ביום חמישי נמצאה גופתו נקובת הכדורים של מוחמד א-זווארי, מהנדס תעופה תוניסאי, מוטלת במכוניתו בעיר ספקס שבדרום תוניסיה. בלוגר מקומי ועוד כמה עיתונאים מיהרו לדווח כי הוא חוסל בידי מתנקשי המוסד, ופרשנים בישראל מיהרו לאשש בפסקנות טענות אלה. יחד עם זאת יש עדיין סימנים שמטילים ספק אם אכן מדובר בחיסול שאפשר לייחסו לארגון הביון הישראלי.
על פי עדויות והראיות שמשטרת תוניסיה מצאה בזירת הרצח, ומהחקירה הראשונית עולה כי מדובר במבצע רועש וכי המבצעים לא פעלו במקצועיות ובדקדקנות המאפיינים את מבצעי ההתנקשות שיוחסו בעבר למוסד כגון אלה שייועדו נגד מדעני גרעין איראניים בטהרן, בכירים בחיזבאללה ובראשם "שר הביטחון של הארגון" עמאד מורנייה בדמשק ואפילו חיסולו של מחמוד מבחוח בדובאי.
שיטה שהמוסד זנח
למשל, הצילומים שלאחר הרצח מראים כי המתנקשים "ריססו" את מכוניתו של א-זווארי בכדורים רבים, דבר שלא אפיין את ההתנקשויות הקודמות המיוחסות למוסד. בשנים האחרונות שיטת החיסול המועדפת שיוחסה לארגון הייתה הצמדת פצצות לכלי הרכב של היעדים או הטמנתן והפעלתן באמצעות מנגנון השהיה או בשלט רחוק, אפילו מכלי טיס. ירי ישיר בעזרת אקדחים עם משתיקי קול מטווח קצר אפיינו את המבצעים שיוחסו למוסד בשנות ה-70, והפעם האחרונה שהיה שימוש בשיטה זו הייתה ב-1995 במלטה, בחיסולו של מנהיג הג'יהאד האסלאמי פתחי שקאקי.
כמו כן, לפי דיווחים שונים בתוניסיה, יומיים לפני הפעולה נשלחה לא-זווארי אישה שהציגה את עצמה כעיתונאית תוניסאית המתגוררת בהונגריה. מעשה כזה, של שיגור סוכנת מטעם ארגון חשאי יומיים לפני פעולה, נחשב למעשה מסוכן, שיכול לעורר את חשדו של יעד החיסול, ולהביא לכך שהוא ירד למחתרת או ידווח למקורביו ואף למשטרה, ובכך ישבש את המבצע המתוכנן ויסכן את הלוחמים המעורבים בו.
יתר על כן, לפי גורמי החקירה בתוניסיה הם מצאו אקדחים עם משתיקי קול, שני פלאפונים וארבעה כלי רכב שלטענתם שימשו את המתנקשים ועצרו כמה חשודים. אם זה נכון, הדבר אינו מעיד על מקצוענות רבה מדי של המבצעים. עם זאת, אי אפשר לשלול את האפשרות ש"ראיות" אלה הושארו כדי להסית את החקירה לעברם של אחרים.
מהנדס תעופה שעסק בפוליטיקה
א-זווארי התחיל את דרכו כמהנדס תעופה כשהתקרב לתנועת האחים המוסלמים. בשל פעילותו הפוליטית נאלץ א-זווארי לגלות מתוניסיה ועבר לסוריה, שם הוא התקרב למפקדת חמאס בדמשק וייעץ להם בנושאי מומחיותו. בעקבות המהפכה בתוניסיה ב-2011 הוא חזר למולדתו והקים בית ספר ללימוד תעופה, בניית טיסנים וכלי טיס זעירים. כמו כן, דווח כי בשנים האחרונות נסע א-זווארי ללבנון,
אך גם אם זה נכון, הרי שחיזבאללה לא זקוק למומחה תעופה מתוניסיה מכיוון שלארגון השיעי יש נגישות לידע וטכנולוגיה מפתוחים בתחום זה מאיראן. רק כדי לסבר את האוזן, חיזבאללה כבר הצליחו להטיס לישראל מל"טים שלקח לחיל האוויר זמן רב כדי לאתרם ולהפילם.
איום המל"טים על ישראל אינו נחלת הגבול הצפוני בלבד. גם חמאס שוקד על פיתוח כלי טיס בלתי מאוישים, אך גם הוא יכול להשיג ידע ולפתח את הנושא בעזרת איראן וממקורות גלויים באינטרנט, ולא סביר שחיסולו של מהנדס אחד יוביל את ארגוני הטרור שסביבנו למבוי סתום. מטרת החיסולים, שיוחסו למוסד וגופי מודיעין וכוחות מיוחדים אחרים של ישראל בעבר, הייתה לפגוע באישים בכירים בעמדות מפתח שסילוקם יפגע פגיעה קשה בארגון ויגרום לשיבוש משמעותי של יכולתו, לא נראה שזה המקרה שלפנינו.
גם אם יש במוסד ביחידותיו המבצעיות ואף ראש המוסד יוסי כהן בעצמו כאלה שחותרים להוציא לפועל מבצעים מיוחדים, ובכללם חיסולים, יש לזכור כי תהליך קבלת ההחלטות בפעולות מורכבות שכאלה, הוא כזה שכרוכים בו שיקולים מדיניים רחבים, ורצון להימנע מסיכונים מיותרים. כל מבצע שכזה כרוך באישורו של ראש הממשלה, תוך התייעצות עם שר הביטחון.
האם היה מידע נוסף?
לכן, אפשר להעריך כי, על פי מה שפורסם אודות א-זווארי, לא מדובר ביעד אטרקטיבי וראוי לחיסול. הוא לא יכול להחשב כמטרת ערך. יחד עם זאת, אין אנו יודעים אם היה גם מידע סודי נוסף בנוגע אליו ומה הייתה פעילותו בתחומים אחרים, שייתכן ובישראל סברו שמאיימים על בטחונה. צריך גם לקחת בחשבון שהחליט מי שההחליט שמטרת הפעולה היא לשלוח מסר הבהרה כדי להרתיע מומחים שלא לסייע לזרוע הצבאית של חמאס במאמציה לשפר את יכולותיה. אם לא המוסד חיסל אותו מי עוד יכול היה? הרקע יכול היה להיות אישי, פלילי ואולי גם חיסול פנימי וסגירת חשבונות של אחד מגורמי הטרור שלמענם עבד האיש.