מדוע נתניהו התקשר לאזריה, שקילל אותו בזעם בפייסבוק?

נברני הרשת הגיעו לדיוני פייסבוק בין בני משפחת אזריה, ופרסמו את השיחה הבאה, מהתאריך 15.7.2014. "ביבי יקוקסינל, מה הפסקת אש? כנסו באמא שלהם", כתב אלאור אזריה. 

בתגובה, כתב לו אביו: "כל הכבוד, צריך להיכנס באמאמא שלהם". אלאור הוסיף "כן, להרוג את כולם" ובהמשך: "יהי זכרם ברוך, כהנא צדק". אביו בתגובה כתב: "כהנא הצדיק צדק, שיקום דור המשך לכהנא". הגברת אושרה אזריה, האם, הוסיפה הצהרה משלה וטענה שצריך "להפסיק להיות אנושיים, להרוג נשים וילדים והראשונה - זובי", כנראה התכוונה לחברת הכנסת זועבי.

עם רקע כזה צריך להיות אידיוט או תמים כדי לחשוב שאזריה ירה במחבל המנוטרל 11 דקות אחרי האירוע מחשש שהיווה סכנה. גרסת הנקם שעליה דיבר עם חברו נראית הרבה יותר הגיונית כשבוחנים את הרקע שממנו בא.

עד התחלת המשפט, במהלכו ומיד לאחריו, הפך אזריה לגיבורן של תנועות ימין קיצוני כמו להבה של גופשטיין את בן גביר, האריות של הצל ולה פמיליה. פוליטיקקים, ח"ככים ואפילו שרים בממשלה, שלא לדבר על אלופי צה"ל במיל', הצטרפו לחבורת מעריצי החייל היורה ועברו מתחנת רדיו לתחנת טלוויזיה ולתקשורת הכתובה, כשהם מגינים בלהט על היורה ועל הנסיבות שגרמו לו לירי. הגדיל לעשות מכולם מי שאזריה כינה אותו "קוקסינל", ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, שצלצל להורי החייל שמככבים גם הם בדיון הפייסבוק שמופיע כאן ועודד אותם, אחרי שעשו זאת שר החינוך בנט ושרים אחרים. "קוקסינל", הוא אמר על נתניהו בגלל הפסקת אש, וקיבל לבית הוריו שיחה שהוריהם של ארבעת החיילים שנרצחו בפיגוע הדריסה בירושלים השבוע לא זכו לה.

2. במהלך המשפט ולאחריו הגיעו מפגינים לעודד את אזריה. חלקם השמיעו קריאות גנאי לעבר התובעים, השופטים, קציני צה"ל והעומד בראשם, הרמטכ"ל רא"ל גדי איזנקוט. לאחר הקראת פסק הדין הפכו התובעים והשופטים למאוימים, וכוחות הביטחון נאלצו להציב סביבם מאבטחים. כינויים כמו "נאצים", "גסטפו" ו"אס־אס" הושמעו על ידי הצדיקים שגם רוח הפיוט שרתה עליהם, ועל כן הם שרו בקולי קולות לרמטכ"ל "גדי, גדי, תיזהר, רבין מחפש חבר". השירה המתלהמת עם הרמיזה שיש צורך לרצוח את הרמטכ"ל כדי שרבין לא יחפש חבר הייתה מזעזעת. המסיתים המזמרים היו מוקפים באנשי כוחות הביטחון, אבל השוטרים, למרבה המבוכה, לא הרימו את החבורה הדוחה הזו אל הזינזאנות ולא העבירו אותם למעצר, לקראת העמדתם לדין.

רק לאחר שהושמעה ביקורת על משטרת לואי דה פינס, החלו אנשי החוק לחפש את החלאות. אחרי שלושה ימים דגו אחד מהם וזכו לשמוע בכל אמצעי התקשורת את עו"ד איתמר בן גביר משתלח בהם וקורע להם באופן מילולי את הצורה.

הילד של צ'ארלי ואושרה קיבל במתנה לצוות ההגנה שלו את הצדיק עו"ד יורם שפטל, שהשתלח במערכת המשפט הצבאית וסמירטט אותה בהבל פיו. שרון גל חזר מהנפקדות והצהיר בכלי התקשורת שפתחו בפניו את רגליהם שאזריה ייצא זכאי. בהמשך ישיר לשירת התומכים הפציע מאי שם צדיק אחר, שמתמחה בהפיכת ראשי המדינה ודמויות ציבוריות אחרות לנאצים באמצעות עריכה גרפית של צילומיהם. בעבר הלא רחוק הפיץ הבחור, המכנה עצמו "אשר איקו", סרטון ובו דמויות מעובדות של ראשי המדינה ובכיריה במדי אס-אס, על רקע כתוביות המשמיצות אותם על התנהלותם. לצלילי המנון המדינה הופיעו בנימין נתניהו, המפכ"ל, השר לביטחון הפנים לשעבר, יצחק אהרונוביץ', שר הביטחון לשעבר משה יעלון, שר החוץ לשעבר אביגדור ליברמן, זהבה גלאון ויצחק הרצוג. גם עבדכם הנאמן זכה לעבור עיבוד אצל אשר איקו והפך להיות קצין בכיר באס-אס.

המשמיצן המסתורי הוסיף ל"עבודות האמנות" שלו את מי שהיה נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס, שעליו כתב "יימח שמו וזכרו". על ראש השב"כ כתב "ראש יחידת SS צורר יהודים", והרשימה עוד ארוכה.

בעקבות אותם פרסומים פתחו אנשי יחידת 433 בחקירה בשיתוף עם יחידת הסייבר, נאספו ראיות שהראו שמי שעומד מאחורי הפרסומים הוא אזרח ישראלי המתגורר באמריקה. משטרת ישראל פנתה לרשויות החוק האמריקאיות בנושא. ומאז דממה.

השבוע חזר אשר איקו לפעול. הוא בחר להפגין את כישוריו באתר הפייסבוק של התוכנית שלי ברדיו 103. הקורבן הפעם היה הרמטכ"ל גדי איזנקונט, שלו הוסיף החולירע שפם של היטלר והלביש אותו במדי נאצי. מודה שלא טרחתי לשאול את דוברות המשטרה אם הם עושים משהו בנדון. חבל על הזמן.

3. ב-13 בדצמבר 2008 שימש ח"כ בנימין נתניהו כראש האופוזיציה. באותו זמן התנהלו חקירות משטרה אינטנסיביות נגד ראש הממשלה המכהן אהוד אולמרט, שבסופו של דבר הביאו אותו לבית הסוהר.

נתניהו טען ונימק ברוב כישרון את הדבר המתבקש נכון לאותה עת לגבי ראש הממשלה אולמרט, בצדק. וכך אמר בראיון לדני קושמרו בחדשות ערוץ 2: "מדובר בראש ממשלה ששקוע עד צוואר בחקירות ואין לו מנדט מוסרי וציבורי לקבוע דברים כל כך גורליים למדינת ישראל, כי קיים חשש, אמיתי ולא בלתי מבוסס, שהוא יכריע הכרעות על בסיס האינטרס האישי של ההישרדות הפוליטית שלו ולא על בסיס האינטרס הלאומי".

נתניהו אינו נביא ולא עלה בדעתו שתשע שנים מאוחר יותר הוא יהיה בדיוק באותו מצב שבו הוא "שקוע עד צוואר בחקירות". מאחר שראש האופוזיציה היום, מר הרצוג, אינו נחוש והחלטי כמו ביבי בזמנו, אז הוא אינו עולה לכל במה אפשרית ומסך מזדמן, צועק ומתריע שביבי צריך לעשות את מה שדרש בזמנו מאולמרט. וכך, כשהוא שקוע עד צוואר בחקירות ובפגישות עם עורכי דינו, הוא ממשיך לשמש כראש ממשלה ולקבל החלטות הרות גורל לעתיד המדינה. ורק ההוא מלמעלה יודע לאן יוביל אותנו האיש שהוא מספיק חכם כדי לדרוש מאחרים להתפטר, אבל לא עושה את מה שדרש מאחרים כשהוא נמצא בדיוק באותו מצב. 

שבוע, אחרי עשרות שנים, עלו הדחפורים וגילחו את כיכר דיזנגוף כדי להחזיר אותה לקדמותה. אני חוזר לאמצע שנות ה-60 של המאה הקודמת, זוכר כמו היום איך יצאתי מחנות צורכי הצילום של פליקס בכיכר. המצלמה שלי חזרה מתיקון והחלטתי לחסל סרט צילום בכיכר כדי לראות אם היא תקינה. חציתי את הכביש, והדבר הראשון שראיתי בכיכר היה יהודי חרדי יושב בנחת על הספסל, וקורא את הספר "סטלג 17". "סטלג 17" היה ספר זימה שבני נוער היו מעבירים אותו בשושו מאחד לשני והיו בו תיאורי סקס וסאדו-מאזו שביצעו נאצים במחנות ריכוז שנקראו "סטלגים". 

פרסמתי בזמנו את הצילום, ושנים רבות מאוחר יותר נדהמתי כשבחורה צעירה ניגשה אלי מבוישת בבר של עזרא "ברבוניה" ושאלה אותי אם אני זוכר את הצילום של הזקן בכיכר דיזנגוף קורא את "סטלג 17". השבתי לה בחיוב ושאלתי למה היא שואלת. "זה סבא שלי", השיבה וצחקה במבוכה, "אתה לא יודע איזה דאחקות רצו אצלנו במשפחה שסבא קורא ספרות פורנוגרפית". 

"אגב, הוא מת", אמרה לי הבחורה, "הוא היה אחלה סבא". הרמתי איתה כוסית לזכרו. "את הסבים והסבתות שלי לא הכרתי מעולם", אמרתי לה, "הנאצים חיסלו אותם במחנות ריכוז. אני בטוח שהוא היה אחלה סבא".