הנתונים מדברים בעד עצמם. סקר של איגוד לשכות המסחר מאתמול מוכיח שעסק קטן המעסיק עד עשרה עובדים מוציא מדי חודש 3,750 שקל לצורכי רגולציה. בעסקים הבינוניים והגדולים ההוצאה נאמדת במאה אלף שקל בחודש. הנתונים אינם מקריים. כל מנהל חברת השקעות בנק או חברת ביטוח מודע למרוץ מכשולים שניצב בפניו בבואו לקדם עסקה כזאת או אחרת. כל יזם נדל”ן מבין את עומק הבור שנקלע אליו בבואו לקדם תוכנית של תמ”א 38 או פרויקט בנייה רחמנא ליצלן. בעל מסעדה נדרש להתקין מצלמת בטיחות, בעל בית מרקחת מטורטר בידי מכבי האש ועוד. לכן, זה לא מקרי שישראל הידרדרה לתחתית רשימת ה-DOING BUSINESS של הבנק העולמי. מדובר במדד שבוחן עד כמה הסביבה הרגולטורית ידידותית לעסקים.
נדרשתי השבוע לעניין הרגולציה בשל דברים מעודדים לכאורה שהושמעו בימים האחרונים מפי בכירי הרגולטורים. הנגידה קרנית פלוג הופיעה לפני כמה ימים בכנס בבאר שבע והזהירה מפגעי הרגולציה החונקת. בהמשך תיארה סיפור רגולטורי קפקאי של מפעל קטן בדרום. אך שבנק ישראל, דרך המפקחת על הבנקים, שיווק בשנים האחרונות מאות נהלים בנקאיים, התערב בשיקולים עסקיים והגביל את פעילות הבנקים. מנכ”ל בנק מפוקח כיום מכל צדדיו. חוץ מהאפשרות להיכנס למעלית ללא אישור, הוא חייב לדווח כמעט על כל דבר שהוא עושה.
יו"ר רשות ניירות ערך שמואל האוזר הודה שלשום בוועידת העסקים של “גלובס” שיש להקל על החברות הקטנות והבינוניות ולתת להן העדפה מתקנת מבחינת כללי הרגולציה. אך שכל מנהל תיקים, בית השקעות או חברה בורסאית מכירים את כמות הכללים וההוראות שבהם הוצפו בשנים האחרונות בחסות רשות ניירות ערך. פרופ’ האוזר משנה את הטון בשנתיים האחרונות כי הבורסה התייבשה. הנזקים חמורים לא פחות מהתייבשות הכנרת. בשלב מסוים הוא תפס את עצמו והחליט לחשב מסלול מחדש. הוא פרסם “מפת דרכים” עם הקלות רגולטוריות ומנסה בחודשים האחרונים בכל דרך אפשרית לשנות את הסנטימנט השלילי כלפי הבורסה.
מפעל תעשייתי להוראות רגולטוריות
השיא הגיע דווקא מצד דורית סלינגר, הממונה על אגף שוק ההון ואלופת הרגולציה. באותו כנס היא דיברה על הקלות לשחקנים חדשים במערכת הפיננסית. אם הבדיחה לא הייתה על חשבוננו, היה אפשר לפרוץ בצחוק פרוע. סלינגר הקימה בשנים האחרונות מפעל תעשייתי להוראות רגולטוריות. אין יום שפס הייצור אינו מנפיק הנחיה בנוגע לבית השקעות, חברת ביטוח או מנהל קרן פנסיה. איך היא יכולה להבטיח הקלות לשחקנים חדשים? מומלץ שתטפל תחילה בקיימים. יאיר המבורגר, בעל הבית של הראל השקעות, הודה באחרונה שרק לצורך הטיפול בשפע החוזרים של האוצר הוא מעסיק 250 פקידים.
עם כל הכבוד להצהרות הפקידות הבכירה, הגיע הזמן שיעברו לשלב המעשים. נדרשת הסדרה ברגולציה. בכירי הרגולטורים צריכים לתת דוגמה אישית, לקחת פסק זמן ולהכריז על תענית רגולציה לכמה חודשים. איפוק הוא גם כוח. וזה לא רק שלטון הפקידים. מי שקובע את הטון הם הפוליטיקאים. ראש הממשלה בנימין נתניהו חוזר כמו מנטרה על הרגולציה ופגעיה ועל הצורך לטפל בה, אבל עייפנו מהצהרות. די שימלא את ההצהרות שלהן התחייב כדי להביא לשינוי המיוחל.
בשבוע שעבר העניק שר התיירות יריב לוין הקלות לענף המלונאות, וזאת הליכה בכיוון הנכון. אבל כשהקריטריון להצלחת הפוליטיקאים ממשיך להיות הפופוליזם, אין סיכוי שמשהו באמת ישתנה גם אם לפקידים נפל סוף־סוף האסימון והם חושבים אחרת.