היום יתקיימו הבחירות הכלליות בהולנד. בדרך כלל איני עוצר את נשימתי כשמתקיימות בחירות במדינות אירופה, אבל הפעם זה שונה, כי המתמודד המוביל בסקרים בהולנד הוא ראש מפלגת החירות ההולנדית, חירט וילדרס. אם הוא יזכה בבחירות ויצליח להרכיב ממשלה, תזכה ישראל בידיד מובהק שלה כראש ממשלת הולנד. אני מכיר את חירט וילדרס למעלה מעשר שנים. נפגשנו לראשונה בכנס אירופי בניסיון לגבש גוש אנטי־ג’יהאדיסטי בפרלמנט האירופי ולתאם פעולותיהן של מפלגות אירופיות שניסו להיאבק בהתפשטות האסלאם הפונדמנטליסטי באירופה.
הגיעו נציגים מארצות רבות באירופה. ישבנו יחד באולם הדיונים. בכל פעם שאחד הנציגים האירופאים נשא את דבריו, וילדרס תדרך אותי: זה בסדר. ההוא - לא כל כך, וזה - אל תתקרב אליו. אל תצטלם איתו. קנה המידה שלו לא היה מידת התנגדותם להתפשטות האסלאם באירופה, אלא עד כמה הם היו נגועים בשנאת זרים לכל, וליהודים בכלל זה. יחסם לעם היהודי ולמדינת ישראל היה לווילדרס נייר הלקמוס כדי להבדיל בין מי שמתנגד להתפשטות הפוליטית והתרבותית של האסלאם באירופה ובין גזענים סתם.
וילדרס הוא אוהב ישראל מובהק. בלא תנאי. הקשר שלו לארץ אינו רק רציונלי, פוליטי ואידיאולוגי, אלא רגשי ונפשי. הוא אוהב את הארץ באמת ובתמים. למעלה מ־40 פעם ביקר כאן. הוא חי בארץ כשנתיים, בסוף שנות העשרה שלו, והתנדב במושב תומר שבבקעת הירדן. כשאירחתי אותו ב־2008 בירושלים בכנס "לנוכח הג'יהאד”, אמר וילדרס על ירושלים: “כולנו נושאים את ירושלים בדמנו... אנחנו חיים ונושמים ירושלים. אנחנו מדברים ירושלים. פשוט מפני שערכיו הקדומים של עם ישראל הפכו לערכי המערב - אנו כולנו ישראל, וישראל נמצאת בכולנו”. אתם מכירים רבים שמדברים כך? גם מקרב מנהיגי ישראל?
מרגיש בטוח יותר בישראל מבאירופה
וילדרס הוא פוליטיקאי אמיץ. מדיניותו נגד ההגירה המוסלמית לאירופה הקימה לו אויבים. מנהיגים מוסלמים רבים הוציאו נגדו פתוות, פסקי הלכה המצווים לרצוח אותו. ידידו, במאי הקולנוע והפובליציסט תאו ואן גוך, נרצח לאור היום באמסטרדם בידי מהגר מוסלמי. על גופתו נכתב שמו של חירט וילדרס, לאמור: הוא הבא בתור. האיומים על חייו גברו כשיצא לאור סרטו “פִתנה”, סרט תיעודי שבו וילדרס מציג את עמדת האסלאם ביחס ליהודים ולנוצרים, כוונות ההתפשטות וההשתלטות של האסלאם באירופה ודרכי הפעולה שלו.
מי שחשב שהסרט אינו אלא תעמולה אסלאמופובית בוטה - ראה שנים לאחר מכן את סרטוני דאעש והבין עד כמה היה וילדרס מאופק בתיאורי האסלאם הקיצוני. מאז השתנו חייו של וילדרס מקצה לקצה. הוא מלווה בכל עת בשומרי ראש, אינו ישן שני לילות רצופים באותה כתובת. חיי המשפחה שלו נפגעו קשה. כשישב על המרפסת שלי, בליל ירח מעל ואדי קלט במדבר יהודה, אמר שזה אחד המקומות השלווים ביותר בעולם עבורו. בישראל, מוכת הטרור, הוא מרגיש בטוח הרבה יותר מאשר באירופה.
מצאתי בווילדרס גם שותף נאמן לתוכנית המדינית שלי. ב־2010 הוא השתתף כאן בכנס שארגנתי ועסק בשאלה: האם יכולה ירדן להיות מדינת הלאום לפלשתינים? וילדרס היה בהיר מאוד: “ירדן היא פלשתין”, אמר. “אם רק נשנה את שמה של ירדן לפלשתין, נפתור את הבעיה במזרח התיכון”. בקיאותו בחומר עלתה לאין ערוך על ההיכרות שיש למרבית מנהיגי ישראל עם הנושא.
הוא תמך בסיפוח יהודה ושומרון לישראל הרבה לפני שזה הפך אופנתי במסדרונות הליכוד ובחוצות הבית היהודי. והוא לא שינה את עמדותיו אלו, גם כאשר להיות פרו־ישראלי מובהק - לא קידם את מעמדו הפוליטי בהולנד. “ישראל היא המבצר הקדומני של הציוויליזציה המערבית נוכח פני האסלאם. אם ישראל תיפול, אירופה תיפול”. אמר וילדרס כשהסביר את תמיכתו בישראל. בהצלחה, חירט. אין לישראל ידיד טוב ממך.