אלברט איינשטיין אמר שאיננו יכולים לפתור את בעיותינו באמצעות אותה צורת מחשבה שיצרה אותן. בהקשר זה עומדות בפני בנימין נתניהו שתי חלופות. הראשונה היא לתת לממשל האמריקאי להתגבש עם עצמו. התוצאה הצפויה: יקראו למומחים, יקשיבו לפקידי משרד החוץ, יציפו את דונלד טראמפ בניירות עמדה ובאזהרות מלומדות, ואחר כבוד נחזור למתווה השחוק, הדהוי והמשתק של שתי המדינות.
הדרך השנייה היא לבוא לוושינגטון ולבקש מטראמפ להמשיך להיות טראמפ, גם בכל הנוגע למזרח התיכון. זה לטעמי מה שנתניהו צריך לעשות, והייתי מציע שכך יישמעו הדברים שיאמר נתניהו לטראמפ בפגישתם בשבוע הבא בוושינגטון:
"אדוני הנשיא,
"זו הפעם הראשונה שאני חש שותפות גורל עם נשיא אמריקאי נבחר. אצלכם הנשיאים הספיקו להתחלף כבר שלוש פעמים ואתה יודע שאני עדיין שורד, אף על פי שהתקשורת הישראלית לא מסוגלת לחיות בלי לחפש אותי. אני סם החיים שלה, כמו שאתה סם החיים של התקשורת האמריקאית. שלא לדבר על הנשים שלנו והילדים שלנו, ועל יחסן הלעגני של האליטות אליהם.
"כשתגיע אלי לפתיחת שגרירות ארה"ב בירושלים, תגלה שבלשכה שלי יש שני דיוקנים, אחד של בנימין זאב הרצל, חוזה מדינת היהודים, ואחד של ווינסטון צ'רצ'יל. אז מאוד שמחתי לשמוע שהחזרת את פסלו של צ'רצ'יל לחדרך. זה היה צעד קטן לחדר הסגלגל ורמז גדול לאנושות, שעולה ממנו צליל של משק כנפי ההיסטוריה. אני חושב שהתחושה שלי משקפת את תחושות מרבית אזרחי ישראל.
"רבים בציבור הישראלי מאמינים שהבחירה בך לנשיא ארה"ב היא הזדמנות למפנה היסטורי. הזדמנות לצעדים אמיצים, הנדרשים ממנהיגים אמיצים. הזדמנות להתנער מהריטואלים השגרתיים של פתרון שמאה שנה הובילו אותו ממבוי סתום אחד למבוי סתום אחר, מכישלון לכישלון, ממלחמה למלחמה. הזדמנות לפרוץ מתוך מדרון ה'קוראלס' של פתרון שתי המדינות.
"ישראלים רבים עוקבים אחריך, ונושאים אליך עיניים בתקווה. הם רואים שאתה קורצת מהחומר הנכון. שאתה מסוגל לנקוט צעדים נועזים ומרחיקי לכת ושאתה עמיד לביקורת התקשורתית והמדינית. שבאופן יוצא דופן, חצוף ובלתי קביל תקשורתית לחלוטין, אתה נאמן להבטחות הבחירות שלך ופועל נחרצות למימושן.
"אני בא אליך, אדוני הנשיא, כשליח של עם עתיק וחבוט שאלפיים שנות גלות לא רק שלא החלישו את הקשר שלו לארצו, אלא אפילו העצימו אותו. אני בא אליך בשם הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון. אני בא אליך בשם עם מוסרי, שצבאו מוסרי יותר מהאפיפיור, ושמערכת המשפט שלו מוסרית יותר משניהם גם יחד, כדי שתסייע בידינו להפוך את העולם סביבנו למוסרי יותר. החל ממדינות אירופה, שהביאו לעולם את החורבן הגדול ביותר משחר האנושות, אבל מתנהלות כאילו הן ההומניזם בהתגלמותו, וכלה במדינות ערב שעולם הערכים שלהן תקוע עדיין בימי הביניים".
ירושלים תחילה
"מה שאנשים לא מבינים, אדוני, זה שהספר '1984' נכתב על טשטוש מושגים: 'אהבה היא שנאה. שקר הוא אמת. מלחמה היא שלום'. אנחנו חיים כיום בעידן של ליקוי מאורות גמור. העולם המערבי שותק נוכח מאות אלפי אנשים שנטבחים בסוריה, אבל תגובה צבאית אחת של ישראל כנגד טרור מוסלמי התוקף את אזרחיה, מעוררת אותו לתגובות מרחיקות לכת נגד ישראל.
העולם המערבי סופג פעולות מתוכננות של הטרור המוסלמי נגד ערכיו, ומפנה את הלחי השנייה, תוך התעלמות ממגמות, מהתעצמות דמוגרפית ומהסכנות הטמונות בעולם שבו דיכוי נשים הוא דגל, וכריתת איברים היא עונש קביל. מדינות אירופה ממשיכות 'לעשות עסקים' עם מדינות המפרות הסכמי גרעין וחותרות להשגת הפצצה, בלי להבין שבבוא היום, הפצצה הזו תכוון גם אליהן.
"אז אני רוצה לאמץ את ידיך ולהזכיר לך את מה שאמר מדינאי דגול בשם צ'רצ'יל: 'גם אם אתה צועד וסביבך תופת - המשך לצעוד קדימה'. העולם משווע לשינוי משמעותי. דרוש ניעור מוסרי רציני קודם כל למדינות אירופה, שיש להן הרגל משונה לאבד את כושר ההבחנה בין טוב לרע, בין שחור ללבן, בין מוסרי ללא מוסרי, וכמובן, בין המזרח התיכון למדינות ערב. המשימה היא להנחיל ולהטמיע ערכים של צדק אנושי ומדיני, הן בעולם המערבי והן בעולם המוסלמי־ערבי.
"כדי לעמוד במשימה הזו, צריך להתחיל בעשיית צדק בירושלים. אני מחכה בכיליון עיניים למימוש של הבטחתך לבוחריך הנוצרים להעברת שגרירות ארה"ב לירושלים. אני מצפה שתסיר את המגבלות שהטילו ממשלים קודמים על הבנייה ביהודה ושומרון. אני מצפה שתיתן לנו מרחב פעולה בפעילותנו נגד הטרור המוסלמי המאיים עלינו. אני מצפה שתעמיד את מדינות אירופה על טעותן ותנהל מדיניות קשוחה וברורה מול האיראנים ואיומי הגרעין שלהם. אני מצפה שתעשה את הדבר הכי טבעי ומובן מאליו, שתהיה אתה.
"אם תרשה לעצמך להיות אתה, אתה תיקח את ניירות העמדה המלומדים של ממשלים קודמים ותכניס אותם למקום הראוי להם: המגרסה, ורצוי שהיא תהיה איכותית שחותכת את הנייר לפיסות קטנטנות שלא ניתן להרכיב מחדש. בקש מאנשיך להפגין יצירתיות ולהגיע עם ניירות עמדה חדשים, מרחיקי לכת, המבוססים על מה שהעם בישראל רוצה, כפי שהוא מביע את רצונו בבחירות דמוקרטיות פעם אחר פעם.
"רוב הציבור הישראלי רואה ברעיון שתי המדינות סכנה קיומית לישראל. כל פתרון אחר צריך להיות מגובה על ידי הממשל האמריקאי ודורש בריאת מציאות חדשה באזורנו, לפני קידום של פתרון קבע. כל דרך אחרת לכפות פתרון היא רתימה של העגלה לפני הסוסים. הכרה בירושלים כבירת ישראל דה־יורה ודה־פאקטו ללא הסתייגויות היא צעד ראשון לקראת יצירתה של מציאות כזו. כפי שאתה שם לב, המזרח התיכון מאוד סבלני בקידום פתרונות מדיניים. אני מציע להתחיל בצעדים קטנים. פעם דיברו על עזה ויריחו תחילה כצעד ראשון לקראת הקמתה של מדינה פלסטינית. היום אני אומר, ירושלים תחילה. כצעד ראשון לקראת ביסוסה של מדינה יהודית דמוקרטית וחזקה בין הירדן לים".