בבוקר שלפני יום הבחירות נשבה רוח מהאוקיינוס וקיררה מעט את דרומה של פלורידה. קירור נחוץ לקראת יום ההכרעה המתוח היום. בקפה מיור׳ס שבפמברוקס פיין התמלאו השולחנות בסועדים, בהם חברת קונגרס אחת. דבי וסרמן־שולץ - עד לא מזמן רק שולץ - ראש הוועדה הארצית של המפלגה הדמוקרטית, תפקיד מפתח במפלגה שאותה נאלצה לעזוב בקיץ, ערב הוועידה שהציבה את הילרי קלינטון כמועמדת לנשיאות. חטאה של שולץ: היא פעלה מאחורי הקלעים נגד ברני סנדרס, המתחרה של קלינטון. ראשה נערף לטובת אחדות המפלגה.
אך שולץ עודה חברת קונגרס פעילה ונמרצת מטעם המחוז ה־23 של פלורידה. היא אכלה מרק קניידלך, ושוחחנו על ממשל אובמה וישראל, על קלינטון ועל ישראל ועל הקול היהודי של פלורידה. יש קול יהודי בפלורידה - לעתים עד כדי 7% מהבוחרים שיכול תיאורטית גם להכריע את הבחירות. ובכל זאת, לא ראוי להפריז בחשיבותו. מה יעשו ההיספאנים, שעל פי סימנים מוקדמים מתכוונים להצביע היום במספרים גבוהים מהרגיל, חשוב הרבה יותר. גם מה יעשו השחורים חשוב יותר.
ביום ראשון, מרחק שעה צפונה מכאן, יצאו קבוצות של מצביעים שחורים בתהלוכות מאורגנות לקלפי. הצבעה מוקדמת של שחורים משמעה קולות בטוחים לקלינטון. החוכמה היא להביא אותם לקלפי, להעמיד אותם בתור הארוך מדי, לשעשע אותם כדי שלא יברחו הביתה. הפתרון: נאומים, תזמורת, ברביקיו. קחו כרטיס, קבלו ארוחה.
סקר שפורסם אתמול על ידי אוניברסיטת הווארד (לא הרווארד), והתמקד בכוונות ההצבעה של שחורים בסיבוב הבחירות הזה, העלה אפשרות שקלינטון תזכה לתמיכה גבוהה עוד יותר מזו שלה זכה ברק אובמה. לא בהכרח שיבואו יותר בוחרים לקלפי, אלא שמקרב אלה שיבואו אחוז המצביעים למועמדת הדמוקרטית יהיה חסר תקדים: אם בדרך כלל חמישה או שבעה אחוזים מהשחורים מצביעים למועמד הרפובליקני, הפעם יירד המספר הזה ל־2% זניחים. כלומר, טראמפ נכשל בניסיונותיו לשכנע מצביעים שחורים ש"אין להם מה להפסיד" ועל כן כדאי להם לנסות אותו.
גם את מרבית היהודים לא שכנע כנראה. או כך לפחות ניתן להתרשם מביקור במרכז הקהילתי היהודי של פמברוקס פיין. חבורה של קשישים יהודים התיישבה שם אתמול לצהריים, וחברת הקונגרס וסרמן־שולץ הסתובבה ביניהם ולחצה ידיים. שאלתי אחת מהן למי תצביע. היא הביטה בי כבמשוגע. אנשים שמנפנפים בידיים ככה - אמרה וכיוונה למועמד הרפובליקני טראמפ – "צריכים לקחת כדורים". היא ילידת 1935, אם לשלושה, הבכור רופא באלסקה, כך אמרה לי. בישראל ביקרה פעם אחת, והיא לא בטוחה שתספיק שוב. שאלתי אם אפשר לצטט אותה בשמה, והיא שוב שלחה אלי את המבט הזה. "אין לי שום עניין שאוהדים של טראמפ יתחילו לצלצל ולהטריד אותי בטלפון", אמרה.
אלא ששאלת ההטרדות בטלפון היא כבר בעצם שאלה לא מעניינת: השאלה המעניינת היא מה יעשו טראמפ ותומכיו אם וכאשר יתברר היום - כפי שעדיין חוזים רוב הסקרים והמודלים - שהילרי קלינטון היא נשיאת ארצות הברית הבאה. הנה, זו שאלה טובה להרהר בה במטוס העוזב את פלורידה, מדינת המפתח, וממריא לניו יורק, המקום שבו מועמד אחד יחגוג הערב, ומועמד אחד ייאלץ להשלים, כך או אחרת, עם הפסד. יהיה קצת מוזר להיפרד ממערכת הבחירות האינטנסיבית הזאת, אחרי יותר משנה של עיסוק בלתי פוסק בתהפוכותיה. אבל כנראה שהגיע הזמן.