אסור להקל ראש באזהרות של דוברים בממשלת סוריה ובצבאה להגיב על התקיפה שמיוחסת לישראל בחצות הלילה שבין חמישי לשישי. דובר של צבא סוריה אמר כי מטוסים ישראליים, שחגו באזור הכינרת, שיגרו טילים שפגעו בשדה התעופה הצבאי אל־מזה שליד דמשק. שדה התעופה מרוחק כחמישה קילומטר מארמון הנשיאות של בשאר אסד. דוברים של האופוזיציה טענו כי מלבד שדה התעופה הותקפו מטרות נוספות.
אין זו הפעם הראשונה שדוברים של צבא סוריה וממשלת אסד מאשימים את ישראל בתקיפות בשטחם ומאיימים בתגובת נגד. עד כה התברר כי מדובר באיומי סרק. ברור שלצבא אסד אין רצון ויכולת לפתוח חזית נוספת וחדשה נגד ישראל. אך אסור לשכוח כי הישגיו האחרונים של צבא אסד נגד המורדים, בזכות סיוע אווירי מסיבי של רוסיה, חיזבאללה ומיליציות שיעיות בפיקוד איראני ביבשה, העלו את מורל המשטר וחידשו את ביטחונו העצמי. לכן, בפעם הבאה או בזו שאחריה, עלולה להתפתח תסמונת זאב־זאב. עוד תקיפה ועוד תקיפה, ובסוף משטר אסד יחליט לשים נפשו בכפו ולהגיב.
אפשרות נוספת העומדת לרשותו היא לנסות ולהגיב באמצעות שליח (פרוקסי): להיעזר בפלסטינים או בחיזבאללה כדי להציק לישראל באוזר הגבול ברמת הגולן זה כבר קרה בעבר לפני כשנתיים, כשכוח אל־ קודס האיראני בשיתוף פעולה עם חיזבאללה הקים תשתית לפיגועים נגד ישראל בהשתתפות פלסטינים ודרוזים פרו־סוריים.
שורה של פעולות סיכול ותגמול של ישראל, כולל התנקשות במפקד התשתית ג'יהאד מורנייה, בנו של עימאד מורנייה, שחוסל בדמשק (במבצע המיוחס למוסד ול־CIA), בגנרל איראני ובמחבל הדרוזי סמיר קונטאר גדעה את ההתארגנות בעודה באיבה.
במערכת הביטחון אין מזלזלים באיומים מסוריה ומביאים בחשבון תגובה מצד דמשק, אף שההערכה היא כרגע שהסבירות לכך לא גבוהה.
היעדים לפי הדיווחים: תחמושת שמיועדת לחיזבאללה
היעדים לתקיפות של ישראל, שלפי פרסומים זרים היו לפחות בין עשר ל־15 במספר בשלוש השנים האחרונות, הם מחסנים ושיירות נשק מתוחכם כמו מערכות הגנה אוויריות, מערכות הנחיה וניווט לטילים, טילי יבשה־ים ועוד, שמסופקים מאיראן וסוריה לחיזבאללה.
מעניין במיוחד להאזין לשקט מכיוון רוסיה. דובר משרד ההגנה הרוסי הזהיר בעבר את ארה"ב ואת כוחות הקואליציה הפעילים גם הם בשמי סוריה לבל יתקפו מטרות של המשטר הסורי. מההתקפות של ישראל מוסקבה מתעלמת לפי שעה.
אם רוסיה, התומכת הגדולה ביותר של אסד, הייתה מתנגדת לתקיפות של ישראל ומזהירה אותה לבל תעשה זאת, לישראל הייתה בעיה קשה וחופש הפעולה שלה היה מוגבל. מה שמוביל להערכה שיש כנראה הבנות שקטות בין ירושלים למוסקבה. טיבן של הבנות אלה לא ברור, מעבר למנגנון למניעת התנגשויות וחיכוך בין מטוסים של שני הצבאות. הן הושגו בפגישות של נשיא המדינה ראובן ריבלין וראש הממשלה בנימין נתניהו עם הנשיא פוטין במוסקבה בשנה וחצי האחרונות, ובמיוחד בפגישותיו של מפקד חיל האוויר אלוף אמיר אשל עם הרמטכ"ל הרוסי, מפקד חיל האוויר שלו ועם פוטין עצמו. נראה שגם לעובדה ששיגור הטילים בוצע משטח ישראל, בלי לפעול בשמי סוריה, תורמת לחופש הפעולה המסוים שממנו נהנית ישראל.
אפשר להסיק שרוסיה מבינה מהם הקווים האדומים והאינטרסים של ישראל בסוריה. אלה מכוונים למנוע העברות נשק חדיש ומתוחכם לחיזבאללה, תוך התחייבויות ברורות שלישראל אין עניין להתערב במלחמת האזרחים, בתמיכה במורדים או בפעולה נגד משטרו של אסד. כל עוד רוסיה תמשיך ותקבל בהבנה ובהסכמה בשתיקה עקרונות אלה תוכל ישראל להמשיך ולפעול מעת לעת כניתן על בסיס מודיעין מדויק ועדכני בסוריה.