אירוע הרשע של שנת 2016 ושל כל 16 השנים של המאה ה־21 הוא לדעתי טבח העם שנעשה בעיר חלב והחרבת חלקה המזרחי בידי הרוסים ובידי חיל האוויר של בשאר אסד. תאומו של אירוע רשע זה הוא שתיקתו וחדלונו של מי שאנו מכנים "העולם החופשי" ומנהיגתו ארצות הברית. בסופה של המאה ה־20 היינו עדים לאירוע דומה בעיר גרוזני, בירת צ'צ'ניה שבפדרציה הרוסית. גם שם במשך שלושה חודשים חיל האוויר, הטילים והארטילריה הרוסית כתשו את העיר על אזרחיה ובתיה, אבל, גרוזני, בגודל שטחה ובהיקף אוכלוסייתה, נפלה בהרבה מחלב.



יש שאומרים: אי אפשר היה לעשות כלום מול הטבח בחלב. אז אני רוצה להחזיר את הקוראים 75 שנים אחורה, לקיץ של שנת 1941. מרבית אירופה אז כבושה בידי הנאצים הפולשים לברית המועצות. בריטניה בודדה במערכה מול גרמניה הנאצית. המחתרת הפולנית מתחילה להעביר ללונדון דיווחים על מעשי רצח שמבצעים הגרמנים בפולנים וביהודים. הדיווחים עולים על שולחנו של צ'רצ'יל. האם הם אמינים? ואז המודיעין הבריטי מתחיל לקלוט שפע של דיווחים מיחידות SS גרמניות, שהמשותף לכולן הוא הנוסח: היום הרגנו 3,000, 4,000, 5,200 יהודים; לא היו לנו אבידות. הוצאו כך וכך כדורים. שירות המודיעין הבריטי מוציא על כך דוח בדרגת הסודיות הגבוהה ביותר, לעיונו של צ'רצ'יל. הוא מעיין ונחרד. מה עושים? מעשית הוא לא יכול לעשות כלום, ממש כלום. אבל הוא מחליט בכל זאת לעשות מה שביכולתו. ב־24 אוגוסט 1941 יוצא צ'רצ'יל בנאום רדיו



ב־BBC, ובו הוא מספר על הפשע הנורא של מעשי רצח ביהודים, שמבצעים הגרמנים במזרח אירופה. "פשע ללא שם", כינה צ'רצ'יל את שמתרחש. וההמשך הוא היסטוריה.




מדוע לא קבע אובמה כי מדובר בפשעי מלחמה?



ומה עם אובמה מול חלב? די ברור שהוא לא יכול היה לפעול ישירות בסוריה, ואולי הוא חשש בצדק לפעול בדרכים עקיפות (כמו החמרת סנקציות או פעילות באוקראינה ואסטוניה שתדאיג את פוטין). אבל מה הפריע לנשיא אובמה לצאת בנאום, שיהדהד בעולם כולו, כיד הרטוריקה הטובה והחביבה עליו, ולגולל בפני העולם את רצח העם ופשעי המלחמה המבוצעים בחלב? מה מנע ממנו להראות לעולם את בתי החולים ההרוסים? את גופות הילדים והזקנים שרגליהם מבצבצות מבעד להריסות? כל אמצעי המודיעין והתקשורת הכי מודרנית עמדו לרשותו כדי להמחיש ל"עולם החופשי" מה מתרחש על סף ביתו. מדוע לא קבע מפורשות כי מדובר בפשעי מלחמה, שהאחראים להם יובאו לדין ביום מן הימים ולא יימלטו?



לדעתי, לא הפריע לו כלום. בדיוק כמו שלא הפריע לו דבר בקיץ 2009 (בעקבות הבחירות המזויפות באיראן) לתמוך, ולו במילים, בהמוני העם האיראני שהתקוממו ודוכאו באכזריות בידי שלטון האייתוללות. המונים ששיוועו למילה חמה ותומכת שתבוא מפי נשיא ארצות הברית, ולא באה. עוד ידושו בעתיד בסיבות להתנהגותו של הנשיא אובמה. לעניות דעתי מדובר במנהיג קטן, שהפגין חוסר יכולת של הנהגה עולמית (בין אם בחזית, או "מאחור", כהגדרתו, או במסגרת ארגונים בינלאומיים), שמשאיר אחריו בעולם מורשת של אפר.



האם הוא רוצה להשאיר ליורשו מורשת כזאת גם בתחום הסכסוך הישראלי־פלסטיני, בשעה שנתן ידו להחלטת מועצת הביטחון הקובעת למעשה כי שכונת רמות בירושלים אינה חוקית?