למבצע צוק איתן - לטוב ולרע- יש אחראי ראשי – זהו ראש הממשלה בנימין נתניהו. זו אחריות מתוקף תפקידו ומעמדו ושליטתו בסדר היום של הממשלה והקבינט. בהזדמנויות אחדות בדוח, מבקר המדינה קובע בין השאר כי נתניהו על אף ש"היה בקיא באיום המנהרות ואף הגדירו בסוף 2013 כאיום מרכזי ואף אסטרטגי" לא הנחה את המועצה לביטחון לאומי (מל"ל) ואת מערכת הביטחון "להציג לקבינט את איום המנהרות, באופן מפורט ומודגש".  ויש עוד ביקורת על התנהלותו של נתניהו בשנה שקדמה למלחמה בעזה בקיץ 2014. 
 
לפי הדוח, ראש הממשלה נהג כמו פרשן על שנתח את המצב, התריע אך לא טרח להקפיד שדבריו ילוו במעשים הנדרשים. אך למרות זאת הסיכויים שהוא יפגע מדוח מבקר המדינה הם נמוכים. המבקר אמנם "מעיר" לנתניהו בכמה הזדמנויות על התנהלות ומנהיגותו אך אינו ממליץ להסיק כלפי מסקנות אישיות . ציפוי הטפלון של ראש הממשלה שהופך אותו "לבלתי פגיע" זה שנים יעמוד לו כנראה גם כעת והוא יצלח את המהמורה של הדוח.
 
מי שעלולים להיפגע הם מי שאחריותם פחותה לאין שיעור משלו. אלה הם מי שהיו באותה מלחמה בקיץ 2014, שר הביטחון משה בוגי יעלון, הרמטכ"ל רב אלוף בני גנץ וראש אגף המודיעין בצה"ל אלוף אביב כוכבי.  כמו נתניהו, הם זוכים ל"הערות" מצד המבקר. יעלון וגנץ על כך שבין השאר לא הציגו לקבינט את "מגמת האסקלציה (הסלמה) ההולכת וגוברת" מול חמאס ועל כך שצה"ל לא הוכשר כראוי לטפל במנהרות. 
 

בצד שבחים שלהם זוכה אלוף כוכבי על  כך ש"אמ"ן השקיע מאמצים בתחום איסוף המידע המודיעיני בעזה" הוא זוכה להערות בגלל שלא הציג לקבינט  "מידע משמעותי" (הכוונה לתוכניות חמאס לתקוף דרך מנהרה בשטח ישראל –י.מ.), אף שהדוח אינו מאשימו כי הסתיר זאת בכוונה. כמו כן נכתב על כוכבי כי לא מסר על כך שלאמ"ן יש "פערי מודיעין" כלומר, המידע שנאסף על המנהרות לא היה מלא.

"בישראל אין תרבות של קבלת אחריות" 
  
יעלון, גנץ וכוכבי עלולים להינזק  מהדוח זה לא בגלל מה שעשו או לא עשו לפני ובמהלך המלחמה אלא בגלל מה שהם רוצים לעשות בעתיד. יעלון רוצה לחזור לזירה הפוליטית ולהנהיג את הימין הישראלי, במקום נתניהו, אביגדור ליברמן ונפתלי בנט. גנץ שוקל להשתלב בפוליטיקה ביש עתיד או מפלגת העבודה כשתסתיים תקופת הצינון שלו. וכוכבי הוא מועמד ראוי ומוביל להיות הרמטכ"ל הבא ב-2019 לאחר רב אלוף גדי איזנקוט.
 
אל הארבעה מצטרפים עוד שניים שזוכים גם הם ל"הערות": ראש שירות הביטחון הכללי דאז יורם כהן וראש המועצה לביטחון לאומי יוסי כהן, כיום ראש המוסד. אך גם לגביהם אין בדוח המלצות להסיק נגדם המלצות אישיות.
 
אך גם אם היה המבקר ממליץ שיישאו באחריות אישית ספק אם זה היה קורה. בישראל אין תרבות של קבלת אחריות. להיפך יש בריחה מאחריות והטלתה על אחרים, כפי שאנו רואים בימים האחרונים  שקדמו לפרסם הדוח, כאשר כל הבכירים בדרג הצבאי והמדיני מתחפרים בעמדותיהם ומפנים אצבע מאשימה כלפי זולתם.
 
יש בדו"ח כמה שזוכים לאזכורים חיוביים. אחד מהם הוא אלוף פקוד הדרום סמי תורג'מן והאחר הוא ראש המנהל האזרחי אלוף יואב (פולי) מרדכי שבסוף יוני 2014 הזהיר בדיונים במערכת הביטחון כי "רצועת עזה עוברת תהליך מתפתח ומחריף של מצוקה, אשר הגיעה לנקודת חברת תקדים". במילים אחרות, אפשר שאם ממשלת ישראל היתה מבינה את חומרת המצוקה הכלכלית-הומניטרית בעזה ופועלת בהתאם לכך אולי המלחמה היתה נמנעת. 
 
ולמרות האמור בדוח המבקר אי אפשר להתעלם מהפרדוקס המובנה במלחמות ישראל. וועדות החקירה והדוחות השונים של מבקר המדינה או גופים אחרים שעוסקים בנושא מבקרים ומצליפים בדרג המדיני הצבאי וזו חובתם. אך דווקא תוצאות של כמה מלחמות שהתגלו בהם פגמים ליקויים ומחדלים הביאו לישראל הישגים אסטרטגיים. כך הושג השלום עם מצרים לאחר מלחמת יום הכיפורים. כך נשמר השקט זה 11 שנים בגבול לבנון לאחר המלחמה עם חיזבאללה ב-2006 וכך יש עד היום את תקופת השקט הארוכה ביותר בגבול עזה מאז 1968 ולפי הערכות רבות היא תימשך, כי לחמאס אין לו עניין לצאת לסבוב מלחמה רביעי בפחות מעשור. אפשר לקרוא לכך הרתעה ואפשר לכנות זו עורמת ההיסטוריה.