אם לא יקרה משהו חריג, חופשת הקיץ הבאה שלנו תהיה זולה מאוד, ולא חשוב אם תבחרו באירופה, בארה"ב או ביפן. שער השקל שובר שיאים, אבל לא כולם שמחים: היצואנים מקבלים פחות שקלים תמורת הסחורות שהם מוכרים, חברות זרות שמחזיקות בישראל מרכזי פיתוח וייצור מתחילות לחשב את מהלכיהן מחדש, וגם ישראלים המחזיקים נכסים בחו"ל רואים את ערך השקעותיהם נשחק.
ורד יצחקי, ראש תחום מט"ח בחברת ההשקעות אקסלנס, רואה מדי בוקר את שערי המטבע הצונחים, מדברת עם יצואנים הממירים יותר דולרים בפחות שקלים, ויש לה בטן מלאה על כך: "אנחנו במצב חירום, ואף אחד מקובעי המדיניות לא מתייחס לזה בחשיבות הראויה, וחבל מאוד. מעולם לא היינו במצב כזה, שהשקל כל כך חזק מול המטבעות המובילים: השטרלינג, היורו, הדולר, הפרנק השווייצרי והין היפני. יש מלחמת מטבעות בעולם, ומשום מה רק בישראל נכנעים לשטף המטבע הזר שנכנס מדי חודש. השקל הפך למטבע מבוקש".
מה אומרים הלקוחות היצואנים שלך?
"שזה מאוד קשה. החזקים יעבדו קשה וישרדו. אחרים אומרים לי שהם יפסיקו לייצא. במשבר הקודם ב־2008 היו יצואנים שהצליחו לעבור לאירופה, שם היורו היה עדיין חזק ונסחר ביותר מ־5 שקלים. היום אין לאן לברוח, השקל חזק לעומת כל המטבעות".
אתמול בנק ישראל התערב והקפיץ את הדולר בצורה משמעותית. זה לא משנה את התמונה?
"בנק ישראל מתערב מדי פעם בשוק המט"ח וקונה דולרים, אבל ההתנהלות הזו לא באמת עוזרת. הם פועלים בצורה אקראית, פה קונים 300 מיליון דולר ושם עוד 400 מיליון דולר. הבנק לא מראה רצינות ועקביות במדיניות שלו".
כיצד היית מצפה שהנגידה תפעל?
"אני רוצה להחזיר אותך רגע ל־2008. הנגיד סטנלי פישר התמודד עם מפולת הדולר, שצנח לסביבות ה־3.3 שקלים. הוא הציג תוכנית שספגה לא מעט ביקורות אבל עשתה את העבודה. הוא פרסם תוכנית סדורה לרכישת 100 מיליון דולר בכל יום. ידענו שבצהריים בנק ישראל נכנס ומתערב במסחר, וזה עבד: בסוף השנה הרכישות נפסקו, כי הדולר הגיע לרמה של 3.80 והשוק המשיך את המהלך. הדולר הגיע אז ל־4.2".
זה היה חלומו הרטוב של כל ספקולנט בשוק: בנק ישראל הודיע מראש על מהלכיו, וכולם ידעו מתי לקנות ומתי למכור.
"במבחן התוצאה זה הצליח. המטבע התאושש ולא קרה שום דבר. אף אחד לא עשה סיבוב על בנק ישראל. נכון שהתנאים בשוק היו שונים".
אז את מצפה מהנגידה לפרסם תוכנית רכש כמו פישר?
"אני מצפה שבנק ישראל יידע לקום ולהגיד בצורה מאוד ברורה: 'אני רוצה לראות שקל חלש יותר ואני אעמוד מאחורי זה', כפי שעושה הבנק האירופי וכפי שעשה פישר".
והם לא אומרים את זה?
"אני ממש לא מרגישה כך. במקום זה יש לנו נגידה שמתנצלת מול הביקורת על יתרות המט"ח הגבוהות שצבר בנק ישראל. אין שום בעיה ביתרות. אז יש הפסדי הון כששערי המטבעות יורדים ויהיו רווחים כשהשערים יחזרו לעלות. בנק ישראל צריך לפעול להחלשת השקל באמצעות רכישות, ובמידת הצורך להכריז גם על הרחבה כמותית: רכישת איגרות חוב מהציבור והזרמת שקלים. אני בטוחה שגם משרד האוצר יירתם ויתמוך במהלך כזה".
מהלכים של רכישת אג"ח גורמים להעלאת מחירי הנכסים, כולל דירות. זה מה ששר האוצר משה כחלון צריך עכשיו?
"שוק הדירות עולה כבר הרבה זמן, והגורם לעליית המחירים אינו מחירי האג"ח בשוק. המטרה החשובה היא לפעול במהירות להעלאת שערי המט"ח. אם לא נפעל, השקל ימשיך להתחזק. עדיין לא הגענו לתחתית".
תיק פתוח
תארו לעצמכם שהאקר מתוחכם פורץ למחשבי קופת החולים ומקבל את התיק הרפואי שלכם. הוא יכול לגלות בקלות מה לחץ הדם שלכם, אם עברתם ניתוח להסרת שקדים בילדותכם או חלילה כריתת כיס המרה בבגרותכם. מה יכול ההאקר הזה לעשות בפרטים האישיים האלה?
את השאלה הזו שאלתי השבוע את מומחה אבטחת הרשת מני ברזילי. בשירותו הצבאי היה ברזילי אחראי לאבטחת המידע במערך הטכנולוגי של חיל המודיעין, ולאחר מכן היה בכיר במערכות המידע של בנק הפועלים. בשבוע הבא הוא ירצה על אבטחת מידע רפואי בכנס MED in Israel שיזם מכון היצוא.
"אולי תתפלא לשמוע, אבל רשומה של מידע רפואי עולה ב'דארק נט' (רשת אפלה המשמשת להעלאת תכנים בלתי חוקיים) יותר ואפילו פי עשרה מפרטי כרטיס אשראי, למשל", עונה ברזילי. "גם מידע אישי יכול להיות רגיש. לא כל מי שעושה בדיקת איידס, למשל, מעוניין שידעו זאת, במיוחד אם התוצאות מדאיגות. אבל מבחינת ההאקרים לא כאן הכסף הגדול. פריצה לתיקים רפואיים יכולה לאפשר גניבת זהות רפואית, לצורך השגת תרופות הנמכרות רק במרשם. הסחר בתרופות מרשם גנובות מגלגל הרבה מאוד מיליוני דולרים. גניבת זהות ותיק רפואי משמשת גם להונאת חברות ביטוח: הגנב משתמש בזהות ובפרטים הרפואיים כדי להגיש תביעה נגד חברת הביטוח כביכול בשמו של המבוטח".
ובמה זה שונה מגניבת פרטי כרטיס אשראי, המאפשר שאיבה ישירות מחשבונות של הקורבן?
"גניבת פרטים רפואיים קשה יותר לאיתור. המידע הרפואי מפוזר במקומות רבים כמו חברות ביטוח, בתי חולים ומרפאות. כרטיס אשראי ניתן לבטל, והמידע שבידי הגנבים הופך מיד לחסר ערך. מידע רפואי אינו ניתן לביטול ומחיקה".
מידע רפואי מעניין רק פושעים או גם ארגונים ומדינות?
"כשיש לפריצה תמורה גבוהה, היא משתלמת לארגוני פשע גדולים שיכולים להשקיע מאמץ וכסף. מדינות יכולות להתעניין באפשרויות נוספות: פריצה לתיק רפואי יכולה לשנות או להעלים תרופות שהאדם זקוק להן, ובכך להביא למותו בהשקעה נמוכה יחסית למבצעי חיסול דרמטיים יותר".
האם יש אפשרות להשתלט על מכשירים רפואיים כמו קוצבי לב?
"עבריינים לא צריכים להיות כל כך מתוחכמים. מספיק שהפושע משיג מהמרפאה רשימה של אנשים בעלי קוצב. הוא מתקשר לבעל הקוצב ומאיים עליו שאם לא יעביר כסף לחשבון הביטקוין שלו הוא יפסיק את פעולת הקוצב. רוב הסיכויים שהנסחט לא יסתכן באפשרות שמדובר באיום סרק".
כלומר אנחנו צריכים להניח שקופות החולים, בתי החולים וחברות הביטוח מאבטחות היטב את המידע היקר שברשותן.
"אם אומר שמצב אבטחת המידע הרפואי בישראל הוא גרוע, זו עדיין תהיה מחמאה. מערכות הבריאות הן חלק מהמערכות האסטרטגיות של המדינה שמטה הסייבר הלאומי מופקד על הגנתן, אבל הן אינן עומדות בראש סדר העדיפויות".