מחויכים וקורנים הגיעו אתמול שר האוצר משה כחלון, שר הבינוי והשיכון יואב גלנט וסגניהם למסיבת העיתונאים שנערכה בתל אביב. גולת הכותרת של המסיבה הייתה ההכרזה על שילובם של זכאי הדיור הציבורי בתוכניות מחיר למשתכן. בשורה זו תצטרך להיבחן לאורך זמן, הן מבחינת יכולתה של הממשלה לגייס את ההון הדרוש למימושה והן מבחינת יעילותה עבור הזכאים. אבל עוד בטרם נצביע על חסרונותיה ויתרונותיה, בהיעדר חקיקה הולמת ספק רב אם לפנינו תפנית מהותית.
החל משנות התשעים עוברת ישראל מהפכה ניאו־ליברלית. במהלכה חלו תהליכי הפרטה, והון רוכז בידיים מעטות. בד בבד עם הצמיחה הכלכלית עלו שיעורי העוני, המצוקה של המעמד הנמוך ומעמד הביניים גברה ואי השוויון העמיק. במשך 20 שנה נמנעה המדינה מלבנות דירות לטובת הדיור הציבורי, המלאי הצטמצם ורשימת הזכאים הלכה והתארכה. כל זה לא היה פרי של התנהלות מקרית אלא תוצאה של מדיניות שהואצה מאוד בתקופת שלטונו של נתניהו, המחזיק באידיאולוגיה ניאו־ליברלית מוצהרת.
כזכור, היה זה נתניהו שהוביל כשר אוצר בתחילת שנות ה-2000 רפורמות שכללו צמצום חריף של המיסוי וההוצאה הציבורית, קיצוץ חד בקצבאות, ביטול מענקי דיור והקשחת תנאי הזכאות לדיור ציבורי. עידן נתניהו הביא לחיסולה של מדינת הרווחה בישראל. על רקע זה קשה להפריז במהפכנות הגלומה בדבריו של כחלון, שלפיהם "דיור ציבורי זה לא סעד ולא צדקה אלא חובה של המדינה".
אמירה כזו מנוגדת באופן חריף לגישה הניאו־ליברלית המתנכרת לזכויות חברתיות ושמה את מרכז הכובד בשוק הפרטי. הצהרתו של כחלון מניחה כי קורת גג היא זכות בסיסית, שעל המדינה להבטיח לאזרחיה באופן שוויוני וללא קשר לנסיבות חייהם. היא אף מכירה בכישלון "היד הנעלמה" של השוק החופשי לדאוג לחסרי המזל. "הציבור משרת את המדינה, משלם מסים וממלא חובותיו, ואנחנו צריכים לתת לו את מה שמגיע לו. יש אנשים שהגורל לא היטיב עמם, ואנחנו כאן כדי לסייע להם", פירט כחלון את משנתו.
בניגוד לחוסר האותנטיות המלווה את גלנט כשהוא מתבטא בסוגיות סוציאליות, קשה להתווכח עם המוטיבציה החברתית של כחלון, שגדל עם ששת אחיו בדיור ציבורי. אלא שבמדינת ישראל, שבה אין חוקה כתובה והזכויות החברתיות אינן מוגנות בחוקי יסוד, סביר להניח שהצעד החיובי שמובילים כעת שר האוצר ושר השיכון ייגנז עם סיום כהונתה של הממשלה הנוכחית. לאחר שנים של פגיעה אנושה בזכות לדיור ושל נקיטת מדיניות עמומה, המבוססת רובה ככולה על נהלים פנימיים של משרד השיכון, יש הכרח בקידום חקיקה שתעגן את הזכות לדיור בכלל ואת הרפורמה הנוכחית בפרט, ותמנע מהן להירמס בידי אינטרסים כלכליים של בעלי הון.
חקיקה שתבטיח לכל אזרח במדינה תנאי מחיה הולמים, פרטיות, הגנה מקור, מחום, מרטיבות, מסכנת הרחוב ומשרירותיות השלטון. אם כחלון מעוניין בצדק חברתי אמיתי ושואף לחולל שינוי מהותי, עליו לפעול בכיוון זה ולנצל את כוחו הפוליטי - לפחות כפי שעושה בנט בהקשרים אחרים עם שמונה מנדטים בלבד.