ראש הממשלה, בנימין נתניהו, תרגל אתמול (רביעי) את טיעוני ההגנה שלו מול כנסת ישראל. יש סיכוי שמתישהו בעתיד ישמע הרכב של שלושה שופטים את אותה גרסה שהושמעה אתמול בתום “שעת השאלות” של ראש הממשלה במליאת הכנסת. ערב קודם הוא ישב עם עו"ד יעקב וינרוט והם ניסחו יחד את הטיעונים (“מותר לקבל מתנות בין חברים!”), בניסיון שלא להפליל, הפעם, את נתניהו בהצהרות מיותרות. אחר כך הרים נתניהו כמה טלפונים בהולים ליועציו לענייני הופעות טלוויזיוניות, כדי לקושש מעט גימיקים (“ספוילר”, הוא הכריז אתמול).
הופעתו בכנסת אתמול הייתה טובה, כרגיל, אבל שידרה חולשה, מצוקה והתגוננות. נתניהו נלחם, אין לו כוונה לוותר על שום דבר ללא קרב, והוא ניסה לאתחל אתמול את מרותו ואת תדמיתו כקוסם הכל־יכול שכולם סרים לפקודתו. לא בטוח שהצליח, אבל גם לא לגמרי נכשל.
בנוסף לחקירות המתגבהות, דוח מבקר המדינה המתקרב ושלל הבעיות הנערמות על שולחנו, סובל נתניהו באחרונה מבעיה טורדנית נוספת: הוא הפסיק לעשן סיגרים. לפחות שני אנשים שמעו ממנו בשבוע האחרון שהוא לא נגע בסיגר כבר חודש (על פי גרסה אחרת, חודש וחצי).
מדובר בהקרבה עצמית שאין לה תקדים. ביבי בלי סיגר זה כמו דודי אמסלם בלי כוסית קוניאק. יכול להיות שזה קורה כי הספקים נעלמו, ויחד איתם גם הסיגרים? או שמא הצינון שתקף את ראש הממשלה (כפי שקורה תמיד במצבי לחץ) אילץ אותו להקל במשהו על הריאות? כך או אחרת, נתניהו מתגעגע לסיגרים הריחניים שלו ולימים הרחוקים שבהם שומרי הסף במדינה שעו לפקודתו ולא העזו לחקור אותו והוא לא נזקק להגנתו של יולי אדלשטיין כשהתייצב מול מליאת הכנסת. עושה רושם שיעבור עוד זמן רב עד שהימים הללו ישובו, אם בכלל.
הטור המלא מחר ב"מעריב־סופהשבוע"