חיל האוויר הישראלי הוא אי של מצוינות מבריקה, מוביל בתחומו ואולי הטוב והמנוסה בחילות האוויר בעולם. הוא מהווה פוליסת ביטוח עוצמתית של מדינת ישראל והעם היהודי. הלוואי שהמדינה כולה הייתה מתנהלת בסטנדרטים של החיל הזה, שמקפיד על ביצועים מושלמים, תחקירים אמיתיים, לקחים חשובים ודיווחי אמת.
על רקע כל זה, מדאיג שאף אחד בחיל הנפלא הזה לא כחכח רגע בגרונו באחד הדיונים שהתקיימו שם בחודשים האחרונים, הרים את ידו ואמר: “המפקד, נדמה לי שאנחנו קצת מגזימים עם החמקן הזה, לא?”
הם אכן הגזימו. בואו נעשה סדר: עסקת רכישת מטוסי ה-35-F היא עסקה חשובה, אבל לא היסטורית. היא מחזקת את חיל האוויר, אבל לא משנה את יחסי הכוחות באיזור. חיל האוויר הישראלי היה טוב בהרבה מכל מתחריו, ובהפרש עצום, גם לפני הגעת החמקנים. מה גם שהמתחרים הולכים ומתפרקים לנגד עינינו.
ישראל משלמת קרוב לחצי מיליארד שקל עבור כל מטוס כזה. הם לא באים לכאן בחינם. ישראל כבר אינה מדינה קטנטנה וחסרת אונים שמוקפת אויבים חורשי רע. מדובר במעצמה איזורית אדירה, בוטחת, חזקה הרבה יותר מכל אויביה גם יחד. הסכנה הקיומית האמיתית של פעם התחלפה במצב אסטרטגי משופר. לישראל הסכם שלום יציב עם ירדן ועם מצרים, פיוס עם טורקיה, סוריה אינה קיימת עוד וללבנון אין חיל אוויר. איראן? האיום הגרעיני קופל אחורנית ל-15 השנים הקרובות והממשל החדש בוושינגטון מבשר רעות מבחינת טהראן.
כך שנחיתת החמקן, ברוב עם ומהומה, לא באמת הצילה אותנו ברגע האחרון מאבדון. מכמויות הפאתוס ומהומת החגיגה שהוכנה אתמול מבעוד מועד בבסיס נבטים אפשר היה לחשוב שהמטוסים הללו יגיעו רכובים על חמור לבן. לזכות החמקנים ייאמר שהם ניסו להתחמק מהמבוכה שנכפתה עליהם כמיטב יכולתם, אבל בסוף גם מזג האוויר נאלץ לשתף פעולה. לפחות שיספיקו להגיע למהדורות הערב.
ניתן היה להשיג את אותו אפקט בלי 5 אלף מוזמנים, בלי להקת חיל האוויר ובלי שידורים חיים שמגמדים את ערב ההצבעה בכ”ט בנובמבר והכרזת המדינה. אפשר היה לציין את האירוע גם בלי ליין מיוחד של מים מינרלים עם תווית חגיגית למזכרת.
לפני העברת השגרירות לירושלים, יש את משבר עמונה
בסוף, יש כאן גם לא מעט צרות, ויום אחד לפני שקיבלנו את החמקנים קיבלנו את דוח העוני האלטרנטיבי שבו למדנו ששליש מהישראלים עניים. החמקנים הללו עולים לנו מיליארדים, אבל במקביל צריך לפתוח את הקופה הקטנה ולהשיג גם קצת צניעות. כדאי שנשאיר את הטקסים והמצעדים לשכנינו ונתרכז במעשים ובמחשבה. ובשורה התחתונה: ברוכים הבאים “אדירים” יקרים, נקווה שתטוסו בשלום ותחזרו בשלום ושנזדקק לכם כמה שפחות. תודה שבאתם.
ראש הממשלה אמר לשרים בשיחות סגורות כי על פי אינדיקציות שקיבל לאחרונה מאנשיו של הנשיא הנבחר, דונלד טראמפ, הוא אכן מתכוון להעביר את השגרירות האמריקאית לירושלים. ל”מעריב-השבוע” נודע ששליח מטעמו של נתניהו, ראש המוסד יוסי כהן, כבר נפגש עם בכיר מאוד בממשל טראמפ (כנראה היועץ לביטחון לאומי הנכנס) וקיבל את האישורים שלפיהם טראמפ רציני בכוונתו להעביר את השגרירות. נתניהו רמז לשרים כי בשנה הבאה, כשישראל תציין 50 לאיחוד ירושלים (ולכיבוש השטחים), ייתכן ותהיה מתנה מיוחדת של הממשל האמריקאי לעם היושב בציון בדמותה של שגרירות אמריקאית אדום-לבן בבירת הנצח.
עד שזה יקרה, צריך לפתור את בעיית עמונה. גם בנושא הזה, חלה אתמול התקדמות, פרי של שיתוף פעולה בין ראש הממשלה, נתניהו, השר נפתלי בנט והיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט. עכשיו, הכל תלוי במתיישבי עמונה עצמם, שישמעו על התוכנית היום בצהריים.
על פי התנהגותם עד עכשיו, הם לא באמת מחפשים פתרון הגיוני ושפוי, שיוכל להסתופף במסגרת חוקית מוגמשת כלשהי. עכשיו, כשמולם תתייצב סוף־סוף קואליציה של כו־לם, כולל כולם, יצטרכו העמונאים לבחור אם הם ממשיכים להתפרע והולכים על כל הקופה הדמיונית שקודחת במוחם או זורמים עם הפתרון היצירתי (שלא ברור לגמרי עדיין) שהגו טובי המומחים ומיטב המוחות. חבל שכל זה לא קרה ביום הראשון, אלא רק הרבה אחרי היום האחרון, אבל היי, גם החמקנים באו בסוף.