1. חוק ההסתרים
המאבקים הפוליטיים שמאחורי הקלעים לסיום הסאגה המכונה "חוק ההסדרים", או שמא חוק ההסתרים, המריאו לגבהים חדשים. הכנסת חוותה תרגילים, שטיקים, תעלולים וגם דילים כדי שהחוק, הכולל מיסוי דירה שלישית, יאושר. המאסטר שף הפרלמנטרי היה יו"ר ועדת הכספים משה גפני. חבר השופטים כלל את משה כחלון, דוד ביטן, מיקי זוהר, וגם את יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין.
נתחיל באחרון. יו"ר הכנסת, שניסה לעכב את אישור חלק מסעיפי החוק, כמו מיסוי על דירה שלישית, הזמין "חוות דעת" מהיועץ המשפטי בכנסת, שטען כי מומלץ לקיים דיון יסודי, שאינו אפשרי בלוח הזמנים הקצר. המכתב, שנועד בין השאר לטרפד את היוזמה למיסוי דירה שלישית, לא השיג את יעדו. גפני לא קנה את התרגיל והסביר שהיועץ המשפטי אינו אחד מגדולי התורה.
מיסוי דירה שלישית הפך מזמן מעניין כלכלי למאבק פוליטי. זה לא סוד שגפני, ביטן וזוהר מסתייגים מהמס ובצדק. גם במפלגת כולנו לא כולם מתלהבים. אלא שאמיר לוי, הממונה על התקציבים, שבישל את הדייסה, מתעקש ואמר השבוע בכנס גלובס: "המס יעבור. נקודה".
גם כחלון שהסתבך עם החוק בטוח בכך. יש לו בעניין סבלנות של שחקן כדורסל לפני קליעות עונשין כשמסביבו שריקות וקריאות בוז. כשהוא קולע כולם משתתקים. מס דירה שלישית יובא לאישור ממש בדקה ה־90, כשכולם יתעייפו. נראה את הח"כ הגיבור שיפיל את הממשלה בגלל המס. כחלון כל כך בטוח בעצמו, עד שבאמצע דיוני התקציב מצא זמן להשתתף בהלוויית הזמרת אהובה עוזרי.
גפני הוא גיבור השבוע ולא רק בגלל מס הדירה. בלי שנרגיש הצליח להגניב את אחת ההחלטות הפיננסיות הדרמטיות: דחייה בחצי שנה של לוח הזמנים להעלאת גיל הפרישה לפנסיה לנשים. כחלון לא יצטער אם סיפור הפנסיה יידחה עד לבחירות הבאות. וכדי לסגור את הדילים מאחורי הקלעים, גילה גפני את הפטנט של העתקת הדיונים מהמליאה לחדרו הפרטי בכנסת, לשם זימן נציגי אוצר ולוביסטים. כשמשהו לא הסתדר, הוא הפסיק את דיוני הישיבה בתירוץ כזה או אחר.
לגפני אוזן קשבת לסקטור העסקי ולהתאחדות התעשיינים. זו הסיבה לעיכוב הצעות כמו העלאת תקרת השכר לתשלום מס על פיצויים ועדכון הטבות המס בחוק עידוד השקעות הון. השבוע התעלה על עצמו כשהסכים לוותר על הטיפול במיסוי חברי הקיבוצים (בנימוק המקורי שאין לו מספיק כוח אדם) והעביר את העניין לח"כ מיקי זוהר. האחרון, המכהן כיו"ר הוועדה לצדק חלוקתי (כן, יש גם דבר כזה), קפץ על המציאה. עדיין לא ברור מה נתן לגפני בתמורה וכיצד יסתיים טיפולו בסוגיה מעוררת המחלוקת.
גם ח"כ ביטן היה השבוע מגיבורי הרחש בחש. מעורבותו בהחלטה לאפשר שימוש בתוכני ערוצי הספורט שברה שיאים. איתן כבל, יו"ר ועדת הכלכלה, החליט תחילה, בגלל היעדר הסכמה, לשלוף את הסעיף מחוק ההסדרים. מישהו דיבר עם ביטן שדרש מכבל דיון חוזר. רגע לפני שהדיון התקיים, מישהו אחר דיבר איתו, וביטן החליט למשוך את הסתייגותו.
ביטן גם היה כוכב הצעת "חוק הקאפ" להסדר חדש בתשלומי הקופות לבית החולים. הוא דרש וקיבל תוספת תקציבית של 400 מיליון שקל לקופות. כשגפני הבין שהסידור עם בתי החולים ייגמר ברע, הוא שלף את בית החולים מעייני הישועה מבני ברק מתחולת החוק.
חוק ההסדרים, שנועד במקור לטיפול במצבי חירום כלכליים, הוא אוסף אקלקטי של פשרות פוליטיות שתוצאתן רחוקה מהשם היומרני "רפורמה". החיפזון מהשטן שבאישור ההצעות, הדיונים לתוך השעות הקטנות של הלילה, רק כדי שחרדים יחגגו בשקט את חנוכה, מוציאים שם רע לחפיפניקיות. כשמדברים על רוממות הדמוקרטיה, אין סיכוי שבעולם שחברי הכנסת שיתבקשו לאשר בימים הקרובים את חוקי התקציב יבינו על מה הם מצביעים. אלה שבישלו מאחורי הקלעים את הדייסה יגזרו בבוא היום את הקופון.
2. ה־F-35 של אלי כהן
יו"ר ועדת הרפורמות, ח"כ אלי כהן, יכול לסמן השבוע וי גדול. הוא הצליח להשלים רפורמה שלא נראתה כאן שנים וסיפק את מלוא הסחורה ליו"ר מפלגתו משה כחלון. הח"כ הצעיר, הטרי בפוליטיקה הארצית, הצליח במקום שבו רבים וטובים נכשלו. מה עוד שהרפורמה אושרה בחקיקה רגילה ולא בחוק ההסדרים, מה שמעצים את ההישג.
הסיפור האמיתי ברפורמה מתמקד בתוספות שהוכנסו לה אף על פי שגם גרסת המקור אינה חלבית. בנק הפועלים ובנק לאומי מחויבים למכור בתוך שלוש שנים את ישראכרט ולאומי קארד, וזאת מהפכה של ממש. התיאבון התעורר תוך כדי תנועה, ובאדיבות ח"כים כמו אראל מרגלית מהעבודה ויואב קיש מהליכוד הוגנבו לחוק סעיפים המהווים רפורמות בפני עצמם.
אחת מהן היא חיוב הבנקים להתיר למפעילי מנועי השוואת מחירים (כמו וובי או פיקס) לבקר בחשבונות הבנקים כדי להגיש הצעות ערך. אחת אחרת היא חיוב הבנקים לספק שירותי מחשוב אם לא תתפתח תחרות. שלא במקרה, אבי הרפורמה דרור שטרום לחש בישיבה שלשום לח"כ כהן: "הגענו לדיון בוועדה עם פייפר ויצאנו עם F-35".
הדיונים היו סוערים לא פחות ממזג האוויר ונמשכו לתוך הלילה. כללי הנימוס וההליכות נרמסו. ח"כ מרגלית שאל בדרכו האגרסיבית: "האם המפקחת עובדת בשביל הבנקים?". חדוה בר החווירה, קמה ממקומה, אספה את הניירת ונטשה בזעם. ח"כ כהן ניסה לפייסה אבל זה היה מאוחר. גלעד קהת, נציג לאומי קארד שנכח בדיון, ניסה להציל את כבודה והטיח במרגלית: "תתבייש". מרגלית התנצל אבל לא לפני שהשתלח בח"כ עיסאוי פריג' (מרצ) שלטענתו גם הוא "נקנה". פריג' האומלל אמר את דעתו בעקבות תדרוך, אבל בכנסת מקרתיסטית זה מספיק כדי לסמן אותו.
חדוה בר, יותר מכל מי שקדם לה, הסכימה לשינויים מרחיקי לכת בשם הגברת התחרות. זה כלל בין השאר הורדת רף ההון הנדרש ממתחרים חדשים. חוץ מהקמת סניף בנק בכנסת היא עשתה כמעט הכל. האשמתה בשמירת האינטרס של הבנקים גובלת בבורות או ברשעות. בר אינה שומרת סף, אלא מי שדואגת ליציבות כספנו. מי שחווה את נפילת הבנק למסחר או את הבהלה שאחזה לפני 15 שנים במפקידים בבנק לפיתוח התעשייה, יודע כמה זה לא נעים לראות בנק סגור. נראה איך יגיב ח"כ שאיבד את כספו בעקבות התמוטטות בנק.
אלא שהלחץ הפוליטי על בנק ישראל היה עצום. בפגישה שיזם כחלון עם הנגידה והמפקחת התעקש שר האוצר שגם האפשרות להפעלת מנועי חיפוש בבנקים תאושר. הנגידה לא ויתרה ונלחמה ממש עד לרגע האחרון. בישיבה המכרעת שלשום היא הבהירה שחוק צריך להתקבל בהסכמה והזהירה שחלק מסעיפיו לא נבדקו לעומק ועלולים להזיק לציבור.
היא התלוננה גם על היחס שקיבלה בר ואמרה שלא יאה להשתלח באנשי בנק ישראל, שהם משרתי ציבור. כשעמדתה לא התקבלה, מיהרה לעזוב והמפקחת בעקבותיה. כשח"כ כהן הזהיר כי "הכנסת עלולה לשלול את סמכויות בנק ישראל אם הם ימשיכו לחיות בבועה", נטשו יתר נציגי בנק ישראל.
זו הפעם הראשונה שמהלכים הנוגעים לבנקאות נעשים מעל לראשו של בנק ישראל. מילא כחלון, אבל מדוע ראש הממשלה שותק? אה! הוא עסוק בדברים שברומו של עולם כמו עתיד תאגיד השידור, המינויים הפוליטיים, אורך שמלות העוזרות הפרלמנטריות והביקור בקזחסטן.
אז האם בשורה התחתונה העמלות יירדו ביום ראשון בבוקר, נשלם פחות על האוברדרפט ונקבל יותר על הפלוס? מניסיוני כוותיק כתבי הבנקאות, התשובה שלילית. זה הוכח בחוק הריכוזיות וגם ברפורמה להפרדת הקופות מהבנקים. שום דבר טוב לא יצא מכל אלה למעט אוויר חם וססמאות. אם נקשיב לנגידה, ובעניין זה אני מעדיף להקשיב לה, זה יהיה המצב גם ברפורמה הנוכחית. הרי היא עצמה אמורה לאכול את הדייסה המרה שבישלו לה.
לסיום אני בוחר לצטט את דבריו החריגים בנושא של אריק פינטו, מנכ"ל בנק הפועלים, השבוע בוועידת גלובס: "כלפי הבנקים מתנהלת הסתה חסרת רסן. זה חלק מהניסיונות להסיט את השיח הציבורי מהבעיות האמיתיות במשק. יש לראות בבנקים שותף ולא אויב. הרגולציה צריכה להיות אחראית. הכוונות הטובות עלולות להביא לנזק ופגיעה בלקוחות". הוא הוסיף כי "המלצות ועדת שטרום יובילו לעליית הריבית על האשראי ללקוחות קטנים, להיצף באשראי ולמינוף הסיכון למשקי בית. הלקוחות עלולים לעבור לגופים מסוכנים יותר ומפוקחים פחות".
האזהרות אינן זרות לבנק ישראל, אבל מה לעשות שהכנסת הפסיקה לספור גם אותו.
3. ריבית פיגורים
מדד נובמבר שפורסם אתמול צנח במפתיע ב־0.4%, בניגוד לתחזיות האנליסטים. אומנם אלה צפו מדד שלילי, אך לא בשיעור כזה. המדד הוא נתון מקרו כלכלי החשוב, אך אינו לבד. שלשום סיפקה נגידת הבנק הפדרלי ג'נט ילן חדשות מסעירות כשהעלתה את הריבית ב־0.25%.
לפני שאחזור לענייני הריבית ולהודעה הדרמטית - מה אפשר ללמוד מהירידה הדרמטית בשיעור 0.4% במדד? ראשית, האינפלציה מתחילת 2016 שיעורה מינוס 0.2%.
בשנה האחרונה ירד המדד בשיעור מצטבר של 0.7%. כדאי להיזכר בהזדמנות זאת שיעד האינפלציה של הממשלה הוא 1% עד 3%. 2017 תהיה השנה השלישית ברציפות שבה בנק ישראל נכשל בהשגת היעד.
הסעיפים המעניינים היו, כרגיל, מחירי הדיור שנסקו החודש ב־0.9%, בהמשך לעלייה של 1.3% באוקטובר. בשנה האחרונה הם טיפסו ב־8.7%. המאבק ביוקר המחיה בתחום המזון ממשיך לתת אותותיו החיוביים, והמחירים נחתכו החודש ב־0.4%.
בחזרה לריבית. מה שחדש בהחלטת הבנק הפדרלי הוא לא רק עצם ההעלאה ב־0.25% אלא המגמה. נאמר שבמהלך 2017 תעלה הריבית שלוש פעמים נוספות, כלומר: התחזקות נוספת של הדולר בעולם ובישראל. ואכן, כבר אתמול טס הדולר - והשקל, לעומתו, פוחת באחוז.
זו קריאת השכמה לנגידים בעולם. החורף המוניטרי, ועמו הריבית האפסית, מגיעים לקצם. הגיע הזמן לצאת מריבית הפיגורים ולנער את המדיניות המוניטרית הישנה. הפעם האחרונה שבה השתנתה אצלנו הריבית הייתה מרץ 2015, עוד לפני שקמה ממשלת נתניהו הרביעית.
הריבית הבסיסית ירדה אז ב־0.15% ל־0.1%, ומאז היא תקועה שם. מאז התקבלו 20 החלטות ריבית, אבל היא נותרה ללא שינוי. בכל פעם ניתן הסבר אחר.
למרות הדרמה האמריקאית, מרבית הפרשנים מעריכים כי הריבית אצלנו לא תשתנה בקרוב. מספיק לקרוא את שנכתב בפרוטוקול הריבית של הוועדה המוניטרית שנחשף השבוע: "רמת הריבית הנוכחית תואמת את סביבת האינפלציה הנמוכה ואת הפעילות המקומית. לנוכח הסיכונים להשגת יעד האינפלציה, המדיניות המוניטרית תישאר מרחיבה לאורך זמן".
מה פירוש המילים "לאורך זמן"? האופטימיים מעריכים שהריבית תדרוך במקום לפחות עד מחצית 2017 ואולי לאחר מכן תעלה. הפסימיים מעריכים שאין סיכוי שזה יקרה לפני סוף 2017. בהתחשב בהחלטת הריבית בארה"ב, אני דווקא נוטה לבחור בצד האופטימי.
זה אומר כי הדילמה מה לעשות עם הכסף לנוכח חוסר הוודאות בשווקים רק מתגברת. ההשקעה באגרות החוב מסוכנת. ההימור במניות מסוכן לא פחות לאור השיאים בנאסד"ק מאז בחירת טראמפ. הדולר מתחיל לעניין, אבל רק בקרב יודעי ח"ן.
הדילמה רלוונטית במיוחד בקרב הורים שצריכים להחליט מה לעשות בכספי החיסכון לכל ילד. השבוע נשאלתי בעניין כבר יותר מפעם אחת. 320 אלף הורים כבר החליטו, 210 אלף מהם מעוניינים בקופות גמל ו־110 אלף בפיקדון בנקאי. 276 אלף הפקידו על חשבונם 50 שקלים נוספים.
מה נקבל בפיקדון בנקאי? בנק הפועלים מציע ריבית קבועה של 4% לשנה ל־18 שנה. לנוכח האינפלציה השלילית הריבית פנטסטית, אבל מה יהיה אם האינפלציה בעוד 18 שנה תזנק? האם מישהו מסוגל לנבא מה יקרה למדד בעוד עשר או חמש שנים?
ההצמדה לאפיק מדדי נחשבת לאפיק הכי פחות מסוכן. ומה עם ההשקעה בדיור? המחירים ימשיכו לעלות בחודשים הקרובים כי אין חלופות השקעה. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והאומדן החדש של לשכת שמאי המקרקעין, הדירות התייקרו בשנה האחרונה בכ־9%.
אלא שהקדמת העלאת הריבית עשויה להסתמן כנקודת מפנה גם בשוק הדיור. סימנים מוקדמים כבר ניכרים בשטח. הריבית על המשכנתאות עולה כמה חודשים. הכלכלן הראשי באוצר אמר אתמול כי היקף קניית הדירות החדשות ירד ברבעון השלישי ב־8%. משקיעי הנדל"ן נעלמים מנוף הפיגומים ושיעורם בקונים ירד ל־19%.
כחלון התחייב בוועידת "גלובס" השבוע כי הצפת השוק בדירות חדשות תשפיע על המחירים והוסיף כי אם לא, "אחזור לכיתה א'".
בהזדמנות אחרת המשיל השר את מחירי הדיור למעלית עולה שסופה לרדת. אבל המחירים עולים ועולים והמעלית תכף נוגעת בשמיים. ואולי כחלון לא צריך לחזור לכיתה א', אלא לטרום־חובה.
4. מדליק את המנורה
מנורה מבטחים, קבוצת הפנסיה הגדולה בישראל, זכתה בתהילת עולם (בעיני אוהדי הכדורסל) כשהעניקה חסות שזיכתה אותה בקריאת היכל הכדורסל ביד אליהו תל אביב על שמה. רגע לפני שחוגגים את חנוכה ומדליקים את המנורה, הגעתי ליהודה בן אסייג, מנהל הפנסיה והגמל בקבוצה, לשיחת סיכום סוף שנה.
2016 הייתה חגיגה לביצועים הפיננסיים אך מלאת אתגרים. היקף נכסי פנסיה וגמל בקבוצה מסתכם ב־110 מיליארד שקל, מתוכם 87 מיליארד שקל בפנסיה והיתרה בגמל ובהשתלמות. מדובר ב־1.6 מיליון עמיתים, כלומר כל חוסך שלישי בישראל מתראה עם ענקית הפיננסים. מדי חודש, כולל שבתות וחגים, מוזרמים לקופה הפקדות בהיקף 900 מיליון שקל. שליש מהכסף מושקע באיגרות החוב של המדינה והשאר באפיקים אחרים בישראל ובחו"ל. שאלתי את בן אסייג מה עושים עם הכסף.
"בעולם של ריבית אפסית אכן קשה למצוא אפיקים סבירים להשקעה. זאת הסיבה שאנחנו מתמקדים יותר ויותר בהשקעות לא סחירות".
ואיך ייראו השנה התשואות?
"הן לא רעות בכלל. התשובה תלויה במסלול ההשקעה הספציפי. לצעירים עם רמות חשיפה גבוהות התשואה בפנסיה תגיע השנה ל־5%, ואצל המבוגרים הסולידיים ל־2.5%. התשואות יגיעו במקרה הטוב ל־3%־3.5% על בסיס שנתי".
יוזמות של האוצר כמו פנסיית ברירת מחדל הביאו לניידות לקוחות ולירידת דמי ניהול. איך אתם מתמודדים עם התופעה?
"אנחנו מנסים להדגיש את היתרונות בניהול הכסף אצלנו כגוף הפנסיה הגדול והסולידי במדינה. נכון שלפעמים אנחנו גם מפחיתים את דמי הניהול וזה לגיטימי שיש מהלך של שינוי, אבל זה לא העיקר. הלקוחות נשארים בדרך כלל, ואם תבדוק את הנתונים תראה שלמרות הגודל, מבטחים מצטיינת ביכולת השימור. זה לכאורה בניגוד להיגיון שאומר שגוף גדול הוא פוטנציאל לנגיסה. בשורה התחתונה, אנחנו מצליחים לגייס הרבה יותר ממה שעוזבים בזכות העבודה המדהימה של האנשים בשטח".
תסביר לי מדוע שלקוח לא יעבור אל מי שגובה דמי ניהול של 0.01% לשנה, כשאתה גובה אולי יותר מפי עשרה?
"כי אנחנו מסבירים את הסיכונים והחסרונות של קרן פנסיה קטנה וחסרת יכולות השקעה. אנחנו עובדים קשה כדי לשכנע לא לבצע את המהלך, וכשחייבים גם מפחיתים דמי ניהול, אבל בכמה שפחות. היתרונות והשירות שאנחנו מציעים שווים בשורה התחתונה את תוספת המחיר".
מהו עקרון הפעולה של קרן ברירת מחדל?
"האוצר החליט שהעמית יוכל לבחור בעצמו את קרן הפנסיה. היום הוא יכול להצטרף לקרן פנסיה באחת משלוש דרכים: הוא ממלא בעצמו טופס ובוחר בקרן הפנסיה (בחירה אישית). הוא יכול ללכת לקרן ברירת מחדל שהמעסיק בחר עבורו (לפי קריטריונים שהכתיב האוצר למעסיקים). הדרך השלישית היא חיסכון בקרן ברירת המחדל הלאומית ולהפקיד את הכסף באחת משתי הקרנות שזכו במכרז".
וחוץ מזה ישנו המוצר החדש, המכונה קופות גמל להשקעה. מה ההבדל?
"מדובר במוצר חיסכון ארוך טווח המעניק הטבות מס. בזכותו אנחנו רואים סימנים של החזרת הגמל לתחייה. אלפים כבר השקיעו ובצדק במוצר החדש, כי זה לא הגיוני שלא להיות שם. כל חוסך רשאי להשקיע עד 70 אלף שקל לשנה וליהנות מהטבות המס בשלב ההפקדה ומפטור ממס בעת משיכה אם הכסף נמשך כקצבה. המוצר הולך ותופס תאוצה, ואני מניח שנראה הרבה יותר הפקדות לקראת תום השנה".
בשבוע שעבר הושק המיזם של חיסכון לכל ילד. דווח לי מה קורה בשטח.
"מדובר ברעיון טוב ונכון של האוצר, שמאפשר לילדים להתחיל את החיים עם סכום חיסכון סביר, שיכול לממן את תחילת פעילותו בחיים. בנוסף לכך, עצם הידיעה שקיים חיסכון כזה מגדיל את המודעות לצורך להביא בחשבון את העתיד הפיננסי של הילדים. אנחנו מרגישים תנועה ערה מאוד של הציבור שמתלבט באפשרויות ההשקעה. אני אמליץ כמובן תמיד על מנורה מבטחים לצורך החיסכון בקופת גמל להשקעה. מי שלא רוצה לקחת סיכון לא חייב ללכת לבנק אלא לבחור להשקיע אצלנו בקופת גמל במסלול סיכון נמוך".
שמעתי השבוע הרבה הבטחות להקלת נטל הרגולציה. ספר לי איך אתה, כמי שעומד בראש גוף החיסכון הגדול במדינה, מצליח להתמודד.
"קשה לי ולכל אחד מעמיתי לחיות בסביבה רגולטורית כזאת. אם אני כגוף גדול מתקשה להיערך בזמן לכל העדכונים, אני מפקפק ביכולתם של הקטנים לעמוד בקצב הדרישות. יש גל רגולטורי ורפורמות ששוטף אותנו. צריך לתת לענף זמן לעכל. חייבים להאט את הקצב. הרגולציה בפנסיה ובגמל משפיעה לא רק עלינו - יש לה השלכות כלל משקיות, וזה מוקרן לכל שאר הענפים. היכולת של משק להתרומם ולצמוח עם טבעת רגולטורית כזאת מוטל בספק. אנחנו מתחננים מהרגולטור להאט את הקצב ולתת זמן להתמודד".
תן לי מספר דוגמאות למה אתה מתכוון.
"יש הרבה מאוד דוגמאות, ואני מזמין אותך להציץ באתר האינטרנט של האוצר ולראות את כמויות החוזרים וההנחיות האדירות. מדובר בעשרות חוזרים הנשלחים בכל סוף חודש. הסיפור של קרן ברירת מחדל או הצורך באיחוד החשבונות המוקפאים עם הפעילים זה חלק קטן. הכוונות טובות אבל החיפזון והלחץ מהשטן. גם הרגולטורים עצמם מודים שהגענו למצב לא בריא למשק, אבל צריכים לעשות מעשה כל אחד בתחומו. אני בכל זאת רוצה לנצל את ההזדמנות כדי להחמיא לאוצר על יוזמות שהוביל, כמו ממשק המעסיקים והמסלקה הפנסיוניות שהם חשובים בהעצמת התחרות".
איך אתה מסכם את 2016?
"למרות הכל, זאת הייתה שנה טובה לענף הפנסיה והגמל, שממשיך לגדול. התחרות היא מהקשות והעזות בכל השווקים בישראל ודי לראות את קצב ירידת המחירים והגידול בהיקפי הניוד. דמי הניהול ממשיכים לרדת, וכאמור התשואה שהושגה בכלל לא רעה בהתחשב בסביבת הריבית האפסית. המודעות והערנות בקרב הציבור לזכויותיהם גדלו כפי שלא היו אף פעם".
השבוע פורסם כי שכרתם משרד פרסום כדי לצאת בקמפיין חדש.
"משרד הפרסום של רמי יהושע אמור להביא לידיעת הציבור בתחילת 2017 מה הדרך הנכונה בבחירת קרן הפנסיה. אנחנו חייבים מהלך שיאפשר להסביר טוב לציבור מה נכון עבורו, כדי שלא ייפול לקרן ברירת מחדל מסוימת בלי שיבין מה עשה. אנחנו בשלבי גיבוש אסטרטגיה שבמסגרתה בוחנים את דפוסי ההתנהגות של המעסיקים והעובדים. יש לנו עניין שהמעסיקים והעמיתים יבחרו בנו כקרן הפנסיה המועדפת".