לקהילה היהודית בארצות הברית אין מנהיג מקובל, מוסכם ובעל השפעה שיהודים נושאים אליו את עיניהם ומייחלים לשמוע את דבריו בעתות משבר ומצוקה. אין היום בהנהגה המוכרת של התפוצה הגדולה אף לא דמות אחת שאפשר להגדיר כ"מיוחדת", משכמה ומעלה ש"משדרת" מסר של שותפות יהודית ותחושה של אחווה וחיזוק קהילתיים.
זאת לא מציאות חדשה. אבל היא הזדקרה ובלטה בשבועות האחרונים מאז החלו ההתפרצויות של תקריות אנטישמיות והגל של איומים נגד מוסדות יהודיים ברחבי ארצות הברית.
הארגונים היהודיים, גם ובמיוחד אלה המזוהים כ"נחשבים", נחשפו מחדש כגופים ארכאיים, אפרוריים, חנוקים בנוהלי השגרה וכפופים ליומרות האישיות של ראשיהם. בתגובותיו להתפרצות התקריות האנטישמיות, הממסד היהודי המאורגן נתגלה כאיטי, הססני, יבשושי וחסר כל השראה ומקוריות.
שני הארגונים, הליגה למניעת השמצה והתאחדות המרכזים היהודיים הקהילתיים מילאו את תפקידם כמצופה וכראוי. הליגה דיווחה ועדכנה כל העת על התקריות והפיצה מדריך כיצד להתמודד עם האיומים. במקביל ההתאחדות הוסיפה מידע ופרטים על התקריות.
הארגונים האחרונים כמו הוועד היהודי האמריקאי או ועידת הנשיאים היהודיים והקונגרס היהודי העולמי הפיצו ידיעות לעיתונות שכללו תגובות, לעתים קרובות מאוחרות, על גל התקריות שהביעו "תדהמה", "גינוי", "מחאה" והגדירו את התקריות כ"שערורייתיות" ו"בלתי מקובלות". אבל אף לא מילה של עידוד, של הסבר, של קריאה להתלכדות.
"אלכסנדר שינדלר, המנהיג המיתולוגי של התנועה הרפורמית שכיהן בזמנו כיו"ר ועידת הנשיאים היה מלהיב ומלכד את הקהילה מעודד את היהודים", אמר בכיר יהודי בניו יורק שכיהן בעבר כיושב ראש ועידת הנשיאים. "היום אין לנו אלכסנדר שינדלר", קונן האיש.
ראשי ארגונים ופעילים הידועים כימניים אינם יודעים את נפשם מרוב שמחה וסיפוק על ניצחונו של דונלד טראמפ שהפך לאהוב נפשם ואביר שאיפותיהם. ראשי הארגונים ופעילים הנמנים עם האגף הליברלי עדיין מבועתים ומשותקים נפשית מחילופי הגברי בבית הלבן.
היעדר דמות מנהיג יהודי מקובל ומוסכם גם מחוץ לחוג תומכיו ובעל השפעה על חלקים נרחבים בקהילה בולט היום בכל המגזרים של הקהילה. המגזר האורתודוקסי מתהדר בהיקף הגידול הכמותי שלו. אבל אין למגזר הזה היום אף לא רב אחד, אף לא דמות רוחנית אחת, אף לא אדמו"ר חסידי אחד שמקובל, אהוד ומשפיע מחוץ לחוג נאמניו המצומצם.
התפוצה היהודית הגדולה בארה"ב עשירה באקדמאים, במלומדים, באינטלקטואלים. אבל המאגר האנושי המצוין והמצטיין הזה אינו בא לידי ביטוי בנוף ההנהגה. הממסד המאורגן הישן, ראשות וצמרת הארגונים סגורים ומסוגרים, אין יוצא ואין בא. קיים דור של צעירים וצעירות בעלי השכלה גבוהה הממלאים משרות וכהונות בכירות במשרדי עורכי דין או במוסדות פיננסיים. אבל אין להם שום ייצוג ואפס נוכחות במה שמזוהה כהנהגת הקהילה. גם אם ינסו להשתלב בראשות אחד מהארגונים הארכאיים אין להם שום סיכוי להזיז הצידה את הקשישים הוותיקים המבוצרים בראשות ועידת הנשיאים או בוועד היהודי האמריקאי.