אמש פורסמו שתי ידיעות שעסקו בראש הממשלה בנימין נתניהו. בשתיהן אין בשר ושומן נוטף. זאת, למרות הניסיון לשוות להן ניחוח יוצא דופן. הראשונה עסקה בהחלטה שהייתה או לא הייתה של מבקר המדינה יוסף שפירא לאפשר לראש הממשלה להוסיף פרטים בהליך של שימוע על דברים שאמר והשמיע קודם לכן בפני המבקר ועוזריו, בעניין מבצע צוק איתן ומסתורי המנהרות שלו.
אין בשימוע הזה שום מהלך חריג. הרי תפקידו של מבקר המדינה הוא לבקר את מעשי הממשל והמנהל, כדי להגיע לביקורת מבוססת, אמיתית ונטולת פניות. ואם גוף מבוקר, גם אם קוראים לו ראש ממשלה, מבקש להוסיף, להבהיר ולהעמיק דברים שמסר קודם לכן למבקר, אין בכך כל פסול. זה לא בונוס מיוחד ולא מהלך לא שוויוני, שכאילו ניתן רק לנתניהו. זה כמעט הליך שגרתי והוגן ולא נפל בו כל מום, ככל שהוא נכון.
גופים מבוקרים רבים, לאחר שהם מקבלים את טיוטת הדוח (כל עוד הדוח לא פורסם הוא בבחינת טיוטה בלבד) מבקשים ומקבלים הזדמנות או הזדמנויות להשמיע בכתב או בעל פה תוספות והבהרות ככל שימצאו לנכון. לא רק שזה מהלך לא פסול, זה מהלך מבורך. קל וחומר כשמדובר בעניינים הנוגעים בביטחון המדינה, שהם בנפשנו.
אין רצון לחפף
ומעניין לעניין באותו עניין: במהדורות הערב נרמז ונאמר כי בין גופי האכיפה יש מי שדורש להפוך את הבדיקה בעניינו של ראש הממשלה לחקירה. החוק אינו מכיר את מוסד הבדיקה ולפיכך, על פי דין כמוה כחקירה. על סגנון החקירה, מקומה, היקפה ואם היא נעשית באזהרה, מחליטים גופי האכיפה בראשות היועץ המשפטי לממשלה.
עד כה לא התרשמתי שיש רצון לחפף את הבדיקה/חקירה, או לחפות על מעשיו של ראש הממשלה. וגם אם היה רצון כזה, הוא כמעט בלתי אפשרי למימוש, משום שיותר מדי גורמים ויותר מדי שחקנים מעורבים בתהליך ולעולם יימצא זה שידליף ויחשוף את הדברים ־ אם יהיה מי שינסה להסתיר אותם.
המציאות מוכיחה זאת יום יום. עם זאת, כותרות בומבסטיות על חקירות נושאי משרה, שטרם הבשילו, מביאות רק נזק ופוגעות במשילות. אני סמוך ובטוח שאם וכאשר תהיה לכך הצדקה משפטית ועניינית, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט יפעל כמצופה ממנו.