מן הראוי לעצור רגע ולהודות לכל מי שיצא בימים האחרונים כדי להגן בתוקף על ארגון "בצלם". מגיעה לו תודה גדולה, אבל לא ממי שמגדיר את עצמו כאיש שמאל, אלא מראש הממשלה בנימין נתניהו ובני ביתו, שהרי הם הנהנים העיקריים מהמחווה הזאת. נתניהו הוא אלוף הספינים. גם ההצהרה שלו שאונסק"ו העבירה החלטה שליהודים אין קשר לכותל לא הייתה נכונה. אומנם אונסק"ו העבירה החלטה אנטי־ישראלית במיטב מסורת האו"ם, אבל היא לא טענה שליהודים אין זיקה לכותל או להר הבית או לירושלים. אז נתניהו מעוות את המציאות בפרשנות יצירתית, כי הוא יודע שכך יקומם את הימין וירוויח נקודות. ומה עושה השמאל? במקום לפוגג את הספינים על ידי הדגשת האמת, הוא עובד אצל נתניהו בכך שהוא תופס את עמדת הנגד הקיצונית.



הטקטיקה של נתניהו היא להעצים את האיום הפנימי של השמאל הקיצוני. ומה עושה השמאל? מצדד בכל מי שנתניהו יוצא נגדו, וכך רק מחזק את הטיעון על עוצמת הקיצוניות של השמאל. אז הגיע הזמן לומר את הדברים בצורה ברורה: מי שתומך ב"בצלם" לא באמת תומך בחופש הביטוי או במחנה השלום או בשמאל הישראלי. הוא תומך בספינים של נתניהו.



תזכורת על קצה המזלג: לפי תחקיר "עובדה", סייע לכאורה פעיל "בצלם" להסגרת פלסטינים לעינויים ברשות משום שמכרו בסתר קרקעות ליהודים. "בצלם" גם העסיק מכחיש שואה בתפקיד "תחקירן", טען שיטפל בכך אך לא עשה דבר, גם לא לתקן ולו פסיק בחומר הרב שהביא ה"תחקירן" במשך השנים והיווה את הבסיס לפרסומיו.



אז מה בין לזה לבין אינטגריטי או אמת או זכויות אדם? גם את הטענות הלא רלוונטיות על חופש הביטוי הגיע הזמן להפסיק. אנשי "בצלם" אינם נתונים לסכנת חיים או לתביעות משפטיות, והם מקבלים במה עצומה, הרבה מעבר למה שהם מתיימרים לייצג. אין פלא שאנשים שפויים סולדים מהארגון הזה ומטיעוניו החלולים.



ארגון "בצלם" אינו מה שהוא מתיימר להיות. מי שמעלים עין ממעשי חמאס ופת"ח לא באמת נלחם על זכויות. ומי שהולך לדבר נגד ישראל באו"ם - לא יכול לטעון שהוא עושה זאת כי הוא "משתדל להיות בן אדם", משום שבאו"ם יושבים נציגי מדינות חשוכות, נטולי כל שביב אינטגריטי, ומצביעים בבלוקים כדי להסיט מעצמם את האש, מפני שנוח להם להכפיש את ישראל כדי לכסות על המעשים הנפשעים של השלטון בארצם. ספציפית במועצת הביטחון - מעבר לסין ולרוסיה אבירות זכויות האדם והערכים - יושבים נציגים נאורים מאנגולה, מצרים, מלזיה, סנגל, אוקראינה, ונצואלה ואורוגוואי. המדינות החופשיות הן מיעוט ברור במועצה הזאת ובאו"ם בכלל.



אז אם מחנה השמאל חפץ חיים, הוא צריך לשרטט קו ברור מאוד בין השפיות לבין הטרלול, ולא לחצות אותו, ודאי שלא בגלל איזה ספין עלוב של נתניהו. אם מחנה השלום רוצה לקדם את חופש הביטוי - שיילחם בקיצוניים משני הצדדים, שתופסים את הבמה ומשתיקים באופן קבוע את השפויים. אם הוא רוצה צדק, שיילחם באנטישמיות השיטתית של האו"ם. אפשר וצריך לשאוף להסדר, לשתי מדינות, לשלום, לאמת, לאנושיות, אבל אין בין המילים האלה לבין "בצלם" ולא כלום.