כיצד הפך המבקר יוסף שפירא לאימת המערכת הפוליטית?

למרות המאמץ הפיזי הלא פשוט העפיל השבוע שפירא לכנסת ובשבוע הבא יגיע לוועדה לביקורת המדינה. התואר מבקר המדינה כבר קטן עליו. אצל רבים מנשואי ביקורתו הוא אורח לרגע הרואה כל פגע ומסרב להרפות עד שישמעו אותו. דרישתו העדכנית היא הטיפול בזמן אמת בתחלואי השירות הציבורי שאותם הוא חושף. מי היה מאמין שהמבקר, חקיין מצטיין, שבתחילת דרכו נדרש למבחן קבלה בביתו של בנימין נתניהו, יתגלה כהפקת מקור שהפכה לאימת המערכת הפוליטית.

בציר השבוע האחרון: דוח ביקורת קטלני על ניהול הפנסיות הכושל בצה"ל ובאוצר. בהמשך, מכתב לצחי הנגבי בדרישה לעכב החלטות בנושא ביטול ההפרדה המבנית בבזק בגלל דוח ביקורת שהוא צפוי לפרסם. באמצע השבוע פורסם דין וחשבון על הליקויים ברשות המסים ובמוסדות ציבור כמו מכון התקנים. לקינוח קיבלנו שלשום את הודעת המבקר על הכוונה לבדוק את הליכי קבלת ההחלטה בנושא השידור הציבורי.

שפירא משתדל לבקר בזמן אמת כדי לתת לאלה החוטפים על הראש את ההזדמנות לתקן את הרושם הראשוני השלילי. כך נהג בסוגיית מתווה הגז (ביקש לעצור את החתימה על המתווה), כך נהג בנושא משבר הדיור, וזה חוזר על עצמו עכשיו בעניין תאגיד השידור. התוצאות בהתאם. כשהודיע שלשום על כוונתו לטפל בסוגיית התאגיד, מיהרו נתניהו ומשה כחלון להודיע על הקמת ועדת בדיקה שתגיש בקרוב את המלצותיה.

עוצמתו הרבה מוסברת בחדלות הפירעון של המערכת הפוליטית. הסקטור הציבורי מספק לו שפע של פרנסה. מתחת לכל אבן שירים מסתתרת קופת שרצים. ובכל זאת, שתי בעיות מטרידות בעניין הדוחות. בחלק מהמקרים הביקורת לא מוצדקת עד צדקנית. 

בביקורת על רשות המסים טען המבקר שיש אינסוף פרצות המאפשרות תחמוני מס והעלמת הכנסות בעיקר בחו"ל. שפירא המליץ בעבר למנהל הרשות להכריז על חובת דיווח כללית למס ההכנסה. מנהל רשות המסים משה אשר דחה את המלצתו, וייתכן שהמבקר המתוסכל סוגר חשבון. רשות המסים היא הגוף שעושה כיום את העבודה היעילה ביותר בסקטור הציבורי. אשר הפך לגובה מס יעיל ביותר (עם עודפי גבייה של 11 מיליארד שקל), מה שמאפשר לכחלון להגשים את כל מאבקי יוקר המחיה שלו.

בעיה נוספת היא שמרוב דוחות כבר לא מבחינים בין טפל ועיקר, בין חשוב לזניח. שפירא חייב להרגיע ולעקוב אחרי יישום מה שכבר פורסם. הוא יכול להמריץ את ועדת השרים לענייני ביקורת המדינה, שבשנים האחרונות לא התכנסה אפילו פעם אחת. הוא גם יכול לעודד הקמת צוות מעקב פנימי. בשבוע הבא, כשיופיע בוועדה לביקורת המדינה, הוא מוזמן להתריע על כך שלמרות חומרת הדוחות, מעטים טורחים ליישם את ההמלצות בהם.

שעון החורף שהוסיף לנו השבוע שעת שינה יקרה מבהיר את חשיבות ההצעה לסוף שבוע ארוך. ההצעה שיזם ח"כ אלי כהן נועדה למתוח את סופי השבוע ולהרפות מעט מהמתח של אחינו העבדים. הניסיונות בנושא, שהחלו אצל השר לשעבר סילבן שלום, נכשלו. נתניהו שנא כל רעיון המדיף ריח הצלחה אצל השר לשעבר, כולל יוזמת סוף השבוע.

ח"כ כהן, שהרים את הכפפה, מסביר: "העובד הפך להיות עבד. אנחנו מדברים על הנהגת שישה סופי שבוע ארוכים בשנה בתמורה להפחתת שעת עבודה אחת בלבד. לא נפגע במשק ונפעל באחריות. מספר ימי הלימודים לא ישונה ונתאים אותם לחופשות ההורים".

בישראל עובדים יותר מהנהוג באירופה ויוצאים פחות לחופשות. חופשה ללא דיווח על איזה פיגוע פוליטי או ביטחוני אינה חופשה. קצת שעמום שווייצרי לא יזיק. היוזמה זוכה לתמיכה גורפת בסקטור העסקי, ובוודאי מצד לשכות המסחר וענף התיירות. גם יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן נלהב, והסביר לכחלון שזה יהפוך לאחד ההישגים החשובים שלו. התעשיינים מסתייגים ודורשים בתמורה לתמיכתם מהלכים לשיפור הפריון ועידוד הצמיחה. אתמול נפגש נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש עם כחלון לאחר תקופה ארוכה של נתק לדיון בנושאים שעל הפרק.

אלא שמבחינת הפוליטיקאים ובראשם כחלון, היוזמה היא ממש לא עניין דחוף. כשכחלון מעוניין (ראו עניין תאגיד השידור) גם מטאטא יורה. הפעם, ובניגוד להבנות המוקדמות, החליט להוריד הילוך ולנטרל את שי באב"ד הפעלתן. כחלון מייעד עבורו טיפול בנושאים דחופים כמו אישור התקציב וכיבוי השריפה בתאגיד השידור.

כאחראי הבלעדי מטעם הממשלה לטיפול ביוזמה מונה אלי גרונר, מנכ"ל משרד ראש הממשלה. למרות הכל ח"כ כהן לא נואש וקידם את הנושא בוועדת העבודה והרווחה. יו"ר הוועדה אלי אלאלוף מאס בסחבת, ודרש מגרונר להעביר את המלצותיו בעניין בתוך חודשיים.

כעת ברור שבניגוד לתוכניות המוקדמות, סוף שבוע ארוך לא יונהג בתחילת 2017. מה יקרה עם היוזמה? סביר להניח שתצא לדרך בסביבות אמצע 2017, כפוף להמשך פעלתנותו של ח"כ כהן. במקרה שהיוזמה תצליח, נתניהו ייקח כמובן את הקרדיט. הכישלון יישאר יתום, או שייפול על כחלון.

השבוע הודבק תואר חדש לדורית סלינגר, הממונה על שוק ההון והביטוח באוצר: יו"ר רשות שוק ההון. השם החדש אולי מרשים אבל מעשית דבר לא השתנה: המשרד והתמונות שעל הקיר עדיין במקומם, העובדים אותם עובדים וגם נוהלי העבודה לא השתנו. אלא שבקרוב תתנתק סלינגר פיזית מהאוצר ותעבור לממלכתה החדשה באחד מבנייני ירושלים שיאתרו במינהל הדיור הממשלתי. לרשות החדשה כבר אושרו שני תקנים: יועץ משפטי עצמאי וסמנכ"ל משאבי אנוש ולוגיסטיקה. 

בינתיים, עם או בלי התואר, היא ממשיכה בתפקידה בלי למצמץ. וזה כרוך בעימותים לא פשוטים עם ראשי ענף הביטוח. אחד המאבקים הקשים נוגע להוראות המכונות "סולבנסי 2": במרכז ההוראות, שכבר מיושמות באירופה, החובה של חברות הביטוח להגדיל את "הונן הכלכלי" ולהתאימו לסיכונים. ההנחיות, שייכנסו לתוקף בתחילת 2017, מחייבות להגדיל את ההון בענף כדי לחזק את יציבות החברות. אף אחד אינו מעוניין לראות חברת ביטוח מתמוטטת. התמוטטותה בשנת 1992 של ענקית הביטוח הסנה נגמרה בבכי. כדי למנוע את הישנות המקרה החליטה המפקחת למנוע חלוקת דיבידנד מחברות שאינן עומדות בדרישות ההון החדשות. 

"סולבנסי 2" אינה עוד הנחיה או חוזר מנכ"ל ממפעל הרגולציה של המפקחת. מדובר בהוראה שוברת שוויון. בעלי השליטה בענף (במיוחד בחברות המתמחות בביטוחי חיים) יכולים לשכוח בשנים הקרובות מדיבידנד במזומן. הבעיה קריטית במיוחד בענקית הביטוח מגדל ומעוררת מיגרנה אצל בעל הבית שלמה אליהו, החנוק בהלוואות. היא גם קיימת במידה מסוימת בהפניקס של יצחק תשובה ובמנורה מבטחים. בהראל השקעות ובכלל ביטוח המצב סביר יחסית. 

כשהענף סובל מבצורת דיבידנד, קשה להאמין שמשקיע נורמלי יתעניין בקניית חברה שעל המדף. עקב כך סביר להניח שללא משקיע הפניקס תופרט בבורסה וגם כלל ביטוח תמצא בקרוב את הדרך לשם. אלא שנציגי הענף לא הרימו ידיים והם מנסים לשכנע את סלינגר להקל במעט את רוע הגזירה. לצורך העניין שכרו את שירותי מומחה הביטוח בני גבאי (בנו של רואה החשבון האגדי של ענף הביטוח עזרא גבאי). הם גם מקווים לזכות ברוח גבית מחברים בוועדה המייעצת לביטוח כמו פרופ' שמואל האוזר (רשות ני"ע) או חדוה בר (בנק ישראל). תקוותם היא שנציגי ציבור כמו רות פלאטו־שנער מהאקדמית נתניה יושיעו. 

התחנה הסופית במאבק תהיה ועדת הכספים. יו"ר הוועדה גפני הצליח לכפות על סלינגר לבקר בוועדה לצורך שימוע מוקדם לפני שתחליט על יישום ההנחיות. הוועדה, כזירת התגוששות פוליטית, מעמידה את סלינגר בעמדת נחיתות. היא טובה במספרים ולא בפוליטיקה קטנה. שליחי חברות הביטוח כבר לוחצים על חברי כנסת להגמיש את הכללים ולהסביר שאין אפשרות מעשית לעמוד בלוח הזמנים שנקבע.

המפקחת על הבנקים הגמישה באחרונה את הוראות החלוקה ואפשרה לבנק הפועלים להגדיל את שיעור חלוקת הדיבידנד ל־30% מהרווח. אז מדוע מה שטוב בבנקים רע בענף הביטוח? באוצר מדגישים שהמצב בענף הביטוח שונה לחלוטין, שכן הוראות היציבות בבנקים נכנסו לתוקף כבר לפני שלוש שנים. אם כך, הקרב בנושא חלוקת הדיבידנד עדיין לא נגמר.

אילנה דיין חשפה השבוע בערוץ 2 שעובדת בבנק הפועלים התלוננה על הטרדה מינית מצד המנכ"ל לשעבר ציון קינן. האירוע מלפני עשור (בדצמבר 2006) התרחש לכאורה במהלך ביקור עסקים בקזחסטן. התלונה הוגשה באפריל 2016, לאחר שנודע שקינן עוזב את הבנק. נשיא בית הדין הארצי לעבודה לשעבר סטיב אדלר, שמונה כבורר, דחה את התלונה. למרות זאת המליץ לפצות את המתלוננת בפיצוי מוגדל של כ־4 מיליון שקל בנימוק שעבדה בתנאים קשים ובקור מקפיא וללא סביבה תומכת.

מדוע בכל זאת התפוצץ הסיפור בעיתוי הנוכחי? ככל הנראה למישהו המקורב מאוד למתלוננת היה אינטרס להציף את האירוע במסגרת מסע נקמנות נגד קינן. 

יש לציין כי אין זה המקרה הראשון שהבנק מעורב בתלונות על ניצול יחסי מרות. מנהל האשראי לשעבר בבנק נאלץ לפרוש לפני שנתיים בעקבות מערכת יחסים רומנטית עם כפופה לו. מנהלים בכירים ביותר בבנק ניהלו בעבר הרחוק יותר מערכות יחסים צפופות עם עובדות, אבל הפרשיות הושתקו. שמות המעורבים ידועים למי שצריך לדעת. במקרים מסוימים הקשר הרומנטי מוסד לזוגיות והכל עבר בשלום. במקרים אחרים השערוריות חוסלו בעודן באבן ורק לאחרונה הן מתחילות לצוץ.

הפועלים אינו היחיד בשטח שמתחוללים בו סקנדלים עסיסיים. מתחת לחליפותיהם רוחשים היצרים גם של בנקאים אחרים. פרשות ניצול יחסי מרות התרחשו בבנק לאומי בתקופת גליה מאור, בבנק הבינלאומי בתקופת שלמה פיוטרקובסקי ואפילו במזרחי טפחות המכונה "בנק מסורתי". הפרשות הושתקו ולא פורסמו. ספק אם בבנק ישראל מודעים לכולן. חלקן התרחשו עוד לפני שהחוק למניעת הטרדה מינית נכנס לתוקף.

גם ענף הביטוח אינו חף משערוריות. מקרה מביך במיוחד התרחש בו, ובמרכזו בכיר לשעבר במנורה מבטחים. לא נפרט כאן שמות ותאריכים, אבל בכירי הענף יודעים בדיוק במי מדובר. יש הבורחים לפתרון הקל וטוענים שהעיסוק בנושא הוא רכילות זולה, שבינה לבין פעילות עסקית אין קשר. הם מגייסים לדוגמה את שערוריות המין של דונלד טראמפ כדי להוכיח שהשפעתן על קמפיין הנשיאות היא זניחה. טעות. בנק אינו עוד מוסד אלא גם ידיד, כלשון הפרסומות של בנק דיסקונט. ניצול יחסי מרות מנוגד לחוק ולהוראות בנק ישראל. הוא משפיע לרעה על תדמית המוסד ועלול לפגוע בבסיס לקוחותיו. לא ברור כיצד שרי אריסון, בעלת השליטה בבנק הפועלים, מסוגלת ליישב את הסתירה בין ערכיה הפנימיים למתרחש מתחת לאפה.

הפרשה מהווה תזכורת למה שכל בנקאי או איש עסקים חייבים להפנים. מי שנקלע אפילו למקום הנידח בעולם, חייב לחשוב פעם, פעמיים ועשר פעמים לפני משלוח יד. לידידי מענף הפיננסים מומלץ לנתב את עודפי האנרגיות לפיתוח עסקי. באותה הזדמנות אציין גם כי רצוי שהנשים המוטרדות יתלוננו בזמן אמת. זאת ועוד, כשלאחר תשלום הכסף חוזרים להתלונן זה נשמע ציני ובעייתי לא פחות מעצם ההטרדה.

בהנחה שלא יחול שינוי של הרגע האחרון, אמורה לפרוץ בשני הקרוב שביתה באגד. בהסתדרות התחשבו בחיילים והחליטו שהשביתה לא תתקיים ביום ראשון. האם באמת תפרוץ שביתה? לדעתי לא. "אתה מכיר אותי. שביתה זה הכלי האחרון ולא הראשון שבו אני משתמש, אבל הפעם כנראה שתהיה שביתה", אומר לי מנכ"ל ההסתדרות אבי ניסנקורן. "כשמייבשים את אגד, מקצצים באופן חד־צדדי את הסובסידיה וקיימת סכנה שבינואר לא תשלם ל־6,000 נהגים משכורת בגלל גחמה של פקידים, לא אוכל לשבת בחיבוק ידיים. בלית ברירה אנחנו נגררים לשביתה".

לדבריו, האחריות הבלעדית למצב היא של האוצר ומשרד התחבורה. "מי מקצץ חד־צדדית ומייבש את מוביל התחבורה הלאומי? בשום מדינה מתוקנת זה לא היה קורה. אתה מתאר לך מה היה קורה לו היו מייבשים את כיבוי האש, מורידים סובסידיות לבית חולים או מבטלים תשלומים למורים?".

"משרד התחבורה דרדר את שכר הנהגים בתחבורה הציבורית. הייתה אומנם העלאה מסוימת בשכר אך היא אינה מספקת. לא מוסיפים נהגים והקיימים עובדים שעות נוספות. גם לפקידי האוצר אחריות למצב. נפגשתי השבוע עם כחלון והתרעתי. הוא הכניס לתמונה את מנכ"ל משרדו, ועכשיו אנחנו מחכים למוצא פיו. נכון לעכשיו השביתה בתוקף וכדי למנוע אותה יש צורך בשינוי מדיניות האוצר ומשרד התחבורה".

"דיברנו על המשבר בביטוח הסיעודי הנובע מהחלטת האוצר על הפסקת הביטוחים הקולקטיביים. מאות אלפי גמלאים יישארו מסוף השנה ללא כיסוי סיעודי בגלל הנחיית אגף שוק ההון. חברות הביטוח ביטלו את הכיסוי בגלל הנחיות האוצר, ואת הגזירה הזאת חייבים להסיר. כחלון הבטיח לכנס את הנהלת האוצר בשבוע הבא, וקבענו ישיבת עבודה נוספת. מדובר בנושא עקרוני. ללא כיבוד הקשישים איך אנחנו ניראה? חייבים ליצור פתרון ארוך טווח. אני לא פוסל את ההצעה של ליצמן להגדיל את מס הבריאות למימון הביטוח הסיעודי, אבל אפשר לבחון אלטרנטיבות אחרות".

"דמי ניהול של מחצית האחוז מהצבירה הם בלתי נסבלים. הם שוחקים את הרווח וחייבים להוריד את התקרה. כחלון גם מכיר את עמדתי נגד העלאת גיל הפרישה לנשים כל עוד לא מייצרים פתרונות אמיתיים לנשים הנופלות בין הכיסאות. ההמלצות הנוכחיות לא נותנות פתרון אמיתי".

"אין ספק. יש תופעה מדהימה של מעבר מהעסקת קבלן להעסקה ישירה. זאת מהפכה שהואצה בחודשים האחרונים ובאה בהמשך להסכם עם כחלון. באסף הרופא עברו 380 עובדות ניקיון, בפורייה 50 עובדי קרן המחקרים, בשער מנשה עשרות עובדים וגם בהוט מובייל. בשבוע הבא יצורפו 600 עובדים משני מקומות להעסקה ישירה. יש מהפכה שההסתדרות מובילה במיוחד במקצועות ליבה כמו הניקיון והשמירה. אנחנו בעיצומה של מהפכה חברתית".

"ההסתדרות מתפקדת כגורם הפועל למען הציבור בשקיפות המתחייבת. אנחנו שקופים בתקציב ובהחלטות השוטפות. יש מבקר פנימי שדוחותיו מתפרסמים באינטרנט. כשיש דברים שצריך לתקן אני נמצא כאן. אנחנו כפופים למבקר המדינה חוץ מנושאים הנוגעים לאיגוד המקצועי. מבקר המדינה לא ייכנס לשיקולי האיגוד המקצועי, אבל הוא עורך ביקורת בחברת העובדים, וערך בעבר ביקורת בנושא קרן תנופה וצמיחה". 

"דווקא לא. ירדתי לספורטיאדה באילת של קבוצות העובדים. הספקנו לחתום על הסכם ברשות שדות התעופה להסדרת התשלומים למדינה ומתן קביעות ל־200 עובדים ארעיים. חתמנו על הסכם לצירוף עובדי הוט מובייל ועוד הדרך פתוחה. בעניין התאגיד אני מעדיף בשלב זה שלא להתבטא, אלא רק לומר שאני לא מעורב כרגע בשום צורה בכל הסאגה שהתרחשה בימים האחרונים סביב גורל התאגיד".