שומרת הסף מזהירה: "חשיפת הבנקים לנדל"ן מסוכנת"

"אם אתה שואל על איכות השינה בלילה, אז התפקיד שלי הוא לא לישון טוב בלילה אלא לזהות סיכונים ולחשוב עליהם כל הזמן. אנחנו בוחנים כל הזמן את יציבות הבנקים, ובכל הרפורמות אנחנו מקיימים דיאלוג מקצועי, גם מול קרן המטבע, ובוחנים את הסיכונים. מנגד, אני גם חושבת על ההזדמנות ששינויים אלה יוצרים. אני חייבת לספק לציבור לא רק שמירה על יציבות, ולכן הובלתי רפורמות עם יותר סיכונים והזדמנות למערכת תחרותית עם יותר חלופות".

אפרופו יציבות המערכת, אני מוטרד מהשאלה מי יכניס את היד לכיס במקרה של קריסת בנק. זה לא מובן מאליו שזה יהיה האוצר, כפי שהיה בעבר?
"אין ספק שלבנקים בישראל ולכל בנק בנפרד יש השפעה עצומה על היציבות הכלכלית, וחשוב שנשמור על יציבות המערכת. אנחנו רואים את המחירים המשולמים באירופה ובארה"ב עבור נפילת בנקים. עד היום במקרה של כשל המדינה הגנה על כספי המפקידים, ואני מניחה שזה יימשך. אנחנו בוחנים כלים נוספים כמו ביטוח פיקדונות. בימים האחרונים הוקמה ועדה בראשות מנכ"ל האוצר ובראשותי לבחון את מתכונת הביטוח. ישראל היא המדינה היחידה בעולם המפותח שבה אין ביטוח פיקדונות, ואנחנו נבחן את הפרקטיקה הנהוגה בעולם".

***

חדוה בר עשתה את הדרך מבנק ישראל לבנק לאומי (לתפקיד מנהלת הסיכונים הראשית), ומשם ביולי 2015 לתפקיד המפקחת על הבנקים. היא שומרת הסף, הקופאית הראשית הדואגת לכך שכספנו ינוח טוב בבנקים. עבור רבים מדי, צדקנים ברובם, חזרתה של בר לבנק ישראל הייתה בעייתית. היו שחששו שהיא תקדם את האינטרסים של בנק לאומי. טענו שהיא תהפוך לסנגורית של המערכת הבנקאית. התריעו שלא תצליח בתפקידה. כרגיל, במקרים מעין אלה העתירות המשפטיות נגד המינוי לא איחרו להגיע.

מיותר לציין שלקטגורים הייתה בשבוע שעבר הזדמנות מצוינת לכפר על כך ולבקש סליחה על הספק שהטילו ביושרה. בר לא רק שלא הקלה על הבנקאים, אלא במחצית השנה הראשונה לכניסתה אף חבטה בהם ללא רחם. היא הייתה המפקחת הראשונה שהסכימה להפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים, מהלך ששנים ארוכות זכה להתנגדות בנק ישראל. מחקרים הוכיחו שמדובר במהלך בעייתי שייקר את העלויות של הלקוחות ויש בו סכנה של פגיעה בזכויות הקניין. משיקולים אלה אין בנקים בעולם שמנועים לשלוט בחברות כרטיסי האשראי. כאמור, בר הייתה המפקחת הראשונה שאילצה את הבנקים למכור.

בר נכנסה לתפקידה במשמרת של כחלון כשר אוצר, וזה לא היה פשוט. כחלון הגיע עם אג'נדה שדוגלת בהחלשת הבנקים באמצעות הכנסת שחקנים וייבושם דה פאקטו. חוק שכר הבכירים היה רק דוגמה לכך. בחזיתות אלה ניהלה בר קרב מאסף מול שר האוצר בהצלחה חלקית.

בחודשים האחרונים נרשמה רגיעה במתיחות מול המערכת הבנקאית. המפקחת קשובה יותר לרחשי לב הבנקאים, עד כדי קבלת נזיפה מח"כ שלי יחימוביץ'. ולמרות זאת, בר מסרבת להודות שנכנעה לפופוליזם כשהסכימה להפרדת חברות כרטיסי האשראי. כשאני מציין שהסכמתה סותרת את העמדה המסורתית של בנק ישראל, היא מסבירה: "לא נכנעתי לפופוליזם. את התפיסה שלי לגבי מבנה התחרות בבנקאות גיבשתי מאז שהצטרפתי לבנק ישראל ככלכלנית. יש לנו מערכת בנקאית טובה, בוודאי בהשוואה בינלאומית, אבל יש נושאים הדורשים טיפול. בתחום הקמעונאות צריך שהתחרות תתבטא במחירים. קיים גם הצורך בהתייעלות המערכת. אנחנו פועלים לשנות את התחומים הללו".

את באמת מאמינה שהרפורמות יביאו לשינויים? לדעתי הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים רק תייקר את השירות ללקוח.
"אנחנו פועלים כך שמגוון הצעדים, ולא רק אלה של ועדת שטרום, יגבירו את התחרות. זה יקרה בזכות השינויים הטכנולוגיים וההתייעלות. אני מאמינה שלאורך זמן המחירים כן יירדו והשירות יותאם ללקוח. סגירת סניפים זה לא אנטי שירות, כפי שאתה טוען. כשסניפים נמצאים בקרבת מקום, זה בזבוז המתגלגל בסופו של דבר למחיר לצרכן".

בואי ניקח את הבנקים עם יחסי היעילות הטובים במערכת: הפועלים והמזרחי טפחות. שניהם לא זולים בהשוואה לאחרים וכמעט אין מעבר בין הבנקים. התיאוריה שלך לא עובדת.
"כדי שפירות ההתייעלות יתגלגלו לצרכן, צריכים להיות יותר בנקים יעילים, ואז יתרחש איום תחרותי. זה יקרה קודם כל בזכות החידושים הטכנולוגיים. ברגע שהצרכן ידע כמה הוא משלם ומה החלופה הזולה יותר, ייווצר הלחץ להורדת מחירים. כרגע האיום התחרותי אכן עדיין אינו קיים".
האם את לא נאיבית כשאת טוענת שהרפורמות יובילו להורדת מחירים? בסרט הזה כבר היינו בוועדת בכר.

"אנחנו בתקופה של מהפכה טכנולוגית, ואי אפשר לגזור בין מה שהיה למה שיהיה. המהפכה הדיגיטלית שווה בעוצמתה למהפכה התעשייתית ותביא לעלייה בפרודוקטיביות. ייתכן שיהיו אוכלוסיות שלא ייהנו מהמהפכה, אבל הרוב ייהנה מהתוצרים שלה. אנחנו מורידים חסמים ומגבלות על כניסת שחקנים חדשים. כלכלת השוק צריכה לומר את דברה".

בואי נדבר על ההמלצה להפרדת חברות כרטיסי האשראי, שעברה לשלב החקיקה. היא עומדת כאמור בניגוד לעמדה המסורתית של בנק ישראל. בעבודות שהכנתם נטען שהמהלך ייקר את העמלות ועלול להביא לפגיעה בזכות הקניין של הבנקים. אז מדוע שיניתם דעתכם?
"נכון שבהפרדת חברות האשראי יש סיכונים, אבל ההערכה שלי ושל הצוות סביבי הייתה שלא מדובר בסיכונים ליציבות הבנקים הגדולים. יש אכן סיכונים שבטווח הקצר המחירים יעלו, ובין השאר על רקע זה אכן בעבר לא תמכנו בהפרדה. אבל הגישה הנוכחית שלי ושל הנגידה היא שאין מדובר בסכנה ליציבות, ויש הזדמנות ליצירת שני שחקנים משמעותיים שיכניסו תחרות שתהפוך לאפקטיבית על רקע המהפכה הטכנולוגית. לשחקנים טובים תינתן הזדמנות לכניסה לעולם הבנקאות".

גם בחוק שכר הבכירים התעלמו מכם והלכו לחקיקה מרחיקת לכת, המגבילה אך ורק את הסקטור הפיננסי עם לינקג' לשכר המינימום. הרי עוד לפני החקיקה טיפלתם בנושא והטלתם מגבלות, אז מדוע לא חיכו עם החוק?
"כמי שאמונה על המערכת הפיננסית הייתי בעד קביעת נורמה ציבורית בנושא השכר. שכר גבוה מביא לפגיעה באמון הציבור בבנק, שהוא הבסיס ליציבות, ולכן תמכנו בחוק. בשלב זה אני לא רואה את הסיכון בכך שהמגבלות הוטלו רק על הסקטור הפיננסי והבנקאים. המגבלות הוטלו על המערכת הפיננסית בלבד מפני שמדובר במערכת ייחודית שתזכה להגנה בתקופה של קשיים. נכון שנושא מגבלות השכר התחיל במגבלות שהוטלו בחו"ל ואומצו על ידינו. רק לאחר מכן הגיעו לפיד וכחלון עם הצעות החוק".

אז מדוע לא הסתפקו בהוראות הרגולטוריות? מדוע היה צורך בחקיקה שבפועל עקפה אתכם?
"כי המגבלות שלנו לא הספיקו ועובדה שלמרות האיתותים שהגיעו, הבנקאים המשיכו להגזים עם רמת השכר. אני מצפה מהבנקאים שירסנו את רמות השכר גם עבור 2016 וזאת למרות שמגבלת השכר תיכנס לתוקף מבחינה חוקית רק ב־2017".

כל אלה נשמעים תירוצים יפים. הפרדת חברות כרטיסי האשראי, חוק שכר הבכירים - בפועל נכנעתם לשר האוצר.
"אין ספק שלשר האוצר מגיע הקרדיט על נושא ההעלאה לסדר היום של התחרות במערכת הבנקאית בכלל והפרדת חברות כרטיסי האשראי. אבל אני מאמינה באמת ובתמים שמכל החלופות להגברת התחרות, הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים היא הריאלית ביותר".

אם הפרדתם את ישראכרט ולאומי קארד, מדוע לא את ויזה כאל, שהיא נותנת האשראי הגדולה ביותר? מה ההיגיון לתת לה יתרון על פני הבנקים האחרים?
"אני עושה הבחנה בין שני הבנקים הגדולים, הפועלים ולאומי, שעושים עבודה מקצועית ומחזיקים בכ־60% מהשוק, לבין הבנקים הבינוניים והקטנים. חיזוק הבנקים הבינוניים הוא אחת הדרכים לחיזוק התחרות, ולכן היה צריך לעשות הבחנה בין הבנקים. ההסתכלות שלי היא על כלל השוק הפיננסי. אני מעוניינת לתמוך בהגברת התחרות באמצעות הכנסת שחקני חוץ חדשים ואולי גם בנק חדש".

בדקתי במערכת הפיננסית, ולפי מיטב ידיעתי, חוץ מדיבורים אין מתעניינים ברכישת חברות האשראי. מסבירים לי שזה בגלל הרגולציה וחוסר הוודאות. האם הפתרון הוא הנפקת חברות האשראי בבורסה?
"בחצי השנה האחרונה היו מספר קבוצות שגילו עניין, אבל עדיין אין שום דבר קונקרטי. אני מסכימה שכדי שיגיעו משקיעים זרים או מקומיים חייבים ודאות רגולטורית. בשלב זה אין עדיין הבהרות סופיות ביחס למהות החוק להפרדת חברות האשראי. המשקיעים שפגשתי ציינו שוודאות רגולטורית היא קריטית לגבי החלטת קנייה. מבחינתנו גם מכירת חברות האשראי דרך הנפקה בבורסה היא אופציה ממשית. אני רואה בכך את אחת החלופות למכירת אחזקות הבנקים. אגב, מבחינתי הפרדה בתוך שלוש שנים עם אופציה לשנה נוספת מספיקה ואין צורך בהארכת לוח הזמנים".

ב-50 השנים האחרונות לא קם שום בנק בישראל. מה ההסבר שלך, והאם המצב ישתנה?
"יש לכך מספר סיבות: המשק הישראלי קטן מדי, ופחות משמונה מיליון איש אינם זקוקים לעשרות בנקים, כי אין לכך כדאיות כלכלית ועסקית. בבנקאות יש יתרונות לגודל, והעלות היחסית ללקוח היא נמוכה יותר. חסמי הכניסה היו עד היום גבוהים, ועל כך קיבלנו הערות מקרן המטבע הבינלאומי. דרישות ההשקעה ב־IT היו בסכומים גבוהים. כבר יש לנו מערכת מפותחת המציעה את מגוון השירותים והמוצרים. בנקים זרים סיפרו לי שבמצב זה אין להם שום יתרון יחסי בהשקעה בישראל".

אז מה השתנה?
"ייתכן שישתנה משהו בזכות הטכנולוגיה שתאפשר גם לשחקנים קטנים להגיע לקהלי יעד גדולים ולפצות על החסרונות לקוטן באמצעות מודל עסקי רזה. אנחנו מובילים מדיניות של הורדת חסמי כניסה. הבטחנו שבנקים חדשים וגם קיימים יהיו רשאים להשתמש במערכות IT משותפות. פישטנו את תהליך מתן ההיתר, התחייבנו להגדיר מתווה של ביטוח פיקדונות ולהפחית את ההון הנדרש. כל זה יכול להביא שינוי בשנים הקרובות. נתנו את כל התנאים, ועכשיו ההחלטה היא של הסקטור העסקי".

אולי עד היום הקונים לא הגיעו גם בגלל הרגולציה וגם בגלל הרווחיות. האם את חושבת שהרווחיות של המערכת הבנקאית סבירה?
"בהתחשב בסביבת הריבית האפסית, תשואה ממוצעת של כ־9% על ההון היא סבירה. למרות זאת צריך להביא בחשבון שחלק מהרווחיות מבוססת על רווחים חד-פעמיים, והרווחיות מפעילות בנקאית בסיסית נמוכה יותר. יש כוחות הפועלים להורדה נוספת ברווחיות, כמו המשך סביבת הריבית הנמוכה והחידושים הטכנולוגיים. על רקע כל אלה אני דורשת מהדירקטוריונים לבחון מחדש את המודל העסקי ולהתאימו לסביבה החדשה של העולם הדיגיטלי באמצעות התייעלות ותהליכי עבודה פנימיים בתוך הבנקים".

תודי שאת מנסה לעזור לבנקים בדרכים נוספות. כך למשל קיווית שהסכמתך להפרדת חברות האשראי מהבנקים תאפשר להם למכור ביטוח. בינתיים זה לא קורה וכנראה שגם לא יקרה. יש לך הסברים?
"אני בעמדה שנכון שהבנקים ימכרו לציבור מוצרי ביטוח ושיהיו פעילים יותר בשוק הייעוץ הפנסיוני. אני בטוחה שלבנקאים הרואים מול עיניהם את כל התיק הפיננסי של הלקוח יש מעמד מול חברות הביטוח, וניתן לשרת ביעילות את הלקוחות בקרות אירוע ביטוחי. אנחנו עדיין מדברים על הנושא וזה לא הוכרע. ואני תוהה מדוע השינוי עדין לא נעשה. מדוע לא לקדם את התחרות גם בנושא הביטוח. אם אתה טוען שזה לא יעבור בגלל שיקולים פוליטיים, אני יכולה לענות שאני לא רוצה להתייחס להשערה שלך".

דיברת על סוגיית הייעוץ הפנסיוני. מה יש לבנקים להציע בתחום?
"לצערי, משקלם של הבנקים בייעוץ הפנסיוני נמוך, למרות שלנושא יש חשיבות עליונה לציבור והוא קשה להבנה. הבנקים יכלו להיות שחקן משמעותי יותר בתחום זה. זה לא קרה עד היום, כי הייתה בעיה בהפעלת הממשק מול המעסיקים באמצעות מה שמכונה המסלקה הפנסיונית. היום ניתן ביתר קלות לקבל ייעוץ פנסיוני. בדקתי גם את נושא העלויות לתשלום עבור הייעוץ ואפשרנו לבנקים לגבות עמלה שלא תהיה בפיקוח. גם בתחום זה הבנקים הופלו עד היום לרעה, ואני לא רואה סיבה לכך שלא ייכנסו לשוק חשוב זה.

"בכל נושא שבו טובת הציבור, בדגש על משקי הבית, עומדת על הפרק, אני ממליצה שהבנקים ייכנסו לתחום אם אכן הם מקדמים את העניין. מביקורים בסניפי הבנקים הבנתי עד כמה הציבור ער לחשיבות החיסכון הפנסיוני, ואין ספק שכניסת הבנקים לתחום תסייע להם".

***

גם בבנק ישראל מוטרדים ממחירי הנדל"ן הגואים. לא רק עליית המחירים בעשור האחרון היא הבעייתית, אלא גם הלחצים המופעלים מצד האוצר להטיל עוד מגבלות על משקיעי הנדל"ן.

יו"ר ועדת הרפורמות ח"כ אלי כהן נענה באחרונה בשלילה כשהציע להגביל מתן משכנתאות למשקיעים בנדל"ן. אך בבנק ישראל לא אדישים לחלוטין לפניות האוצר, ושוקלים כל פנייה לגופו של עניין. המפקחת הסכימה שביטוחי האשראי לתיקי המשכנתאות באמצעות חברות ביטוח זרות יוכרו לצורך חישוב ההון הבנקאי. הכללים המאפשרים מתן משכנתאות לזוגות צעירים שזכו בפרויקטים של מחיר למשתכן הוגמשו לבקשת שר האוצר.

ועדיין, המערכת הבנקאית חשופה לסיכון הדרמטי בשוק הנדל"ן לאחר שמחירי הדירות הוכפלו בתוך עשור. 45% מתיק האשראי הבנקאי מנותב כיום לשוק הנדל"ן (משכנתאות ומימון ענף הבנייה). חשיפה גדולה במיוחד בתחום המשכנתאות יש לבנק המזרחי טפחות. והמפקחת מודאגת.

בר: "החשיפה לשוק הנדל"ן היא לטעמי גבוהה מדי ומהווה סיכון משמעותי לבנקים. מסיבה זו ולאורך כל השנים הפיקוח הגביר את הדרישות לניהול סיכונים ולחיזוק ההון והטיל מגבלות על אופן חיתום האשראי. כשאני נפגשת עם רגולטורים ובנקים מחו"ל, הם מציינים לחיוב את תרומת הרגולציה ליציבות הבנקים ולשמירה על הלקוחות".

התשובה שלך בעניין הסיכון מדאיגה אותי, ואני מניח שגם את לקוחות הבנקים.
בר: "התפקיד שלי הוא לזהות את כל הסיכונים. המשכנתאות והנדל"ן הם אחד החשובים שבהם וכך אנחנו פועלים. דרשנו מהבנקאים לתמחר סיכון גבוה יותר בדיור למשכנתאות והטלנו מגבלות נוספות. ואכן בשנה האחרונה אנחנו רואים עלייה בריבית המשכנתאות בגלל גילום הסיכון, וזאת למרות שהריבית הבסיסית נותרה ללא שינוי. בצד ההיצע אנחנו תומכים במדיניות שר האוצר להגדלת היצע הדיור. אין ספק שעליית מחירי הדיור הגדילה את הסיכון בנדל"ן ובמשכנתאות".

התשובה לשאלתי הבאה אולי ברורה מאליה, אבל בכל זאת אשאל לדעתך על רמת מחירי הדיור.
"מחירי הדיור עלו בשנים האחרונות בקצב גבוה מאוד, ואין ספק שזה הפך להיות נטל על הציבור, הדורש את הפעולות שהאוצר מבצע".

בחודשים האחרונים נכנסת לפעילות חדשה שלא אפיינה את המפקחים הקודמים, וזה הגברת המודעות הפיננסית בציבור. זה משהו חדש שהבאת איתך לתפקיד. הסבירי מדוע.
"בפיקוח על הבנקים הקמנו יחידה העוסקת בהגברת המודעות הפיננסית. בימים אלה קיימנו את שבוע המודעות באמצעות מאה סניפים, בעיקר מאזורי הפריפריה. במסגרת שיחות של אחר הצהריים בנושא מודעות פיננסית ביקרתי בסניפים באשדוד, קריית גת באר שבע ועוד. המפגשים בעלי חשיבות עליונה. לכל מפגש הגיעו 100־140 לקוחות ובסך הכל 3,500 לקוחות. הם שאלו שאלות חשובות בנושא החיסכון בפנסיה, עמלות, משיכות יתר, מחזורי משכנתה ועוד. הציבור צמא להבין איך שולטים על המצב הפיננסי, איך לא להיקלע לקשיים ומה הדרך הנכונה להתנהל מול הבנק".

היית אומרת שהציבור מגלה בורות בתחום הפיננסי?
"הייתי אומרת שקיים חוסר ידע נרחב בתחומים הקריטיים לניהול היומיומי של כלכלת הבית. אנחנו בישראל חייבים לעסוק יותר בהגברת המודעות הפיננסית. זה קריטי לכל משק בית, ואנחנו ממליצים לשלב את זה בתוכניות הלימודים כבר מגיל צעיר. יזמנו בפיקוח תוכניות כמו 'הר הכסף', המסייע באיתור חשבונות ללא תנועה, והעברנו לבנקים את ההנחיה להודיע ללקוחות מוגבלים או לוותיקים להעביר את ניהול חשבון העובר ושב למסלול מוזל ולחסוך עשרות שקלים לחודש.

"במפגשים נשאלו שאלות בסיסיות שאמורות להטריד כל אחד מאיתנו. סיפקנו הסברים במידת האפשר. העלינו מחדש את האפשרות לקבלת תעודת זהות פיננסית המגדירה את איכות הלקוחות. דאגנו שלכל לקוח שהשתתף במפגש תונפק תעודת זהות פיננסית".

התפקיד העיקרי שלך הוא לפקח על יציבות הבנקים. עדיין לא הבנתי את הלהט שלך לנושא החינוך הפיננסי.
"כל מערכת כלכלית גדולה, ובראש הבנקים, חייבת לתרום לחברה. מבחינתי, שמתי כיעד לנצל את תפקידי להובלת יוזמות מסוג זה. זאת הדרך שלנו להחזיר לחברה. אני חייבת לספר לך על דוגמה שאני גאה בה במיוחד. יצרנו קשר עם מנהלי מקלטים לנשים מוכות, ובשיתוף איגוד הבנקים סייענו להן באמצעים פשוטים להתנתק מהקשר הכלכלי הבעייתי עם הבעל המכה. למשל, סיוע בהקפאת החשבון המשותף, פתיחת חשבון עצמאי וטיפול בחובות. כל אלה מאפשרים לאישה המוכה יציאה לעצמאות פיננסית. שמונה חודשים לאחר תחילת המיזם נפגשנו עם נשים מוכות ושמענו מהן על התרומה האדירה והתקווה שהענקנו. אני רואה בכך הישג עצום".

בקרוב תסיימי את תקופת הצינון המונעת ממך עיסוק בענייני בנק לאומי. מה דעתך על ההצעות להחמיר את מגבלות הצינון בסקטור הציבורי, בין השאר על רקע תופעות כמו המעבר של קודמך בתפקיד דודו זקן לדירקטוריון בנק דיסקונט?
"מגבלות הצינון שלי יסתיימו בינואר 2017. עד היום הטיפול בענייני בנק לאומי נעשה על ידי הנגידה וגורמים בתוך הפיקוח. לגבי הניסיונות להחמרת מגבלות הצינון על בכירי השירות הציבורי, אני מעדיפה שלא להגיב. אינני מתכוונת לטפל בבדיקת הבקשה הספציפית של זקן לכהונה בדירקטוריון דיסקונט. יש בינינו היכרות חברית. לא אעסוק בבקשה כמו שזקן בתפקידו כמפקח לא עסק במינויי האפשרי למחליפתו בתפקיד".