מתאם פעולות הממשלה בשטחים הוא גוף במשרד הביטחון בפיקודו של אלוף (כיום משמש בתפקיד פולי מרדכי), שתפקידו לממש את מדיניות הממשלה ביהודה ושומרון. נשמע פשוט וחד־ערכי. מה שהממשלה מחליטה - הגוף הזה מבצע. כמו המשטרה, למשל. הרי לא יעלה על הדעת שהמשטרה תפעל בניגוד לדעת שולחה. אך מה קורה כשמדיניות הממשלה עמומה, או כשהממשלה חלוקה בדעתה?
מה שקורה בפועל הוא שהגוף הזה, ובייחוד המינהל האזרחי הכפוף לו, פועל באופן שערורייתי. מחד הוא מעלים עין מבנייה בלתי חוקית של פלסטינים בשטחי C שבשליטה ישראלית, ומאידך מונע מישראלים לרכוש קרקעות מפלסטינים.
כיצד הוא עושה זאת? הוא מחייב כל פלסטיני המעוניין למכור את הקרקע שלו לפרסם את העניין בעיתונות המקומית, דבר שיוביל אותו למותו הבטוח. זוכרים את הכתבה בתוכנית "עובדה" שבה נראה עזרא נאווי מודה כי הוא מסגיר מוכרי אדמות לביטחון המסכל? אסף גבור, כתב "מקור ראשון" חשף כבר לפני שנה כי זהו רק קצה הקרחון. גבור כתב על "המדיניות המיתממת של אנשי המינהל האזרחי, המודעים לחוק הפלסטיני כי 'דין מוכר קרקע ליהודי הוא מוות', ובכל זאת מחייבים את פרסום שמו של המוכר כחלק מהליך הרכישה".
יתרה מזאת: אם יישוב רוצה להתרחב ולרכוש את הקרקעות שלידו, המינהל מונע ממנו את המידע בנוגע לבעלות על קרקעות אלו. בניגוד לנוהל הקיים בתוך גבולות הקו הירוק, שבו המידע הזה גלוי לכל, ביו"ש המינהל האזרחי לא מתיר למי שרוצה לקנות קרקע לראות מי בעל הקרקע בלי - וזה באמת מדהים - ייפוי כוח מבעל הקרקע. כבר היו עתירות של יישובים בנדון, אך ללא הועיל. מלכוד 67 נגד יהודים, ביוזמת המינהל.
איפה שלא תביטו, המינהל האזרחי נכשל בתפקידו: משאיות זבל הנכנסות ליו"ש כדי לשפוך שם את הפסולת ולהימנע מנסיעה ארוכה ומהיטל הטמנה אומנם נתפסות, אך משוחררות כעבור כמה ימים בלא כלום. בנייה בלתי חוקית פלסטינית הכוללת כבישים, תשתיות ומבנים רבי־קומות פורחת ביו"ש.
לפני ישיבת ועדה בכנסת העוסקת בכך, עוקרים פקחי המינהל כמה בזנטים ואוהל, ומציגים בפני הוועדה נתונים כאילו הם אוכפים את החוק. הנתונים שלהם בנוגע לאוכלוסייה ולבנייה הם חלקיים עד לא קיימים, ומסתמכים על דמוגרפים פלסטינים. בישיבה אחת הם מתחו את החבל כל כך, עד שראש הוועדה, ח"כ מוטי יוגב, צעק על האלוף מרדכי: צריך לסגור אתכם ולהפריט אתכם! עמותת רגבים עושה את התפקיד שלכם פי אלף יותר טוב מכם! והוא צדק.
למה זה קורה? ישנן שתי אפשרויות: או שזו מדיניות ראש הממשלה, או שמדיניות הממשלה עמומה מספיק כדי לאפשר לראש המתפ"ש ליישם את חזון ראש הממשלה הפלסטינית לשעבר, סלאם פיאד, להקמת מדינה פלסטינית גם בלי משא ומתן.
לנוכח פעילותו של האלוף מרדכי בשטח יכול אדם לתמוה אם הוא מייצג את האינטרסים של מדינת ישראל, או הופך למתאם פעולות הממשלה הפלסטינית בשטחים. השבוע אמר לי גורם בכיר במשרד הביטחון כי מדובר בשילוב של שתי האפשרויות הללו: ראש הממשלה לא חותך דברים, ופולי חזק מדי ואף אחד לא מוכן להתעמת איתו.
המשרד לאיכות הסביבה מעסיק חברה קבלנית הגובה קנסות בעבורו, וכל ניסיון לקומבינות או להפחתת הקנס ייענה בחומה בצורה. יש לי חלום: אם משרד הביטחון יעסיק חברה כזאת, אפילו רק בנוגע לאכיפת החוק של מבנים בלתי חוקיים - מדינת ישראל תהיה במצב אחר לחלוטין וטוב בהרבה. אבל זה כמובן רק חלום.
הגלות כמחלה
במסכת מגילה מתואר הרגע הזה שבו המן בא למרדכי להלבישו בגדי מלכות ולהובילו בסוס. רגע משפיל לכל הדעות כשלעצמו, אך הגמרא מוסיפה עוד ועוד השפלות: מרדכי צועק עליו: "רשע!" פעמיים; המן נאלץ לספר ולגלח את שנוא נפשו היהודי; כשמרדכי מגולח וחתיך ומוכן, המן מציע לו לעלות על הסוס. מרדכי אומר שקשה לו ואין לו כוח אחרי ימי הצום והתענית. המן מתכופף בשביל לעזור לו לעלות, ומרדכי בועט בו, לא פחות. בסופו של דבר, מרדכי עולה על הסוס ועושה סיבוב דאווין של "ככה ייעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו". כמה השפלה.
כשגרתי באנגליה נדהמתי מהאופן שבו יהודים מצטיירים בעיני האנגלים הגויים. היהודי תמיד "נחנח" חיוור בעל שיער שחור, חכם ותחמן, חלשלוש ונרפה. יהודי גלותי קלאסי. כמה שונה הוא מהיהודי שאנחנו מכירים בארץ, של הצבר השזוף והגאה, מפקד מגלן המנטרל מחבלים בשיניים. דמותו של מרדכי העולה מהמגילה דומה יותר למפקד מגלן מאשר ליהודי הגלותי, אף על פי שמרדכי חי בגולה ולא היו לו צבא וריבונות.
איך ייתכן? ייתכן.
מרדכי נולד עם הזיכרון של מלכות ישראל, של בית מקדש, של מטבעות וצבא ושפה ואדמה שהיא שלו. הגלות כמחלת נפש, לא כמקום גיאוגרפי, עוד לא הכתה שורש בנפשו. הוא עדיין יהודי גאה, שבאופן מפתיע ורגעי מבחינתו נמצא בארץ שאיננה ארצו. אבל נמיכות הקומה מול הגוי עדיין לא ספוגה בעצמות, ואם גוי מתכופף לפניו הוא בועט בו.
מרדכי ללא ספק מתגרה בגורלו, אבל עצם העובדה שיש לו ביטחון עצמי מונעת חלק מההתעמרות בו. מאיפה הביטחון? מאותו זיכרון, מהברית (שעליה נדבר עוד מעט) ומהגנים. ובאמת, יועצי המן החכמים מתריעים בפניו שאם מרדכי הוא משבט יהודה, בנימין, אפרים או מנשה, הוא די אכל אותה, כי לא יוכל לו.
מדובר באנשים הנושאים גנים של מלכים וגיבורים. והברית? כמו ב"כרוניקה של מוות ידוע מראש", יש ספוילר עצום לסיפור המגילה והיא הברית שכרת אלוהים עמנו. כרוניקה של חיים ידועים מראש, של קשר משולש בין העם לארץ ולאל. לכן זה שכתב המן מגילה הקוראת להשמיד ולאבד אותנו, זה רק טוויסט חמוד בעלילה של המשך קיומנו הנצחי. זה אתגר פעוט.
שנייה לפני פורים, עם כל הגלות שבו, אפשר לעצור ולחשוב על מרדכי שעדיין היה יהודי גאה, שהרבה יותר דומה בנפשו לריבון מאשר למרמס. ואפשר גם לחשוב איך זה, שעם כל הצידה לדרך שנתנה לנו הדת הגאונית הזאת, היא לא הצליחה להשריש בנו את זקיפות הקומה, זו החסינה מכל גלות.