יש משהו מעודד בהתפכחות של הסופר א. ב. יהושע - מי שנחשב מזה שנים לאחד מראשי ההוגים של השמאל הישראלי ועכשיו משמיע זמירות חדשות. מעודד לגלות שאפילו שהודבק גם לו התואר אדמו"ר, יהושע לא סובל מהדוגמטיות המשיחית־חרדית שמאפיינת רבים בשמאל, מי שלא נותנים לעובדות לערער את אמונתם. הרעיונות החדשים של יהושע מרעננים בפני עצמם, אבל ייתכן שעיקר חשיבותם בפוטנציאל גישור הפערים הגלום בהם.
יהושע, כזכור, נשא דברים במכון ירושלים לחקר מדיניות והכריז על מות מה שמכונה "חזון שתי המדינות", תוך שהוא מודה שהאמיתות בהן האמין התנפצו לרסיסים. בראיון שקיים השבוע עם רזי ברקאי הוא נשמע אפולוגטי משהו, אבל לא היסס לומר ש"פתרון שתי המדינות" לא קיים עוד, ושאם השמאל ימשיך לקדם אותו הוא יהפוך למשיחי. יהושע הסביר שאין עוד יכולת לפנות את יהודי יו"ש ובוודאי שלא לחלק את ירושלים, תוך שאינו מסתיר את ביקורתו כלפי הפלסטינים.
חשובה לא פחות ההצעה המעשית שהציע, שיכולה לזכות להסכמה רחבה ביותר משני צדי המפה הפוליטית - לתת מעמד של תושבות לערביי שטחי סי, כמו מעמדם של מרבית ערביי מזרח ירושלים. בד בבד, יהושע הסביר שדווקא בירושלים מתקיים מרחב של דו־קיום, בניגוד לנסיון המכוון של גורמים בשמאל לצבוע בצבעים אפלים וכוזבים את מצבם של ערביי הבירה.
לא בכדי מיהר השר נפתלי בנט לצייץ כי א. ב. יהושע מאמץ את תוכניתו להחלת החוק הישראלי על שטחי סי. בנט אמנם נסחף קצת, אבל - יש בעמדות החדשות של אחד ממובילי הדעה בשמאל הציוני, משום השלמה עם המציאות שהתעצבה ביהודה, שומרון וירושלים, השלמה שיכולה לנקז הרבה רעל מהשיח הציבורי שלנו.
חשוב להפנים שבשטחי סי גרים לא יותר מ־100,000 ערבים ולמעלה מ־400,000 יהודים. לכן, אפילו אם תינתן לתושבים הפלסטינים זכות בחירה לכנסת, לא יהיה בכך כדי לשנות את המפה הפוליטית. מאידך, מצבם של הערבים ישתפר דרמטית ומצבה של ישראל ישתנה מהיסוד. השטחים הנרחבים הללו משיקים לקו הירוק, כוללים את מדבר יהודה ובקעת הירדן וחובקים את כל שטחי הרשות הפלסטינית. שינוי הסטטוס של התושבים והשטחים בסי יסתום את הגולל על האפשרות התיאורטית להפוך את הישות הפלסטינית העוינת למדינה.
ברבות הימים יהיה צורך למוטט את הישות הזו ולהקים בה אוטונומיה שתחיה בהרמוניה עם ישראל. אבל בינתיים, ניתן יהיה להסיר את המגבלות החמורות המוטלות על ההתיישבות היהודית, ובין היתר לפתור את מצוקת מחירי הדיור במדינת ישראל. סוף סוף נוכל ליישב את מערב השומרון ואת המורדות המזרחיים של הרי ירושלים, תוך מתן פתרון מוחץ למצוקת אזורי הביקוש.
בעוד שאין ממש בטענה כאילו פתרון שכזה יקדם מדינה דו־לאומית, צודק א. ב. יהושע כשהוא מצביע על השיפור הגדול שיחול בתנאי חייהם של הערבים, מי שיזכו לחופש תנועה ועבודה, ביטוח לאומי ויתר ההטבות השמורות לתושבי הבירה הערבים, מי שלא יוותרו על תנאי חייהם בעבור כל מקסם שווא של לאומיות פלסטינית.
ספק אם א. ב. יהושע יצליח לשכנע את הגרעין הקשה של חסידי המדינה הפלסטינית, אבל די שההתפכחות שלו תשפיע על מרבית הציבור הישראלי. אולי נוכל לרסן קצת את הקרע חסר התוחלת בין הימין לשמאל.