במהלך סיור באוניברסיטת UCLA בקליפורניה, אחרי מפגש עם סטודנטים יהודים בתא הלל המקומי, חלפנו על פני בניין מנהל ארגוני סטודנטים, אחד הבניינים המעניינים ביותר בקמפוס. הבניין ניצב על גלגלים, הקבורים בתוך האדמה, כך הסביר לנו ראש מנהל ארגוני הסטודנטים, מייק קוהן, בחור יהודי שבחר ללוות את קבוצת העתונאים והבמאים מישראל (הסיור נערך במסגרת סמינר של עמותת גשר ומשרד התפוצות). הבניין העתיק מחובר לגלגלים, אך הוא נייח. במקרה של רעידת אדמה הבניין יכול לנוע, והוא יכול גם להישאר ולהמשיך להיות הסמל לוותק ויציבות אקדמית. בין הצורך לנוע לבין הרצון לשמר את הקיים התנהל הסמינר ללימוד יהדות התפוצות.



יצאתי ללוס אנג׳לס לבדוק וללמוד את הקשר בין הישראלים לבין קהיליות יהודיות בארצות הברית ולהשתתף בסיעור מוחות בנוגע להתכווצות הקהילות היהודיות בארצות הברית. ומה מצאתי? בדיוק כפי שסיפרו לנו, הקהילה היהודית בארצות הברית הולכת ומצטמקת, בעיקר בשל נישואים בין בני דתות שונים. היהודים החיים בישראל אולי מודעים לכך, אבל מתקשים להסתגל למציאות הזאת ולהתגלגל עמה.



היהודים המקפידים על מצוות האורתודוקסיה בארצות הברית מרכיבים שיעור קטן שבקטן בקהילה היהודית, בין 7%-10% מכלל יהודי ארצות הברית. והשאר? קונסרבטיבים, רפורמים וחילונים. רובם (כ־75%) מעדיפים בכל רגע נתון את המפלגה הדמוקרטית על פני הרפובליקנית. הצעירים שבהם נמשכים לג׳יי סטריט, לחינוך רפורמי, למעורבות קהילתית ולשימור על קשר עם ישראל; לא לפי הגישה שמייצג השגריר האמריקאי החדש בישראל, דיוויד פרידמן (מינויו עדיין מצריך את אישור הסנאט).




נציגי מרבית יהודי ארה"ב דופקים ראשם בקיר



אם מדינת ישראל ומשרד התפוצות רוצים לשאול, בשיא הרצינות והעומק המחשבתי, איך משמרים את הקשר עם הקהילה היהודית הגדולה ביותר מחוץ לישראל, כדאי אולי לכל הפחות להתחיל לקחת את ג׳יי סטריט ברצינות. נציגי ג׳יי סטריט או ארגונים שמאלניים, ליברליים ופרוגרסיביים נוספים אינם חלק מן השלטון. לא שם, לא כאן. אבל הם מייצגים באופן אותנטי נתחים עצומים של יהודי ארצות הברית.



שגריר ישראל בארצות הברית רון דרמר מפנה להם עורף. השגריר האמריקאי החדש מכנה אותם ״קאפו״. בנסיעה קודמת שלי השנה לארצות הברית סיפר לי אחד מבכירי ג׳יי סטריט שהשרים הבכירים ביותר בישראל מסרבים לפגוש אותו, ולו רק לפגישת היכרות אישית, בלי שמישהו מן הצדדים יצא עם כך לעתונות. גם בסודיות הם לא נועדו עמו.



נציגי מרבית יהודי ארצות הברית דופקים ראשם בקיר. הדלתות חסומות בירושלים. הם אוחזים בגישה החינוכית, החברתית, ההלכתית והפוליטית הנוגעת ללבם של שיעור גבוה מיהודי ארצות הברית. הם מצליחים לקרבם לתוך הקהילות ולהשפיע במידת מה על עצירת דלדול הקהילה. ובעוד הדרג הפקידותי של משרד התפוצות מלאי כוונות טובות לחזק את הקשר עם התפוצות, הדרג הפוליטי בישראל עוצם עיניים.



הבניין היהודי נטוע עמוק באדמה. מי שרוצה בניין מודרני שיתאים למציאות המתהווה, צריך להניח בתוך הקרקע גם את הגלגלים. עליו ללמוד כיצד אפשר לשמר את המבנה העתיק, ועם זאת לגלגל אותו להווה. זאת כדי להקל על הבניין להכיל את כל הזרמים, כדי להתמודד עם רעידות האדמה שעלולות לקרות גם בעולם היהודי.



הכותבת, בעלת הבלוג הפוליטי "הפלוג", הוזמנה למפגש עם הקהיליות היהודיות בלוס אנג׳לס במימון משרד התפוצות ועמותת גשר