עניינו של מאמר זה במונח "מיתוס" בהקשר לכתבה טלוויזיונית שעסקה ב"כוח צביקה" במלחמת יום הכיפורים. הכתבה באה, כפי שהוסבר בסופה, לשים סימן שאלה על מיתוסים צה"ליים על בסיס דבריהם של שני קצינים שטענו כי לא היו דברים מעולם, וצביקה לא השמיד ולו טנק סורי אחד. לטענתם, כל סיפור הגבורה שלו הנו המצאה של קצין בכיר (יאיר נפשי), שרצה לעודד את רוחה השבורה של חטיבה 188, הסיפור הפך למיתוס גבורה, ועכשיו הגיע הזמן לרסקו לרסיסים.
המונח "מיתוס" הנו מורכב, ויש גישות שונות שמנסות לאפיינו ולהסביר את הצורך בו. בהכללה גסה הייתי אומר שישנם מיתוסים שהם אגדה, משהו מעבר למציאות, המשקף אמונות מסוימות. מנגד, ישנם מיתוסים שיש בהם גרעין של אמת, אבל מרבית הסיפור שלהם אינו אמת, אלא המצאה והפרזה שנועדו לקדם ערכים ומדיניות שהחברה זקוקה להם באותו זמן. וישנו מיתוס שהוא אמת, שהוא עובדה היסטורית. זהו מיתוס שמשקף את המציאות. במקרה הזה, החברה לקחה אירוע אמת, נתנה לו תהודה וציירה אותו בצבעים כדי שישמש דוגמה ומופת לערכים שלה.
זהו לדעתי המקרה של "כוח צביקה", שהתקשורת בזמנו תיארה אותו בלשון הפרזה (כביכול השמיד 60 טנקים סוריים). כי זה טבעו של מיתוס מהסוג הזה: הרצון להפכו מופת ודוגמה, שלאורו יתחנכו דורות, מביא להפרזה, ליותר צבע ולפעמים לאי־דיוקים. דרך אגב, בספרו "כוח צביקה, 24 שעות של גבורה במלחמת יום הכיפורים", צביקה אינו מציין כמה טנקים סוריים הושמדו, אלא מתאר בלשון עובדתית מה קרה.
אז מה באמת קרה? על בסיס מחקר מקיף שעשיתי בזמנו באמ"ן על המתקפה הסורית ברמת הגולן, ומקורות אחרים, התמונה היא זאת: לקראת ערב יום שבת, 6 אוקטובר, דיוויזיה 9 הסורית , שפרצה במרכז חזית רמת הגולן, הטילה למערכה שתי חטיבות שריון: חטיבה 43 וחטיבה 51 . מטרת שתי החטיבות הייתה לנוע לעבר אזור נפח ולהגיע לירדן ביום ראשון 7 באוקטובר עם שחר. חטיבה 43 נבלמה במארב בידי פלוגת טנקים בפיקודו של סרן מאיר זמיר (טייגר). החטיבה איבדה כ־40 כלים ונסוגה חזרה לסוריה.
חטיבה 51, שנעה על ציר הנפט לכיוון נפח, נתקלה בכוחות מפוזרים מחטיבה 188, בכללם "כוח צביקה", שמצא עצמו ממש בין הטנקים המתקדמים של החטיבה. הלחימה של הטנק שלו עיכבה את החטיבה, שלא ידעה בדיוק מה גודלו של הכוח העומד מולה. לקראת חצות היא הייתה צריכה להיות ליד נפח (על פי הפקודה שלה שנמצאה בחומר השלל). היא לא הגיעה לשם בגלל הגבורה של "כוח צביקה". טנק בודד שנלחם כל הזמן ולא נסוג, ולא ברח. כמה טנקים השמיד? בוודאי לא 60 כלשון הכותרת, אבל מספיק כדי ליצור מהומה בחטיבה.
והערה אחרונה. צביקה לא נלחם לבד. בטנק היה צוות שנלחם. שמות חיילי הצוות לא זכו לפרסום ולהוקרה. חבל. ואולי זה טבעו של מיתוס (גם אם הוא אמת חיה); הוא זקוק לדמות, לשם, לגיבור אחד, שלאורו יחנכו וילמדו.