכספים אישרה השבוע מהלך פיננסי משמעותי הרבה יותר מהרפורמה בבנקאות, שמתכתב במישרין עם הכיס של כל משפחה. משום מה הוא עבר בשקט יחסית. מדובר במיזם המכונה "תוכנית חיסכון לכל ילד", שיופעל החל מינואר 2017. במועד זה יתחיל הביטוח הלאומי (שמנהל את כספי הקצבאות) להפקיד מדי חודש על חשבון קצבאות הילדים את כספי החיסכון בקופות גמל להשקעה, אלא אם כן ההורים יציינו במפורש שהם מעוניינים בפיקדון בנקאי.
עבור ילדים בני 15 ומעלה יופקד הכסף אוטומטית בבנק, אלא אם כן ההורים יעדיפו בית השקעות. ההורים גם יוכלו לבחור את מסלול ההשקעה המועדף שבו ינוהלו הכספים. סכום ההפקדה הבסיסי יעמוד על 50 שקל. הורה שירצה להפקיד על חשבון קצבת הילדים 50 שקל נוספים (ואגב, זה גם מומלץ) יוכל לעשות זאת.
בגיל 18, ערב גיוסו לצה"ל, יקבל הצעיר "בוחטה" נאה של כ-20 אלף שקל, שישמשו אותו לכל מטרה. מי שיתמיד ויחסוך עד גיל 21 יקבל מהביטוח הלאומי בונוס התמדה בגובה 500 שקל. עלויות הניהול של הכסף יועמסו על המדינה, ומדובר בהרבה מאוד כסף.
אפשר לתמוה איך קרה שהמדינה מגלה נדיבות כל כך גדולה ומחלקת לנו כספים ברוחב לב. אז זהו, שלא. הסיפור בכלל התחיל בצורך בשיקום קצבאות הילדים שקוצצו בתקופת לפיד כשר האוצר. מדובר בהרבה מאוד מיליארדי שקלים.
מישהו באגף התקציבים באוצר העלה את הרעיון המבריק הבא (אגב, באגף התקציבים התמחו בפריסת תקציב המדינה לעסקאות תשלומים): במקום להגדיל את הקצבאות, נעביר החל מ-2017 חלק מהכסף לתוכניות חיסכון ארוכות טווח לילדים. המפלגות החרדיות התלהבו.
מאחורי הסיפור הפשוט לכאורה הסתתרו מאבקי אגו וכוח. השאלה איפה ואיך ינוהלו 2.65 מיליארד שקל בשנה גררה למלחמה את כל בעלי האינטרסים. תחילה דובר על ניהול החסכונות בבנק הדואר. אפשרות זאת ירדה מהפרק מהר מאוד. בתום התלבטות הוחלט באגף התקציבים שלא לספור את הבנקים ולמנוע מהם להשתתף בחגיגת ניהול כספי החיסכון. מדוע לא בבנקים? בגלל הטענות הרגילות על כך שהבנקים עדיין חזקים מדי וריכוזיים ולכן יש לתת את ההזדמנות לבתי ההשקעות. אף על פי שמדובר בטענות מופרכות, הן נפלו על אוזניו הקשובות של כחלון, שלא בדיוק מאוהב בבנקים.
אגב, זאת גם הסיבה לכך שבמשמרת של כחלון אין שום סיכוי שלבנקים יותר לשווק מוצרי ביטוח בסיסיים, למרות הוזלת הפרמיות. שר האוצר גם לא השתכנע מכך שכספי החיסכון של הילדים יהוו לבנקים מקור למתן אשראי כמו לענף הבנייה המשווע למימון.
למרות זאת, שר האוצר לא רצה לזוז בלי החשבת הכללית מיכל עבאדי-בויאנג'ו ורצה לשמוע את חוות דעתה. בנייר העמדה לא רק שלא נפסלו הבנקים, אלא שהומלץ עליהם כאפיק ההשקעה המועדף. בנוסף, הומלץ לאפשר ניידות בין מסלולי החיסכון השונים בין בתי ההשקעות לבנקים, מחשש שאם ייכפה על ההורים להשקיע אוטומטית בקופת גמל, רמת הסיכון תהיה גבוהה. במקרה של הפסדים להורים תהיה עילה לתבוע את המדינה.
עבאדי-בויאנג'ו לא התעצלה ופנתה לאנשי הפיקוח על הבנקים לקבלת סיוע בהכנת טופסי ההצטרפות המתאימים ליולדות, וגם להבטיח שהבנקים לא ינצלו את החיסכון כביטחון להגדלת האוברדרפט ללקוחות. החשבת הכללית קיבלה למרבה ההפתעה תמיכה דווקא מהסיעות החרדיות. גם הם - כמו רבים באוכלוסייה - מבינים יותר באפיקי ההשקעה בבנק לאומי, בנק הפועלים, בנק פועלי אגודת ישראל או בנק דיסקונט, והרבה פחות מתמצאים בענייני בתי השקעות.
יעקב ליצמן הבהיר לאנשי האוצר שהרבי מגור קבע שהבנקים ינהלו את הכסף. נו אז לכו להתווכח עם הרבי מגור; ובכל הוויכוח הזה, כרגיל, אף אחד לא התעניין מה ההורים חושבים ואם ליולדת יש עניין למלא טופס כדי להודיע מה לעשות בכסף.
למי שרוצה לישון בשקט ולהרגיש שהכסף קרוב יותר לכרית שלו, מומלץ לבחור בבנק. מי שמעוניין בסיכון קצת יותר גבוה, מוזמן לגשת לבית ההשקעות הקרוב למקום מגוריו.
3. יש שופטים בירושלים
מדינת ישראל, באמצעות פרקליטות המדינה, נאלצה השבוע להזיע בבית המשפט העליון בשני נושאים מהותיים שהקשר ביניהם מקרי. הראשון נוגע ל"חיים עצמם", והוא ההחלטה על הפסקת עבודות הרכבת בשבת. בעקבות כך עתרה לבג"ץ חברת הכנסת הפעלתנית זהבה גלאון. היא ביקשה לבדוק מדוע הורה נתניהו, בניגוד לסמכותו, על הפסקת העבודות, מהלך שעיכב יותר מ-150 אלף נוסעים.
עתירה אחרת שנדונה שלשום נוגעת לזכויות הפרט ולחופש העיסוק במסגרת חוק שכר הבכירים. הבנקאים עתרו בבקשה להבטיח את זכויותיהם. בשני המקרים העותרים לא הושבו ריקם.
בעניין עבודות הרכבת הבהירה הפרקליטות שתוקף העבודות בשבת לא בוטל ולכן רשאים להמשיך לעבוד. לאחר שנתניהו הכפיש את ישראל כץ, תפוח האדמה הלוהט הועבר לכץ אחר (חיים) שהחליט בנושא.
בעניין השכר, החגיגות של חברי כנסת כמו שלי יחימוביץ' ורועי פולקמן, על כך שלכאורה בג"ץ דחה על הסף את עתירת הבנקאים, היו מוקדמות. נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור שיגרה נזיפה לחברי הכנסת על לוח הזמנים הצפוף ליישום הוראות החוק. היא דחתה אומנם את בקשת הבנקאים לביטול מגבלת פערי השכר והדגישה שמדובר בסמכות חוקתית. עם זאת, היא הטתה אוזן קשבת לטיעוני הבנקאים בנושא זכויות העבר.
כתבי משפט התעניינו לדעת מה ההחלטה הסופית, והובהר שעדיין לא התקבלה כזאת. בית המשפט ימתין עד מחרתיים לקבלת עמדות הצדדים.
בית המשפט העליון מסמן כל פעם מחדש את מגבלות הכוח של הפוליטיקאים. חלקם, שיכורי כוח, מותחים לעתים את החבל עד סכנת התפקעות, תוך פגיעה בזכויות הפרט. בג"ץ הוא הכתובת לא רק של טייקונים או חזירי הבנקאות, כדברי יחימוביץ'. היא עצמה, שבזה להם על שרצו לשמור על זכויותיהם, לא היססה לעתור לבג"ץ כשמתווה הגז עמד על הפרק. היא חשבה שהעתירה תאפשר לנטרל את המתווה השנוי במחלוקת והיא גם הצליחה חלקית.
התערבות בית המשפט בסוגיות השנויות במחלוקת גדלה בשנים האחרונות. יש להניח ולקוות שהפוליטיקאים יחשבו להבא פעם נוספת לפני שהם מקדמים בהינף יד החלטות הזויות, כמו שינוי הסטטוס קוו בנושא השבת בצורה בלתי מידתית למאות אלפי אזרחים.
4. דירה להשכיר
לאחר כישלונה של תוכנית מע"מ אפס, יוזמת דירה להשכיר נותרה המורשת העיקרית בתחום הנדל"ן שהשאיר לפיד באוצר. ובתחום השכירות היא מספקת את הסחורה ומצליחה להוביל מהלכים המשלימים את אלה של מחיר למשתכן בתחום הדיור.
שיכון ובינוי זכתה השבוע במכרז לבניית 279 יחידות דיור במתחם אלנבי בירושלים בהיקף 66 מיליון שקל. 25% מהדירות מיועדות להשכרה לטווח ארוך בתשלום מופחת של 80% ממחירי השוק. בעוד 20 שנה תהיה שיכון ובינוי זכאית למכור את הדירות בשוק החופשי. פרויקט אלנבי מצטרף לתוכניות אחרות שיצאו לדרך, הכוללות אלפי דירות.
שאלתי את עוזי לוי, מנכ"ל דירה להשכיר מיום הקמתה, האם כבר יש פרויקט בנייה שניתן בו לקבל מפתח ולהיכנס לדירה. לוי: "האכלוס בפרויקט גליל ים שמבצעת אפריקה מגורים יתחיל בתחילת נובמבר. מדובר ב-273 דירות, כמעט כולן כבר הושכרו. דמי השכירות לדירת 3 חדרים בפיקוח הם 3,500 שקל לחודש לעשר שנים. מחיר שכר הדירה הלא מפוקח מסתכם ב-5,500 שקל לחודש. הפרויקט הבא בתור, של קבוצת אביב ברמת השרון, כולל 280 דירות ונמצא חצי שנה לפני הסיום. בקרוב יתחילו שם את ההגרלות. הפרויקט התעכב בגלל מחלוקת מול הרשות המקומית. הבעיה נפתרה והאכלוס יתחיל בתחילת 2017".
מהם המכרזים הבאים שנמצאים על סדר היום?
"פרויקט השכירות הבא של 184 דירות נמצא בדרום חיפה, מעל אצטדיון סמי עופר. הוא יבוצע על ידי קבוצת אשטרום שכבר עובדת איתנו. מכרז נוסף של 180 דירות במתחם הרקפות בראשון לציון יפורסם בימים הקרובים. לאחר מכן יפורסם מכרז ענק של 450 דירות בהדסה הקטנה בירושלים, שבו יתחרו הרבה מאוד חברות".
האם התוכנית זוכה לשיתוף פעולה מול הרגולציה והמערכת הפוליטית? האם הם מבינים את החשיבות של שכר דירה סביר לצעירים?
"אנחנו בהחלט זוכים לשיתוף פעולה מלא ורחב מכל הגורמים, כולל שר האוצר, רשות מקרקעי ישראל, אגף התקציבים, החשב הכללי ורשות החברות. דירה להשכיר נמצאת בזינוק. אנחנו עובדים על הרבה פרויקטים במישור התכנון וגם בתחום מעונות הסטודנטים".
אני שומע טענות של יזמים שאינם יכולים להתקזז עם מע"מ מול רשויות המס.
"אנחנו מודעים לבעיה שעיקרה בעיית מימון ביניים, והיא נמצאת על הפרק. אנחנו מקדמים פתרון מקיף של כל בעיות המיסוי בדיור להשכרה. הבעיה הוצגה לשר האוצר, ואני מעריך שבימים הקרובים נשמע משהו בנושא זה".
מה המשימה ארוכת הטווח העיקרית שאתה מייעד לדירה להשכיר?
"הגדלת היצע הדירות להשכרה באזורי ביקוש כמו יבנה ושוהם. התוכניות שהנחנו שם כבר אושרו. בנוסף אנחנו מתכננים את אזור לוד ואשדוד. ברגע שאתה מוסיף היצע המחירים יורדים, ואני מאמין שזה בסופו של דבר מה שיקרה. הדיור להשכרה הוא אמצעי חלופי לבעלות על דירה. הכלי מקובל מאוד בעולם ואנחנו מעוניינים להסדירו בישראל לטווח הארוך".