איזה כיף? יהיו הרבה צחוקים בווייט האוס, ויהיו הרבה דמעות בירושלים, כאשר קולקציית האפסים המתלהמת תפנים שכלום לא השתנה. במקרה הטוב, יהיה רק יותר גרוע. ואני מבסוט חאלס. בכל פעם שאני שומע איזה לבלר מאגם הדרעק, שמתפרנס מטפילות על המסים המופקעים שאני נאלץ לשלם, אני מתפוצץ מצחוק מהכסילות. למשל דייר זניח באגם הדרעק כמו אופיר אקוניס מספר לנו שעכשיו יהיה יותר טוב, אז כפיים לשרלטן. איך הוא יודע שיהיה טוב יותר? במסגרת אחריותו על המדע בישראל הוא סיים קורס נביאים? למה לרמות את החבר'ה במפלגה? למה לא לשתוק קצת ולהימנע מהפרעת מנוחת התושבים, שבמסגרת ההסכם הקואליציוני חויבו לסבול את נוכחותך?
אבל אקוניס באמת זניח, אפילו דונלד לא יודע שהוא קיים. הנשיא הנבחר יודע שביבי קיים, והוא כבר חש מועקה. אולי הוא אמר למלניה: שיט, נגמר הקמפיין, נגמרו הפארטיות, עכשיו אני צריך להקשיב לכל היהודונים האלה. מילא החתן שלי שהוא נודניק־על, אבל בישראל כל הקולקציה הזו נוטפת ריר על בחירתי. תקשיבי, הם די מגעילים אותי. חבל שאבא פרד לא כאן, הוא היה גרמני טוב, והיה נותן לי איזו עצה איך לטפל בעלוקות האלה. יש לי כאן ימבה בעיות, תראי מה קורה למטה עם כל הניגרס והספייקס, שמפגינים ומפחידים את הילד. אבל אלו מישראל כבר רוצים ממני שאעביר את השגרירות, נו באמת. טוב, תגידי משהו מעודד, קרצייה, ותפסיקי להביט בי על הצד. אם לא אני, את חיה בפרברי לובליאנה ועובדת כדיילת במערת הנטיפים מחוץ לעיר, אבל אני סידרתי לך ימבה משרתות בוושינגטון. תגידי, איך אני מסתדר עם ברוך מרזל? הוא ז'יד משלנו, נולד בבוסטון. את זוכרת איך הם שונאים אותי שם, נכון? איך אני נפטר מכל הלהקה ההזויה שלו?
אבל זה רק ניסיון לדמות מה קורה אצלו במגדל. כי להיבחר זה סוג של קרב מאסף, להשאיר סוג של מורשת בארבע שנים - זה כבר סיפור אחר.
על אף מה שמצהירים השרלטנים יולי אדלשטיין, ונפתלי "הגבר" בנט, השגרירות לא תועבר לירושלים. אבל מה שכן עלול להיות כאן לנוכח ההצהרות של נפתלי הכובש ("נגמר החלום של מדינה פלסטינית"), הוא ים פיגועים. כי כשנפתלי מקשקש, ילד בן 14 מפנים שאין עתיד, לוקח סכין מהמגירה והולך לחפש קורבן. ממש מתבטא באחריות, המנהיג של הג'ואיש־האוס־פארטי שלנו.
****
היה לילה ענק בין שלישי לרביעי. עברתי בין הערוצים: 2, 10, 102, 105, וממש נהניתי לצפות במציאות טופחת על פנינו. מרדכי אלבו, הספר של מלניה, שהביע דעה מלומדת על המהפך, היה השוס של הערב. חבל שלא הביאו גם את הבמאי שעבד איתה בהיותה דוגמנית, כי אפשר היה לפתח דיון סוער על גון עורה ולהביא רופא עור לאולפן שיסביר לנו, העם המטומטם בציון, אם האפידרמיס שלה מתאים למדשאה בשדרות פנסילבניה.
צפיתי בשידורים של 2 ו־10, מתעמקים בסוגיות שמטרידות את העם האמריקאי, וצחקתי מתסכול. עכשיו, כשהצוותים ישובו לישראל, ינוחו שבוע בגלל הג'ט לג, יתארגנו וייצאו לאולפנים פתוחים בגליל למשל. מה, לא? למה? במקום לברר מה חושבת היספנית בפלורידה על שני המועמדים, לא חשוב יותר לשאול את אילן רוקח מצפת ו/או דוד אזולאי ממטולה מה יקרה אצלם, אחרי שביטלו את תוכנית הסיוע לצפון? ממש נורא חשוב לדאוג ולהסביר את מצוקת התושבים במישיגן אחרי מות תעשיית הרכב, ולא להסביר לעם היהודי מה קורה בקריית שמונה, בחצור הגלילית ובצפת? עניי עירך כבר לא קודמים? הבעלים של 2 ו־10 לא רוצים לשפוך מאות מיליונים על אולפנים פתוחים בראש פינה? נורא פסטורלי שם, ואפילו דוריס קצבים ממש עובדת, אז למה ככה?
האמת - כי אנחנו סמרטוטים, שבאמת חושבים שאנחנו מעניינים את העולם. נורא שמחתי שיונית פגשה את מייקל מור במלון, זה ממש שיפר לי את מצב הרוח. גם אני ראיתי את "טראמפלנד" של מור, ולא התרשמתי מכך שהוא מודע למצוקה של עובדי פרי הגליל, או לפחד של יישובי הצפון מפלישה של חיזבאללה. בכל זאת, פלינט במישיגן היא אומנם עיירת רפאים, אבל לא מכוונים אליה טילים, והיא גם לא הייתה יעד לפצמ"רים ב־150 השנים האחרונות. לא יפה שמייקל מור לא בא לעשות איזה דוקו בצפון, כי אז יונית ותמר בטח תבקשנה ממרדכי אלבו שיבוא לעשות להן פן, לפני שהן מראיינות את מייקל באולפן הפתוח. אגב, למייקל מרדכי לא צריך לעשות כלום. יש לו כובע אדום וטרנינג סמרטוטי. בגלל זה אני אוהב אותו.
את אמריקע וגם אותי לא עניין מי יהיה בבית הלבן. יותר מעניינת הייתה הלגליזציה של הגראס. בטח הדרעק־טורים של טבע חתכו ורידים. איך זה יכול להיות, הפשע הזה? שקליפורניה, שהיא הכלכלה השביעית בעולם, מתירה שימוש בגראס. מי יקנה תרופות שם במחיר מופקע? בושה, פשוט בושה. אצלנו זה לא יקרה, כי דיירי אגם הדרעק הם שפוטים של קונצרנים כמו טבע, ונותנים להם הקלות מס. כן, בדיוק כמו דונלד הגרמני, שלא שיתף את רשויות המס בהכנסותיו, ואמריקע אוהבת את זה, גם אני אוהב. אצלנו רוב החרדים לא עובדים ולא משלמים מס, אבל מקבלים הטבות. אצל דונלד הם יקבלו דרעק, לא הטבות.
****
עכשיו כל הפרשוינים מזהירים את העולם מהתוכנית הכלכלית של הפריץ הגרמני. איך הם יודעים מה התוכנית שלו? כפי שהם ידעו ש"בילרי" ישובו לבית הלבן?
כמה מקצועות מתו בשיבה רעה בלילה הארוך בין שלישי לרביעי: סוקרים, פוליטיקאים ועיתונאים. העולם קלט שכל הנ"ל פארטייה. ההבדל בין דוברי העברית לגויים מתבטא במציאות שלפיה נייט סילבר יכול לפרוש, הוא כבר מיליונר. לעומתו, טיפוס פתטי כמוני, שמדבר וכותב שטויות, בדיוק כמו נייט, חייב להתמיד במלאכה, כדי שמעסיקי הנדיבים והרחומים ימשיכו לשים לי אוכל על השולחן. אגב, אני לא לבד, יש עוד כמה אלפים כמוני, שמדברים הרבה שטויות (כמוני), רק שהם לובשים חליפה ועונבים עניבה, אז הם נראים "מכובדיק" כזה.
כל הפרשוינים לא הצליחו לומר משפט אחד שיסביר מה קרה באמריקע ב־9 בנובמבר: הגזענות חזרה, בגדול. זו לא הייתה הצבעת מחאה של הציבור נגד וושינגטון, כי אין הבדל אם המנגנון דמוקרטי או רפובליקני, זה היה רק שובו של האדם הלבן. הילי־בילי, רד־נק שהודיעו לשחורים, להיספנים, לאסייתים, למוסלמים ולערבים, וכן - גם ליהודים: היי, חזרנו. חזרו אתם למקומות הטבעיים שלכם, אתם מיעוט. ההבדל בין הארץ המובטחת, לארץ ההבטחות, מתבטא בכך שאצלנו מיעוט הפסיק לשלוט, אנחנו לא בארץ הקודש.
לססמת הבחירות של הגרמני הג'ינג'י היה סאבטקסט ברור: לא נעשה שוב את אמריקע גדולה, אלא נעשה את אמריקע שוב לבנה. אבל אנחנו הרי בתקופה של פוליטיקלי קורקט, כפי שראינו אצלנו מהגאונים, מירי רגב ודוד ביטן, שהודיעו לציבור המטומטם שלהם: רבותי, ליצחק רבין לא קרה כלום, זה לא היה רצח פוליטי. אז גם טראמפ הוא פוליטיקלי קורקט. בשורה התחתונה, נמאס ללבנים מסיוע חוץ, מהסכמי סחר, כאשר הם לא יכולים לגמור את החודש.
ואני מזדהה איתם. הרי כתפי שחו מנשיאת הנטל של חרדים ומתנחלים, כבר 35 שנה. לא קיבלתי מעולם שום החזר על המסים שלי מהמדינה שבה אני חי, כי שני המגזרים האלו, שנאמדים ב־1.5 מיליון נפש, פשוט לוקחים את כל הקופה. אבל אם אני לרגע מוציא את עצמי (בצער) מהסצינה, מה בדיוק מקבלים תושבי עוטף עזה, אצבע הגליל וכל צפון הארץ? כינים הם מקבלים, והרעלה מהפטרוכימיים. שילכו להתנחל, דבילים, גם אני הרי שוקל את בת עין כבית.
עוד נתון ששימח אותי, היו ההערכות של הפרשוינים על הממשל שירכיב דונלד הגרמני. לדבריהם, הלא מבוססים בעליל, אחד מבניו יהיה שר הפנים. בווייט האוס שלנו ברחוב בלפור בטח הייתה שמחה גדולה, והקיסרית שלנו בטח שמחה מאוד, ונשאה תפילה קטנה. כי אם לדונלד מותר הנפוטיזם הזה, למה שיאיר הבן הנבחר לא יהיה כאן שר? האמת? הילד בטח יותר נבון ומתאים מאופיר אקוניס למשל; או כל אחד מהטפילים של ש"ס; הוא בן 24, דובר אנגלית רהוטה, גדל והתבגר בבית פוליטי ומשכיל; אמא פסיכולוגית (שהאבא מזכיר לנו, שהיא אפילו עובדת בזה. וואו); הוא בטח צפה עם אמא בסרט "המשרת", עם פורסט וויטאקר, ואמא בטח הסבירה לו את ההבדלים בין המשרת לבין מני נפתלי המורד; בקיצור, הוא מתאים. וזה ממש מומלץ שבטיול הראשון של הקיסרית ובעלה הכנוע לאמריקע ייקחו גם את יאיר, לפגוש את הילד של טראמפ. לא את ברון, את המבוגר יותר.
****
אוח, עונג עילאי. הנה שפטל התחיל לקשקש ולסדר לי את היום. את ברק אובמה מכנה שפטל "צורר", בנו של חוסני אובמה. זה יפה לשמוע שהוא קורא לתקשורת "מחבלים". כן, זה אותו שפטל שהוריד את איוואן דמיאניוק מהחוט רק בעבור בצע כסף, מתוקף היותו פינגווין בזוי. אבל התקשורת אצלו הם מחבלים, הוא הרי ניחן באבחנה חדה. את האפרו־אמריקאים הוא מגדיר "כושים".
אולי אעשה מעשה אזרחי חשוב ואעביר את תמליל השידור לדובר השגרירות האמריקאית בתל אביב. כאזרח אמריקאי נאמן אני חרד ממציאות שלפיה הוא ידרוך על אדמת אמריקע, ויתקבל בברכה אצל "הטריפל־קיי". כדאי גם שב"ניו יורק טיימס" יידעו ששפטל קורא להם "אל־ארד". אפשר להכין תביעה יפה, אולי אפילו קובלנה פלילית. יהיה נחמד, לבטח מצחיק. במקביל ייתכן שהגלבייה הלבנה ומגבעת החרוט ממש תתאים לו, והוא יאמץ את הלוק לטיול הבא שלו בתאילנד. פאשניסט.
איני מבין איך רה"מ לא שכר את שפטל לכתוב את התגובה ל"עובדה" של אילנה דיין. הוא לא היה נזקק ל־11 טיוטות כמו החבר'ה של ד"ר ברץ. כי אם מארגנים במדינה סוג של "דר שטירמר", שפטל חייב להיות העורך הראשי, ויפה שעה אחת קודם. במקביל הוא חייב להיות שר התעמולה שלנו. והאווירה ממש מתאימה לצירופו לקולקציית האפסים.
לעניין תוכנית "עובדה", היא כללה רק חידוש מסעיר אחד: השיחה בין נ' לרה"מ, שבה דרש המנהיג לדעת אם יהיה נאמן לו כראש המוסד. השאר היה טלוויזיה משובחת, אך התוכן כבר פורסם בפורומים תקשורתיים שונים, בין היתר ב"מעריב". אבל התגובה ההיסטרית של הזוג הקיסרי, עשתה את התוכנית לאירוע מכונן. העסק כאן מנוהל בידי זוג היסטרי, ואם מירי רגב היא הגיבוי שלהם, זה כבר אומר הכל. עליהם, ועליה.
בניגוד לנו, באמריקע יש מערכת סבוכה של איזון ובלימה. נכון שדונלד יקבל את הקוד להרס הכדור, אבל אפשר להירגע, הוא לא ילחץ על הכפתור. קצין הנחתים שנושא את המזוודה יירה בו לפני כן. זו לא רוסיה, כן? בסה"כ אנשים שרוצים לחיות טוב, לא לריב עם אף אחד.
בינואר 2018, שנה אחרי שיהיה בבית הלבן, אנחנו נפנים שהוא לא רואה אותנו ממטר, שאין לו זמן בשבילנו, שאנחנו בעיקר מעיקים. רה"מ לא יוכל לעשות את השטויות שעשה אצל אובמה, כי אם יגיע לקונגרס ויעליב את דונלד, זה יהיה רע לתפארת. ואני ממש בעד שרה"מ ינסה את זה. אם נבנה אפילו חושה באיו"ש, נשמע את הג'ינג'י רהוט וברור, לא מומלץ. באמת שלא, הוא עלול לומר לרה"מ: אתה מפוטר. על אף הרוב המוחלט בקונגרס ובסנאט, לא נראה לירה סורית דפוקה יותר מתקציב הסיוע שכבר נחתם. אפשר להפסיק לחלום, ובעיקר לרמות את הציבור כאן.
טראמפ לא יבנה חומה בגבול עם מקסיקו, כי זה עולה מאות מיליארדים שאין בקופה. החוב החיצוני של כל אמריקאי לא קטן, אלא גדל. הבורסות יפרחו, וממש חבל לי, רק כי אני מקנא ואין לי גרוש להשקיע. יש לו שנתיים וחצי לחלום, כי אחרי כן מתחיל הקמפיין לקדנציה שנייה, בהנחה שירצה בכך. אז כדאי להירגע, מה שהיה הוא שיהיה. בניגוד לג'ורג' בוש הבן, אין לו חלומות לתקן את העולם הערבי, הוא יודע שזה בלתי אפשרי. הוא כבר הוכיח שמפגר הוא לא, אלא כוכב ריאליטי שרצה לשחק קצת, ועכשיו הוא מתחיל לשלם את המחיר של המשחק.
ובחודשיים שנותרו, אפשר לצפות מברק אובמה להוכיח לשפטל שהוא מחבל. קצת עבודה במועצת הביטחון, שתחזיר אותנו לגודל הטבעי שלנו, כדי שנפסיק לחלום בקול, שאנחנו באמת מעניינים את הציבור האמריקאי. בשביל חלקם אנחנו מטרד ועול, וחלקם לא יודע איפה זה המזרח התיכון, עד שהילד ו/או הבעל נשלח לכאן בפקודת הנשיא. ובשבילנו, אף בית באמריקע לא מעוניין לקשור סרט צהוב על העץ ברחוב.
****
נ.ב.
כיפוש, הגיע שליח עם כתב אישום מבית משפט השלום בתל אביב. מינהלת הליגה בכדורגל הגישה נגדי קובלנה פלילית כי אני קורא למוצר שלהם זבל, דרעק וכיו"ב. לפי החוק הפלילי, אני עלול להישלח למאסר. נכון שאת שמחה? ידעתי שאת לא אוהבת, אולי קצת מחבבת. אז ככה, קודם כל אני דוחה את הפסקת העישון. תדאגי לי למלאי של סיגריות "לבנות", נקסט־לייט, מהסוג הישן. כי את החדש איני אוהב. למה פילטר? כי אפשר ליצור מזה סכין בהתכה, ואולי אפתח וריד, לפני שביתת הרעב. זה טוב לדיאטה, וגם יעבירו אותי למרפאה, במקום לשבת בתא עם עוד שבעה אסירים. את הרי יודעת שיש לי בעיה לישון עם עוד אנשים, וזו הסיבה העיקרית לכך שאנחנו לא סווינגרים. תחסכי כסף לקנטינה, כי שביתת רעב או לא, טוויסט על הבוקר זה חיוני עם אספרסו כפול.
תגידי לאחותך מרים שתתחיל לבשל לי ולאחסן בקופסאות, כי אני כמו אריה־גנעב־זכאי־צדיק־תמיד, לא אוכל מזון של כלא. זה לא כשר לי. תסבירי לצדיק הקטן שאבא בעבודה, הוא מייצר קלסרים, ושאני אביא לו אותם כאשר יגיע לכיתה א'. כמובן, אם אשתחרר עד אז. כיפוש, אנחנו חייבים להתגרש, כי אחרת יחלטו לך את חשבון הבנק ואת הדירה שלך. המינהלת הזו מאוד אכזריים. זו גם הפעם האחרונה שאני כותב במחשב שלך, כי אוטוטו, מעקלים לך את כל הציוד בבית. נכון שיהיה לי קשה לכתוב בטאבלט של הילד, בגלל העין הדפוקה, אז אולי אביא מאמא שלי את מכונת הכתיבה הרמס בייבי שכתבתי בה לפני 30 שנה. אל תדאגי, אצל אמא היא כמו חדשה. אולי גם יאפשרו לי להכניס אותה איתי לכלא, כדי שאכתוב את "חומות של תקווה 2".
אני מאשר לך למצוא מאהב, לתקופה הקצובה, כי בטח יומיים אחרי שאתחיל לרצות את המאסר מישהו צעיר וחסון יקרא לי כבר "אשתי" וימרח עלי שפתון. אני מקווה שלא יבקש לעשות בי את מבחן הכשירות עם הכף, את זוכרת? מהסדרה "אוז". בסופ"ש הקרוב נצפה בה שוב כדי להתכונן.
אל תהיי עצובה. פגשתי את אברהם הירשזון, הוא אמר לי שזה כלום. חורף־קיץ, חורף־קיץ, וזה נגמר.
צ'או.