אחרי שנה וחצי שבהן התגולל עליה, קילל והעליב אותה, המציא לה כינויי גנאי והוציא את דיבתה שלא בפניה, פגש דונלד טראמפ את הילרי קלינטון בעימות הנשיאותי הראשון. לא רק שלחץ את ידה בחום, אלא הניח בעדינות יד במורד גבה כאילו להדגיש את חיבתו הגדולה אליה. מי שזה עתה נולדו, תהו מיהו הג’נטלמן בעל ההליכות הוויקטוריאניות.
חצי שעה לאחר מכן התפוגגה התחפושת ומאחורי הפודיום שלו באוניברסיטת הופסטרה בלונג איילנד החל טראמפ לוגם מים בשפתיים צחיחות ופה יבש, מתנשף כחולה אסטמה קשה, רוכן אל המיקרופון ומלמל לתוכו “לא נכון”, “שקר” ו”לא היה” - ונטל בבריונות עוינת את זכות הדיבור גם כאשר לא הייתה שלו.
חצי שעה בלבד לקח לטראמפ האמיתי לבקוע במלוא גסותו וחמוש במיטב שקריו, ממה שנראה כתוצאותיו של ניתוח מוח מוצלח שערכו בו מיטב הנוירוכירורגים בניו יורק.
אין ולא יכול להיות ספק שקלינטון ניצחה בעימות הראשון. תחושת הבטן של הצופה בבית, הסקרים והמומחים הוכיחו זאת. לא בנוק־אאוט מכיוון שטראמפ ירד מהבמה בהליכה, אלא בהפרש נקודות ניכר. עד כדי כך שבמהלך הלילה הטרי הסתובבה שמועה עקשנית על סירובו האפשרי של המועמד הרפובליקני להשתתף בעימותים הבאים. לא פחות מאירת עיניים הייתה אמירתו הנבזית כי יכול להיות שטעה כאשר נצר את התחמושת הכבדה (מעלליו המיניים של ביל קלינטון) בגלל נוכחותה באולם של צ’לסי קלינטון וידידותה המתועדת עם איוונקה בתו.
האישה הראשונה המועמדת לנשיאות, שכפוף לדעתו של טראמפ עליה הגיעה לעימות רכובה על מטאטא, ושרק לפני שבועיים נערך לה טקס אשכבה וירטואלי, לא הזיעה, לא שתתה, לא הרפתה מטון הדיבור השקול והנחרץ שלה, התפלשה בידענותה המופלגת ובהבנת החומר ונראתה מתמוגגת מההזדמנות לתקוע את טראמפ בסבך בורותו, להיכנס מתחת לעורו ולהוציאו מכליו.
90 הדקות של העימות נראו קצרות מדי משום שטראמפ בזבז אותן בברבורים נטולי פואנטה: בניסיונו הכושל להעליל על קלינטון את הספק שממנו נבנה בדבר אזרחותו של הנשיא אובמה; במנוסה ממולמלת מהחלטתו האומללה לא להראות את הצהרת המס שלו; בחזרה שיטתית מקביעות קודמות שלו בנושאים שעליהם גאוותו. ריקודו הגולמני לצליל חלילה של קלינטון היה כה גורף שהוא שכח להזכיר את הקיר שיבנה בגבול הדרומי, לא הזכיר במילה את קרן קלינטון כהוכחה לשחיתותה של השושלת הנשיאותית, זנח את נושא ההגירה ומיטב הלהיטים שעשו אותו וחזר והציג את ציבור השחורים באמריקה כשוכני גטו מחורר כדורים, עם רצפת בוץ וללא מים חמים. ספק אם נגע ב־20% מהנושאים שהפכו אותם ליקירם של אוהדיו החרופים.
לא תמיד מוצאת קלינטון את התו הנכון לנגן עליו. אבל כאשר הייתה זקוקה לו יותר מכל, היא פרטה עליו כארתור רובינשטיין. נהנית מחוסר יכולתו של טראמפ להעמיד את המיילים במרכז הערב, הובילה קלינטון את יריבה הבור ועם הארץ אל מעבה הג’ונגל העובדתי והמהותי ועימתה אותו עם הצהרותיו שלו. פעם אחר פעם חזר טראמפ להתבונן בישבנו שלו אחרי הרונדלים שהוא כה גרוע בהם. ללא הז’רגון האהוב עליו, נראה המועמד הוולגרי והבוטה כחתן בר מצווה שקיבל במתנה את מזוודת הקודים הגרעיניים ועליו להחליט מה לעשותם איתם.
התנהלותה השקולה, העניינית, המנומקת והלמדנית של קלינטון, הוכיחה אחת ולתמיד את ההבדל הדרמטי במידת התאמת המועמדים לרגעי הלחץ של הנשיאות. התאמה כזאת משמעה גם יכולת הבלגה, טקטיקה שקלינטון נקטה בה כאשר הניחה לצופים להחליט בעצמם מה דעתם על מה שאמר הקבלן הנרעש ממנהטן. הצגתו של טראמפ כשקרן, קמצן, כמי שלא שילם את שכר עובדיו וסירב להשכיר דירות למיעוטים ונתבע על כך, הייתה הערב השחור ביותר שלו מול פוליטיקאי מאז כניסתו לזירה. השאלה – והתשובה עליה לא ניתנה עדיין – היא האם תשפיע תבוסתו ביום שני על המרוץ הצמוד, והאם בעימות הבא תשיל הגורילה את החליפה והעניבה ותתופף בידיה על חזה חשוף.