פחות משבוע לאחר שהושבע לנשיאות, אמר הנשיא טראמפ כי מערכת היחסים בין ארצות הברית לישראל כבר תוקנה. "ברגע שנשבעתי, היחסים תוקנו. ישראל סבלה מיחס מחפיר. לנו יש יחסים טובים עמם", הוא אמר. טראמפ דיבר אמת. על פי גורמי ממשל, שגריר ישראל בוושינגטון רון דרמר, שכמעט גורש על ידי ממשל אובמה, מבקר בבית הלבן באופן קבוע. לקראת פגישתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו עם טראמפ ביום רביעי הבא, ישראל נהנית מהאקלים הפוליטי הידידותי ביותר בוושינגטון אי־פעם.
כאשר זה הרקע לפגישת נתניהו־טראמפ, ברור מאליו כי ההכנות לפגישה צריכות לעסוק בנושאים שונים לחלוטין מאלה שהעסיקו את נתניהו כשהתכונן לפגישותיו עם אובמה. במקום לאמץ עמדת מגננה, עליו לפעול לקדם את האינטרסים המשותפים שיש לנו עם ארצות הברית, ובראש ובראשונה איראן. מאז כהונתו הראשונה של נתניהו באמצע שנות ה־90, עשו הוא וראשי הממשלה שבאו אחריו כל מאמץ כדי לגרום לבית הלבן לקחת את המושכות ולמנוע את התעצמותה הגרעינית של איראן. קלינטון ובוש התעלמו, אובמה בחר להתפייס עם משטר האייתוללות, ורק טראמפ הבטיח לטפל באיראן. השבוע הוא כבר הטיל עליה סנקציות בעקבות ניסוי הטילים.
למרות הצער, טראמפ טרם אימץ אסטרטגיה שתמנע מאיראן להשלים את תוכנית הגרעין שלה. השעון מתקתק. הצנטריפוגות במתקני הגרעין של איראן ממשיכות להעשיר אורניום, והמשטר ממשיך לצעוד לעבר מצב שבו יוכל לחמש טילים בעלי ראשי נפץ גרעיניים כל אימת שיחפוץ בכך. על נתניהו לנצל את פגישתו עם טראמפ כדי להציג תוכניות אופרטיביות לפגיעה ביכולת הגרעינית של האיראנים.
לצד האיום הגרעיני של איראן, לישראל אינטרס מובהק בהצרת צעדיהם של האיראנים וחיזבאללה בסוריה. ביום ראשון אותת טראמפ כי ברצונו לשקם את יחסי ארצות הברית עם רוסיה, שלה ברית אסטרטגית עם איראן וחיזבאללה. בזכות הברית הזאת, מאיימים איראן וחיזבאללה על גבולה של ישראל. על נתניהו לשכנע את טראמפ כי מצב זה אינו יכול להתקיים.
על פי גורמים בוושינגטון, ממשל טראמפ מעוניין לחזק את הברית בין ישראל לבין המדינות הסוניות המתונות. מן הסתם, כוונה זאת עולה בקנה אחד עם האינטרסים של ישראל. יחד עם זאת, על ישראל להבהיר כי לנוכח אי־היציבות האזורית והאיומים על המשטרים הסוניים מבית, היא איננה מוכנה לעשות ויתורים פוליטיים או אסטרטגיים כדי להוציא את היחסים הללו מחוץ לארון.
הרי כולם יודעים את המחיר של יחסים פומביים. מכורח האילוצים הפוליטיים של העולם הערבי, מנהיגי ערב יצטרכו לדרוש מישראל לבצע ויתורים בכל הקשור לריבונות ישראלית על ירושלים, לזכויות הבנייה של ישראלים ביהודה ושומרון ולתמיכה בהקמת מדינה פלסטינית.
שינוי דרמטי
כאן אנו מגיעים לסוגיה שרוב תשומת הלב של התקשורת הישראלית והבינלאומית ממוקדת בה: הפלסטינים. בשבוע האחרון פרסם ממשל טראמפ שלוש הודעות משמעותיות בעניין הזה. ראשונה הייתה הודעת הבית הלבן מיום חמישי שעבר בעניין הבנייה הישראלית ביהודה ושומרון. כמעט כל דיווחי התקשורת בנושא סילפו את מהות ההודעה. למשל, עיתון ה"ניו יורק טיימס" פרסם כותרת חגיגית: "טראמפ מאמץ את עמודי התווך במדיניות החוץ של אובמה".
לא רק שטראמפ לא עשה זאת, הודעת הבית הלבן בעניין ההתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון אף היוותה ביטול לא רק של מדיניות אובמה בנושא, אלא גם של הנשיא בוש בעניין. אובמה פסל את זכותה של ישראל לבנות מעבר לקווי הפסקת האש של שנת 1949 באופן גורף, לרבות בירושלים. בוש, מצדו, פסל את זכותה של ישראל לבנות מחוץ לגושי ההתיישבות.
טראמפ לא פסל בנייה ישראלית בשום מקום ביו"ש. בניגוד לדיווחים, הוא אפילו לא התנגד להקמת יישובים חדשים. על פי הטקסט, "בניית התנחלויות חדשות או הרחבת התנחלויות קיימות מעבר לגבולותיהן הנוכחיים אולי לא יועילו להשגת שלום", אמר טראמפ. מצד שני, אולי כן יועילו. ואולי לא ישפיעו כהוא זה על האפשרות שיושג מתישהו שלום. במילים אחרות, אין כאן התנגדות לבניית יישובים חדשים. אדרבה, בניגוד מוחלט לעמדתם של ממשלי אובמה ובוש, הודעת הבית הלבן קובעת: אנחנו לא מאמינים כי קיומן של התנחלויות מהווה בהכרח מכשול לשלום.
לצד הוצאת הודעה זאת, דובר הבית הלבן, שון ספייסר, סירב להגיד שממשל טראמפ תומך בהקמת מדינה פלסטינית או מחויב לפתרון שתי המדינות. גם כאן מדובר בשינוי דרמטי. בקיץ שעבר, יועציו של טראמפ, השגריר המיועד פרידמן ומנהל המשא ומתן בנושאי סחר בינלאומי ג'ייסון גרינבלט, מילאו תפקידים מרכזיים בשינוי מצע המפלגה הרפובליקנית בנושא ישראל. בתמיכתם, הרפובליקנים גרעו תמיכה במדינה פלסטינית ממצע הבחירות של המפלגה. סירובו של ספייסר להביע עמדה בעניין המחיש כי ממשל טראמפ ממשיך לפקפק בכדאיות המודל המדיני הכושל של קודמיו.
ההודעה השלישית של הממשל בעניין הפלסטיני הגיעה בעקבות חקיקת חוק ההסדרה השבוע. בניגוד לממשלות אירופה והשמאל הישראלי, ממשל טראמפ סירב להביע עמדה לגבי החוק. הדובר הסתפק באמירה סתמית כי הנושא יידון בין טראמפ לנתניהו במהלך פגישתם בשבוע הבא.
העניין הישראלי
על פי גורמי ממשל בכירים, הבית הלבן כלל לא מעוניין לעסוק בסוגיה הפלסטינית. אנשיו של טראמפ רואים בפלסטינים וברשות הפלסטינית עניין ישראלי פנימי. לתפיסתם, ההתעסקות של ממשלים קודמים בסוגיה פגעה באינטרסים של ארצות הברית ובמעמדה, תוך החלשתה של ישראל והעצמת גורמי טרור. משמעות הדבר היא כי נתניהו טועה בכוונתו המוצהרת לתאם עם הממשל החדש את מדיניותו כלפי הפלסטינים. הממשל החדש בסך הכל רוצה שישראל תייצב את המצב עם הרשות הפלסטינית באופן שיוציא אותה מהכותרות. עמדה זו תואמת באופן מובהק את האינטרסים של ישראל. אם הממשלה תמעיט בהודעות מרחיקות לכת בסוגיה הפלסטינית, האמריקאים לא יתנגדו למהלכים אסטרטגיים.
אם ישראל תחליט ליישם את החוק הישראלי ביהודה ושומרון או בחלקים מהם, האפשרות שהממשל לא יתנגד תלויה בדרך שבה ישראל תבצע את המהלך. אם למשל, הדבר ייעשה באופן מינורי כפי שעשה מנחם בגין כאשר החיל את החוק הישראלי על רמת הגולן בשנת 1981, ולא תוך מצעדי דגלים והכרזות בומבסטיות, הממשל כנראה לא יגיב. מצד שני, אם הממשלה בישראל תדבר על ריבונות ישראלית לעולמי עד ונטישת תהליך השלום, הממשל יובך וייאלץ להתנגד.
על פי מקורות יודעי דבר, הבית הלבן הוציא את ההודעה בנושא ההתיישבות משום שהופעל עליו לחץ בעקבות ההודעות של ראש הממשלה ושר הביטחון בעניין בניית אלפי יחידות דיור ביהודה ושומרון. אילו ישראל הייתה פשוט בונה במקום לדבר על הבנייה, הממשל היה שומר על שקט.
ממשל טראמפ רואה את ישראל כבת ברית בעלת אינטרסים משותפים בשלל נושאים הנתפסים כקריטיים בעיני האמריקאים והישראלים. הסוגיה הפלסטינית נמנית עם הסוגיות הללו. על ישראל להקשיב למה שיש לממשל להגיד בעניין, אבל הכלל שצריך להנחות את ירושלים בשנים הקרובות הוא שעל ישראל לסייע לממשל בקידום האינטרסים המשותפים של שתי המדינות, ומצד שני לקבוע את האינטרסים של ישראל ביהודה ושומרון ולקדמם בצניעות ובבטחה.