התנפץ הבלוף הגדול. קרסה התדמית המזויפת. נמחקה היומרה הקולנית. ההצבעה הגורפת בעד דונלד טראמפ ברובעים ובשכונות בברוקלין המאוכלסים ברוב גדול של דתיים, חרדים וחסידים חשפה את האמת: ישראל לא חשובה, בוודאי לא מרכזית ולמעשה בכלל לא בראש של אלה הממלאים את בתי הכנסיות והמדרש בשכונות החרדיות, שלומדים "דף היומי" ומחפשים תעודת הכשר מחמירה יותר. זהו מגזר שכל השנים מתפאר ומתהדר באהבתו לישראל.
ראשיו, עסקניו ודובריו טורחים קשות כדי להזכיר ולציין שהדתיים והחרדים בקהילה דואגים לישראל יותר מ"הליברלים", (קרי: רפורמים וקונסרבטיבים), שהם שותפים לשמחה ומשתתפים בצער של "אחינו ואחיותינו בישראל". במיוחד גאים העסקנים והפעילים החרדים בקהילה בציון לשבח שהשיקול הכי מרכזי וקובע בדפוסי הצבעתם של דתיים וחרדים הוא יחסו של המועמד לישראל.
נו, באמת. איזה שקר. יש מונח בעגה האמריקאית שעונה בדיוק על הטיעון הזה. אבל המונח המכובס הוא: שקר והונאה. אם ציבור כזה לא רק הצביע בהמוניו בעד טראמפ אלא עשה זאת בגאווה ובסיפוק מיוחדים, זה מוכיח שישראל בכלל לא מופיעה ולא נכללת בעולם העדיפויות שלהם. כי רק העובדות ולפיהן טראמפ הוא בלתי צפוי וחסר כל ניסיון וידע בתחום מדיניות החוץ ובדלן קיצוני - רק אלה בלבד היו צריכות לעורר חרדה וחששות בקרב אלה המתיימרים לשים בראש מעייניהם את הדאגה לישראל. אבל בהצבעה הגורפת בעד טראמפ הם הוכיחו כי ישראל בכלל לא מעניינת אותם, ובוודאי איננה שיקול בדפוסי הצבעתם.
זה נכון שמטוסי אל־על מלאים בנוסעים חרדים וחסידים שנוסעים לישראל במיוחד בתקופות החגים. זה לא אומר כלום ולא גורם משפיע על הכרתם את האינטרסים האמיתיים של ישראל, על מה שישראל צריכה וזקוקה מהבית הלבן וממשל אמריקאי. זהו ציבור שהתגלה עכשיו כבור ובער בכל הנוגע לצרכיה של ישראל בתחום הביטחוני והצבאי.
אברהם פוקסמן, מנהיג יהודי ותיק ומוערך, מסורתי ובעל דעות הנוטות לימין אמר בשיחה עמו: "דתיים וחרדים שהצביעו בעד טראמפ נחשפו למעשה כמי שלא אכפת להם מישראל. הם יצרו לעצמם תדמית של מי שתמיכתם בישראל היא בראש דאגותיהם. האמת היא שישראל משמשת להם כיסוי נוח למה שבאמת חשוב להם, ואלה האינטרסים המקומיים והבעיות הסוציאליות בקהילותיהם".
בעצם אין להאשים את החרדים והחסידים בברוקלין שהצביעו בעד טראמפ בגין אינטרסים מקומיים. גם הקו קלוקס קלאן, הארגונים האנטישמיים והתנועות הניאו־נאציות בארה"ב הצביעו בהתלהבות בעד טראמפ כי נוח להם ונעים שהוא ישב בבית הלבן.