בתפקידו הקודם כיו"ר ועדת הרפורמות בכנסת הוביל שר הכלכלה החדש אלי כהן את הרפורמה שנועדה להתמודד עם בעיית ניגודי האינטרסים במכון התקנים. המכון, הקובע תקנים למוצרי צריכה מתוצרת הארץ ולמוצרים מיובאים, נשלט במידה רבה על ידי בעלי העניין: יבואנים, תעשיינים וקבלנים איישו תפקידי מפתח בוועדות התקינה ובהנהלת המכון עצמו, והנדסו את התקנים על חשבון בטיחותם וכספם של הצרכנים. תקנים "ייחודיים" מנעו יבוא המתחרה במוצרים המיובאים או מיוצרים בישראל, ולחלופין היטיבו עם יצרנים וקבלנים שהאינטרס העסקי שלהם הכתיב תקן מקל.
כל זה אמור היה להשתנות עם כניסת הרפורמה לתוקפה בתחילת השנה, בעקבות פעילותם הנמרצת של ח"כ כהן וחבר הוועדה רועי פולקמן. השליטה בוועדות התקינה עברה לנציגי ציבור, וגם בוועד הפועל ("הדירקטוריון") של מכון התקנים צומצם מאוד משקלם של בעלי העניין לטובת חברים המייצגים את הממשלה וגופים ציבוריים.
אולם סעיף קטן בחוק החדש עיכב את המהפכה: למרות השינוי, הוחלט לאפשר ליו"ר המכון והמנכ"ל להמשיך לכהן בתפקידם גם לאחר כניסת החוק. בתנאים רגילים היה בכך היגיון: יו"ר המכון הוא לרוב איש ציבור הממונה על ידי הממשלה ואינו מזוהה עם אינטרסים מסחריים. מכון התקנים עצמו הוא גוף רעוע מבחינה כספית, הנדרש לתוכנית התייעלות מקיפה על מנת להתמודד עם האתגרים והתחרות הגוברת מצד מכונים פרטיים. חילופי מנהלים עלולים לפגוע במאמצי ההתייעלות.
"חבר כבוד"
אלא שהיו"ר הנוכחי, אורי דורי, אינו בדיוק נציג ציבור. דורי הוא איש עסקים ידוע, שעד לפני מספר חודשים שימש כבעל מניות ויו"ר מועצת המנהלים של חברת הבנייה אורתם סהר. יש לו גם עסקים פרטיים אחרים, בהם חברת הייטק, והוא מכהן בנשיאות התאחדות התעשיינים על תקן של "חבר כבוד". את תפקיד יו"ר מכון התקנים הוא קיבל ביוזמת שר הכלכלה, בעת שראש הממשלה בנימין נתניהו כיהן בתפקיד. אף שאת תפקיד היו"ר ממלא דורי ללא שכר, הוא מבצע את תפקידו בדבקות יתרה: הוא שותף לישיבות הנהלה ולהחלטות על מינויים של מנהלים בדרגי ביניים, מנהל דיוני הנהלה על תוכניות שונות ועל איוש משרות, תוך שהוא דוחק לפינה את המנכ"ל פנחס שחר.
עדות בוטה למעורבותו של דורי בניהול המכון נחשפת בטיוטת ההסכם המתגבשת בין המכון להסתדרות בעניין תוכנית פיטורים המונית: סעיף 23 בהסכם קובע כי במקרה של חילוקי דעות על רשימות המפוטרים תועבר הרשימה להכרעתה של ועדה מיוחדת, שחבריה יהיו דורי ויו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן.
על פי הכללים שנקבעו על ידי היועץ המשפטי לממשלה, אמור נושא משרה ציבורית כמו דורי לערוך הסכם ניגוד עניינים: למסור דיווח מפורט על העסקים שבהם הוא מעורב, לקבל חוות דעת על ניגודי עניינים אפשריים בתפקידו, ולהתחייב שלא לעסוק במסגרת תפקידו הציבורי בנושאים שבהם הוא מעורב עסקית. דורי הצהיר אומנם עם כניסתו לתפקיד על עסקיו, אולם מעולם לא ערך הסכם כנדרש. עובדה זו אפשרה לו, למשל, להתערב בניהול ובמינויים, כולל מינוי מנכ"ל, בעת שאנשי המכון חקרו את פרשת קריסת המרפסות שבנתה אורתם סהר בראשותו. עם קריסת אורתם סהר מונה לה נאמן, רו"ח יזהר קנה, שהוא במקרה גם רואה החשבון של מכון התקנים.
כשהתברר שגם לאחר החקיקה החדשה ממשיך דורי בפעילותו במכון, פנתה עמותת אומ"ץ למינהל תקין למבקר המדינה ולשר הכלכלה כהן בבקשה לטפל בפרשה, שהועברה לבדיקתו של היועץ המשפטי של המשרד, עו"ד מיכאל אטלן.
בתגובה לפניית מבקר המדינה הודיע דורי כי דיווח על עסקיו עם מינויו ואין ניגוד עניינים בין פעילותו במכון ועסקיו. עוד אומר דורי במכתבו כי הוא לא היה במכון התקנים בעת שקרסו המרפסות שבנתה החברה בראשותו ובעת שהתקיימה בדיקת המכון בפרשה. לדבריו, רו"ח קנה מונה לתפקידו במכון קודם לכניסתו של דורי לתפקיד, וכאשר מונה למנהל מיוחד וחוקר בפרשת קריסת אורתם סהר הוא התחייב שלא לעסוק בעניינו של דורי.
אשף הבורסה
איגוד החברות הציבוריות יצא השבוע שוב בקריאה להפחית את המס על השקעות בבורסה, בניסיון לעודד את הפעילות בשוק המניות הגווע בתל אביב. "אנחנו לא מדברים על ביטול המס", אמר לי מנכ"ל האיגוד, אילן פלטו, בכנס החברות הציבוריות שנערך השבוע בתל אביב, "רק להפחית אותו מ-25% ל-15%. יש בזה היגיון. כשהטילו את המס קבעו שעל ניירות ערך צמודי מדד יוטלו 15%, ועל רווח מניירות ערך שאינם צמודים יוטלו 25%, בגלל השחיקה האינפלציונית. אז היום אין אינפלציה ואפשר להטיל על כל ניירות הערך מס אחיד של 15%".
ומה אומרת על כך רשות המסים?
"הם דווקא מסכימים שהיום אפשר להטיל על כל ניירות הערך שיעור מס זהה, אבל חושבים שהשיעור האחיד צריך להיות 25% ולא 15%".
הורדת מסים אולי תיטיב עם המשקיעים, אבל לא הוכח שיש לזה השפעה על היקף הפעילות בבורסה.
"אני מאמין שזה ישפיע לטובה. לעומת זאת בדיקה של בנק ישראל העלתה שהעלאת שיעור המס על רווחי הון בבורסה אינה תורמת להעלאת ההכנסות".
עו"ד טל עצמון, ראש מחלקת המסים במשרד גולדפרב-זליגמן, העדיף לדבר בכנס על ההכבדה בנטל המס על העשירונים העליונים של מעמד השכירים: "אין לובי לשכירים ברמות ההכנסה הגבוהות ובכל שנה מטילים עוד מס ועוד מס על המגזר הזה". אולם גם עצמון אינו יודע אם הקלות מס למשקיעים בבורסה יהיו המהלך הנכון. "בעבר ניתן לבעלי חברות פטור ממס אם מכרו את מניותיהם בהנפקה בבורסה. זו הייתה בוננזה גדולה לבעלי השליטה, ואם יוחזר הפטור הזה נחזור לראות הרבה הנפקות בתל אביב".
הדובר המרכזי בכנס היה משה אשר, מנהל רשות המסים. אשר הוא המרוויח הגדול בבורסה: ב-2016 זינקו הכנסות המדינה מהמס על שוק ההון ב-42% והסתכמו ב-4 מיליארד שקל, למרות הדשדוש הכללי בשוק. להפחית את המס על הבורסה? הצחקתם אותו.