ארבע לפנות בוקר נכנס למזללת "24" של מלון "שרתון" גבר שרירי בשנות ה־40 לחייו, לבוש במכנסיים קצרים ובחולצת טריקו שצמודה לגופו השרירי. אפשר היה לראות שהבן אדם דלוק לפי ההליכה העצבנית והמאיימת והפנים הסמוקות מכעס. גוש השרירים נעצר ליד שולחן שסביבו ישבו שלושה ששיחקו אותה מאפיונרים, דיברו בקול רם והסתלבטו על מישהו שדפקו עליו מכה ובטח הוא הולך כעת לקפוץ ממגדל שלום. השולחן של השלישייה הרעשנית היה עמוס בצלחות אוכל, בקבוקי בירה, קופסאות סיגריות ושקית חומה גדולה שלא בדיוק התאימה לשולחן במסעדה בשעה ארבע לפנות בוקר.

זה המקום לציין ש"24" היא המזללה היחידה על רמה בשעות לפנות בוקר בגוש דאנס. היא ממוקמת בקומת הקרקע של מלון "שרתון", בצד הדרומי, שגובל בגן העצמאות. במזללה התקבצו בשעות הלילה המאוחרות והבוקר המוקדמות אמנים, בליינים, נהגי מוניות, גנבים, זונות, סרסורים, תיירים, מיקס גריל אנושי מרשים ביותר. אף אחד מבין עשרות הנוכחים במזללה לא ציפה שהמקום, שיחסית היה שקט ונשמעה בו מוזיקת מעליות ברקע, יהפוך לזירה אלימה בשידור חי וברמה הגבוהה ביותר.
השרירן הרים בזה אחר זה את שלושת הגברברים שישבו ליד השולחן, והם מצאו את עצמם מתעופפים באוויר ונוחתים על השולחנות הסמוכים ועל הרצפה. השרירן כיסח להם את הפנים בבקבוקי הבירה שהיו על השולחן, בעט בהם ושאג בזעם: "אתם חושבים שהג'ינג'י פראייר? אתם רוצים לעשות את הג'ינג'י פראייר? אתם גונבים כסף מהג'ינג'י והולכים לחפלה ב'שרתון'?". אחרי כל קריאה כזו הג'ינג'י מכסח את הצורה של השלישייה, שכמה דקות קודם לכן השתחצנה ותפסה פוזה של קוזה נוסטרה.

"הג'ינג'י" חיסל בלגימה בקבוק בירה שהיה על השולחן הסמוך אליו, הרים מהרצפה את השקית החומה שהייתה על השולחן של הפוזאים, הוציא ממנה בוכטה של שטרות, החזיר אותם לשקית, שחרר עוד בעיטה לצלעות של אחד מהשלישייה ששכב בקרבת הרגל שלו. לאחר מכן יצא בצעדים אטיים לכיוון דלת המסעדה, כשהוא זוכה לתשואות של היושבים במזללה, שקיבלו הצגה חינם וחזרו לאכול ולשתות תוך שהם מחליפים חוויות מהאירוע המסעיר ומפתחים תיאוריות: מי הוא הבריון, מי השלישייה שעל הרצפה ומה הסיפור של שקית הכסף.
שלושת הצעירים המוכים רצו לצאת מהמסעדה, אבל הכחולים שהגיעו בעקבות קריאת מנהל המסעדה שדיווח על קטטה, פצועים ונזקים, עצרו אותם וביקשו תעודות מזהות. מנהל המסעדה דרש לחייבם על האוכל והמשקאות שהזמינו ועל הנזק לרכוש. השלישייה צייצה לעבר השוטרים שיתפסו את המשוגע שתקף אותם וגנב להם את הכסף, ושהם לא עשו כלום ולא יודעים מי, מה ומו. סירנה נשמעה ואמבולנס של מגן דוד אדום הגיע. חובש בדק את שלושת הצעירים, שנראו מרוסקים ומדממים. הפרמדיק הפטיר לעבר השוטרים שהם יכולים לקחת את הסחורה, אף אחד מהם לא עומד למות מהמכות שחטף.
במכונית אמריקאית גדולה, מרחק 20 מטר מהכניסה למזללה, ישב הג'ינג'י, מתצפת על המתרחש, עוקב בעיניו אחרי הצעירים המובלים לניידת, מעשן סיגריה צ'סטרפילד ומפזם ביידיש: "א יידישע מאמע". 
***
יום ארוך עבר על הג'ינג'י עד שהגיע לקטע המרגיע של הסיגריה והיידישע מאמע במכונית. בשש בבוקר הוא אסף את הבוס שלו, יוס'ל "שפונדרה", מגדולי היבואנים של בשר קפוא מחו"ל, מהווילה שלו בצפון תל אביב היישר אל בריכת גורדון, שהוא היה אחד הבעלים שלה. כמה דקות לאחר מכן הוא נשכב בחדר המנוחה של הבוס להשלים שעות שינה, ואז המתין להוראות - לבצע שליחויות כאלו ואחרות עבור הבוס. בצהריים לבש השרירן בגד ים והרביץ מאה בריכות שחייה, עבר לתרגילי מתח, קינח בהרמת משקולות במועדון הבריכה וכל הזמן היה בסטנד ביי לקריאה של הבוס שנשמעה במערכת הכריזה כך: "ג'ינג'י למשרד, ג'ינג'י למשרד". למשמע הקריאה הג'ינג'י היה טס למשרד ומאחורי גבו היו מכנים אותו "קונטה קינטה", על שם העבד השחור מסדרת הטלוויזיה הידועה. אבל הג'ינג'י לא היה קונטה קינטה, הוא היה עובד מסור של יוס'ל שפונדרה, שחילץ אותו ממאסר על הריגה ולקח עליו אחריות - שהוא לעולם לא יעבור יותר על החוק. יכול להיות שהג'ינג'י לא היה עובר על החוק אלמלא היה מהמר כפייתי ובסכומים גדולים במועדוני הקוביות של גוש דאנס, שם הוא נחשב ללוזר טוטלי ועושה צרות שלא כדאי להתעסק איתו.
במדור המרכזי לבילוש היה תיק מודיעיני עב כרס על הג'ינג'י, אבל בלשי המדור המרכזי לא הצליחו לתפוס על חם את המהמר הכפייתי, אף על פי שידעו שהוא והשותף הרומני שלו דופקים דירות של בעלי עסקים, מתששים בוכטות של מזומנים ויהלומים, לא משאירים עקבות ומצליחים להתחמק בכל פעם ששמים על זנבם את טובי הבלשים והסמויים.
הג'ינג'י, שהדביקו לו הרבה כינויים, שנא את הכינוי "הפולני" שהסגיר את ארץ מוצאו. יש אנשים שסיפרו בלחש ש"הפולני" היה ילד גטו שהתמחה בגניבות והברחות ושהיה בגיל העשרה מתאגרף מצטיין שהנאצים אפשרו לו להתאגרף במסגרת אירועי השעשועים שלהם, וזאת משום שכמה פעמים הכה עד מוות את אלו שהעמידו מולו, בדרך כלל בריונים צוענים ואזרחים פולנים, מה שהשאיר אותו בחיים ואפשר לו להתחמק משליחה למחנות ההשמדה. אין ביסוס ממשי לסיפורים האלו, וכשהפולני הגיע לארץ, ממש ימים אחדים אחרי קום המדינה, הוא נעצר על ידי שוטרים לאחר קטטה ברחוב אלנבי, שבה הכה למוות סרסור מקומי שנתן לו סטירת לחי ליד אנשים, כי במקרה נתקל בשולחן שלידו ישב הסרסור בבית קפה ובקבוק בירה נפל ונשפך על בגדי הסרסור. הג'ינג'י הפולני נמלט מהמקום, וכמה אנשים שהיו עדים לאירוע דיווחו על כך שהוא גר בעליית גג בקרבת מקום. בבוקר, כשדפקו שוטרים על דלת עליית הגג והודיעו שהם משטרה, הג'ינג'י ירד מהמרזב לחצר האחורית ונעלם. 24 שעות ארבו לו השוטרים המבוזים באזור הבית עד שהצליחו לאתר אותו, ואז נדרשו ארבעה שוטרים כדי להפיל אותו ולאזוק את ידיו.
כשהביאו את הג'ינג'י לבית המשפט, דרש התובע המשטרתי הארכת מעצר עד תום ההליכים. כשנשאל הג'ינג'י על ידי השופט סגל, שנחשב לשופט אוהב אדם שאינו ממהר לשלוח אנשים אל מאחורי סורג ובריח, למה אין לו עורך דין ומדוע אין איש מבני משפחתו נמצא באולם, השיב הג'ינג'י במשפטים קטועים ומלמל משהו על הגטו והוריו שנרצחו. השופט סגל, במחווה יוצאת דופן, ביקש שיביאו את העציר ללשכתו. מי שנכח באולם המעצרים היה יוס'ל שפונדרה, שהנהג שלו הובא למעצר בגין נהיגה בשכרות ודריסת עובר אורח במעבר חצייה. יוס'ל שפונדרה ביקש מהשופט אישור להיכנס ללשכתו. 
בלשכת השופט סיפר הג'ינג'י ביתר חופשיות את סיפורו. הוא סיפר על בני משפחתו שנרצחו בשואה, על כך שעלה לארץ באוניית מעפילים, תיאר איך הוא מתקשה למצוא את עצמו בחברה, אמר שהוא נוהג לגנוב ולהמר במשחקי קלפים בתחנה המרכזית. השופט סגל הביט בצעיר השרירן, מנסה לבדוק עם עצמו אם הוא מאמין לסיפור ששמע, או שהצעיר שמולו מאכיל אותו לוקשים. יוס'ל שפונדרה, גבר מרשים ולבוש בהידור, ביקש מהשופט שיקדיש לו כמה דקות. בשיחה ביניהם סיפר לו שהוא היה מפקדן של הרבה ספינות מעפילים, שהוא איש עסקים עשיר מאוד, שהוא קצין בכיר במיל' ועד היום ממלא תפקידים ממלכתיים סודיים. השופט התרשם ושאל את יוס'ל איך הוא חושב שצריך לנהוג עם הבחור הצעיר. יוס'ל הודיע לשופט שנמאס לו מהנהג שלו, שנוהג להשתכר והוא עושה צרות מקצועי, וכי יהיה מוכן לקחת לניסיון את הצעיר הג'ינג'י כעובד שלו, ואם כבוד השופט יסכים, הוא, יוס'ל, ינסה לרסן אותו ולהפוך אותו לאזרח הגון.
***
וכך הג'ינג'י חי חיים כפולים. בימים הוא היה משמש כנהג ושליח של יוס'ל שפונדרה ובלילות היה הולך לגנוב עם הרומני ולשחק בקוביות בקלובים של העיראקי בתחנה המרכזית ובשכונת התקווה. את הלילה של התקרית במזללת "24" ב"שרתון" החל הג'ינג'י במשחקי קובייה והפסיד כסף גדול. הוא עזב את הקלוב ונסע באמריקאית של הבוס לבר של מיקו ברחוב יונה הנביא, דפק כמה קוניאקים ונכנס לאחד התאים, שם מאחורי הווילון עשה את ג'ורג'ט "חפוזים" בקרדיט והבטיח לשלם לה לפנות בוקר. בסביבות שתיים לפנות בוקר החנה את המכונית בז'בוטינסקי פינת פקיעין, לא רחוק מתחנת המשטרה. הרומני הגיע רכוב על אופניים, והשניים, בלי להחליף מילה, יצאו דרך שלוש חצרות לכיוון בניין בן ארבע קומות, נכנסו לחדר המדרגות ועלו לגג. יום קודם לכן אמר הרומני לג'ינג'י שבגלל החגים יש טונות עבודה בשוק הסיטונאי ויש לו מידע שציבלה, אחד מגדולי הסוחרים בשוק, הולך כל יום הביתה עם חבילת מזומנים - משהו כמו 100–150 אלף בתוך שקית חומה גדולה. 
הם עשו סיבוב ליד הבית של הסוחר. הרומני אמר שייכנס לדירה בקומה העליונה דרך החלון של השירותים בטיק טאק. הרומני עלה לגג והשאיר שם חבל ושני זוגות כפפות בזולה.
הג'ינג'י והרומני מגיעים לגג. החבל משתלשל לכיוון חלון השירותים. הרומני - נמוך, רזה, גמיש - נכנס דרך החלון ואחרי חצי דקה הוא בחוץ. הג'ינג'י מעלה אותו בחבל כאילו היה נטול משקל. כל העסק נמשך דקה עד שהג'ינג'י יוצא עם שקית חומה גדולה, מפוצצת במזומנים ונכנס למכונית. הרומני עולה על האופניים והשניים יוצאים כל אחד לדרכו. הג'ינג'י בונה לו אליבי לכל מקרה - הוא היה בלילה בקלוב, שתה בבר והיה עם ג'ורג'ט מאחורי הווילון. עכשיו הוא עוצר בחנות סופרמרקט קטנה בדיזנגוף וקונה מצרכי מזון, שאותם הוא מכניס למושב האחורי של האוטו. בבן יהודה הוא עוצר בקיוסק, משאיר את האוטו דולק עם המפתחות בפנים. 
מה שלא הסתדר עם התכנון של הג'ינג'י לאליבי שלו זה ששלושה חוליגנים עומדים בצד השני של הכביש, מחכים שאיזה פראייר יירד מהאוטו לקנות משהו והם יעשו לו מכה על האוטו. הג'ינג'י, עם הסיגריות והממתקים שקנה, שומע את הרעש של האמריקאית יוצאת לדרך ואת צהלות החוליגנים. הוא רץ לאמצע הכביש, עוצר מונית וצועק לנהג לנסוע אחרי האמריקאית סטייל הסרטים האמריקאיים. הוא רואה את השלישייה עם השקית החומה מחנה את המכונית ליד המזללה של "שרתון", "24". הוא משחרר את המונית ומתחיל לנוע לעבר המזללה.
***
הג'ינג'י מסיים את הסיגריה ומתחיל לנסוע לכיוון ביתו של הבוס, לאסוף אותו למשרד שבבריכת גורדון. ברחוב הירקון, 20 מטר מהבית של הבוס, מאותתים לו ממחסום משטרתי לעמוד בצד. שני שוטרים מציצים לתוך המכונית ומטיילים עם פנס על המושבים. הפנס מאיר על השקית החומה, שממנה מבצבצים שטרות של כסף. השוטרים נדרכים. "מה זה הכסף הזה?", שואל אחד מהם והיד שלו עוברת לקת האקדח. "זה הפדיון של בריכת גורדון, אני הנהג של הבוס, אדון יוס'ל, אני לוקח אותו מהבית למשרד ואחר כך מפקיד את הכסף בבנק". השוטרים מביטים זה על זה. הג'ינג'י מחייך: "הנה, תביטו שמה, הוא יוצא מהבית, בואו ניגש אליו והוא יגיד לכם".
אחד השוטרים נכנס לרכב, שמתחיל לגלוש לכיוון יוס'ל שפונדרה. השני גומע את המרחק בכמה שניות. יוס'ל שפונדרה שואל מה העניינים. השוטרים מבקשים שיזדהה ומאמתים בקשר שאכן יוס'ל שפונדרה הוא הבוס של בריכת גורדון. כשהם מתחילים לנסוע לכיוון הבריכה, מביט יוס'ל על הג'ינג'י ושואל: "מה הסיפור?". הג'ינג'י מתגלגל מצחוק: "אל תשאל, היה משחק פוקר וקרעתי את כל הסוחרים מהשוק הסיטונאי. כסף לציבלה (בצל ביידיש) לא השארתי להם".