כשעתיים לאחר האירועים הקשים שהתרחשו אתמול בבוקר באום אל-חיראן בנגב עלה לשידור השר לביטחון פנים גלעד ארדן ואמר: "מקווה שלא מדובר בנקודת מפנה ביחסי הבדואים והמדינה". השר יואב גלנט החרה החזיק אחריו: "האירוע משקף את פוטנציאל הטרור הנוצר לאור ההסתה של האוכלוסייה הבדואית כנגד המדינה". אמירותיהם אלו של שרי הממשלה מייצגות את מעמדם של הבדואים, שעד היום אינם נצרבים בתודעה הציבורית כחלק אינטגרלי ממדינת ישראל.
למרות היותם נושאי תעודת זהות כחולה ולמרות שחלקם משרת בצה"ל, נתפסים הבדואים כמגזר הניצב נגד המדינה ו"זוכים" ליחס מנוכר ומדיר. לצורך ההבהרה: האוכלוסייה הבדואית, עם 39% אחוזי אבטלה ו41% נשירה מבתי הספר התיכוניים, נמצאת באשכול הסוציו-כלכלי הנמוך ביותר. שיעור הפריון בה עומד על 5.5 לידות לאישה. כ-100 אלף מתוכם חיים בכפרים בלתי מוכרים, ללא חיבור לתשתיות מים וחשמל, תנאי תברואה גרועים ומחסור בשירותי רפואה.
"היסטוריה ארוכת שנים"
ליחסי האי-אמון בין הבדואים למדינה היסטוריה ארוכת שנים. עם החלת הממשל הצבאי אולצו הבדואים בנגב לעבור לאזור המכונה "אזור הסייג" ואיבדו את זכויותיהם על הקרקע שמחוצה לו. באזור הסייג הם הקימו יישובים, שרובם לא הוכרו בידי מדינת ישראל. ניסיונותיה של המדינה להעבירם ליישובי קבע עם סיום הממשל הצבאי לא גרפו הצלחה יתרה, וקרבות משפטיים על בעלות הקרקע הלכו והתרבו. ההבנה שהזנחת המגזר הבדואי היא פצצה חברתית מתקתקת הובילה לתוכניות הסדרה רבות. רק בחמש השנים האחרונות ניסתה ממשלת נתניהו לקדם שתי תוכניות (תוכנית פראוור ותוכניתו של השר לשעבר בני בגין), שלא תואמו עם ראשי המגזר הבדואי וסוכלו בידו ובידי מחנה הימין.
הכפר עתיר-אום אל-חיראן הוקם בשנות ה-50, כאשר תושביו הועברו אליו בהוראתו של מושל הנגב. מעמדו לא הוסדר מעולם. מנהל מקרקעי ישראל מבקש זה זמן רב לפנותם כדי להקים במקום יישוב יהודי. בקשותיהם של התושבים להצטרף ליישוב היהודי החדש נדחו. הפתרון היחיד שהוצע להם הנו מעבר ליישוב חורה. ח"כ איימן עודה היה מעורב בניסיונות הפשרה, ובשבוע שעבר אף נפגש בעניין בכנסת עם השר אורי אריאל. דיוני הפשרה התקיימו עד ליום שני בחצות. תושבי הכפר הסכימו לבסוף למתווה שהציעה המדינה וביקשו אותו בכתב. אלא שבחצות נותקו קווי התקשורת בינם לבין הרשות להסדרת ההתיישבות הבדואית. בחמש בבוקר כבר הגיעו הדחפורים מלווים בכוחות ביטחון. התוצאה הייתה טרגית.
על רקע קרב הגרסאות שניטש על שהתרחש באל-חיראן, לא ברור מי היה הגורם שסיכל את הפשרה שהושגה ומדוע. מה שברור שיש מי שאינו מעוניין בשיקום היחסים בין הבדואים למדינה ומלהיט את האווירה. לא קשה לנחש שגם את תוכנית החומש לקידום המגזר הבדואי, שמוביל כעת השר אורי אריאל בגיבוי שר האוצר, יהיה מי שיגדע. את המחיר משלמים כולנו.