1 איפה הכסף: להצלחה אבות רבים והכישלון יתום, נהוג לומר. לתובנה זו הגיעו השבוע גם חתני השמחה ממובילאיי, שיכולים לספר על התורים הארוכים שהשתרכו לצילומים למזכרת והתחרות על הקרדיטים להצלחה. כמה חבל שבימי אבלה העסקי של הנהלת טבע אף פוליטיקאי אפילו לא התקשר. וכמובן שמפצצת האמוניה במפרץ חיפה הם מתרחקים כמו מאש.
אין כמו נתניהו להריח הצלחה. מדהים באיזו מהירות הוא לקח קרדיט על הרעיון של כחלון לנצל את עודפי הגבייה להפחתת מסים ולמטרות חברתיות, כשבמקביל הוא מנסה להפיל עליו את האחריות לתיק תאגיד השידור הציבורי.
לנתניהו נודע על עסקת מובילאיי זמן קצר לאחר שכחלון יצא מפגישה אצלו. הוא לא בזבז זמן ומיהר להתקשר לשר האוצר כדי להציע פרסום הודעה משותפת על הפחתת המסים "בשל הישגי המשק". אך במסע הנוכחי לגניבת קרדיטים התפרץ נתניהו לדלת פתוחה. כחלון כבר התבטא מספר פעמים על האפשרות להורדת מס, אבל ביקש להמתין לנתוני הגבייה הרבעוניים.
אך שלא כמו בעניין תאגיד השידור, בעניין המסים קשה לסרב. "היחסים שלנו - כחלון ונתניהו כבר לא", תיאר אתמול במדויק כחלון את טיב הקשר העדכני עם ראש הממשלה, במהלך אירוע של הקו לידידות שיזמו אורלי וילנאי וגיא מרוז מערוץ 10.
קרב נוסף על הקרדיט נוגע לזירת הצילומים בעסקת מובילאיי. נתניהו זימן את המייסדים אמנון שעשוע וזיו אבירם ואת מנכ"ל אינטל העולמית לדיון מקצועי על העסקה. לאירוע הוזמנו גם כחלון ושר הכלכלה אלי כהן. שר האוצר לא הגיע בגלל לו"ז צפוף, ואילו כהן נענה בחיוב. במקור הדיון היה סגור לתקשורת, אבל חיש מהר הפך לפומבי. זה קרה כי לנתניהו נודע שהנמסיס שלו ממשרד התחבורה, ישראל כץ, הקדים אותו ויערוך עם ראשי מובילאיי מפגש פתוח לתקשורת - כולל צלמים. ביבי התעשת, ולמורת רוחם של אנשי מובילאיי פתח גם הוא את המפגש לתקשורת. יצא שבתמונת המחזור שפורסמה בעיתונים נפקדה דווקא תמונתו של שר האוצר, שהוא הגורם הרלוונטי ביותר לעסקה.
ובינתיים, עוד לפני שזרם לקופת המדינה אפילו שקל אחד, כבר פרץ הוויכוח על הפחתת מסים. רצוי לעשות סדר: מרבית עודפי הגבייה מתחילת 2017 מקורם באירועים חד־פעמיים, ואי אפשר לבנות עליהם לטווח הארוך. עודף הגבייה בינואר 2017 הסתכם ב־1.9 מיליארד שקל, מתוכם 1.2 מיליארד שקל ממכירת כתר פלסטיק והיתרה מיבוא מכוניות. עודף הגבייה בפברואר היה 900 מיליון שקל. נתוני מרץ עדיין לא פורסמו.
יעד הגבייה ל־2017 הוא 294 מיליארד שקל, כך ש"העודפים" הם כסף קטן ביחס ליעד. על נתונים כאלה לא בונים תוכנית להורדת מסים או להזרמת מיליארדים לתקציבי משרדי החינוך, הבריאות או הרווחה. גם על ה־4 מיליארד שקל שייכנסו מעסקת מובילאיי מוקדם לבנות. הכסף יגיע רק לאחר השלמת העסקה, וזה לא יקרה לפני ספטמבר 2017. חצי שנה מהיום זה נצח במונחי הכלכלה הישראלית.
אם נניח יפחיתו את המע"מ ב־1%, כל ארבעת מיליארדי השקלים מהעסקה שעדיין לא הושלמה ייעלמו בשנייה. אגב, מחקרים אמפיריים מראים שכמחצית מהפחתת המע"מ תתגלגל במקרה הטוב לכיסו של הצרכן.
אם כבר מפנטזים על עודפים, מומלץ לייעד את ההוצאה לפרויקט חד־פעמי כמו מימון בניית הרכבת לאילת (הנה תחליף לשדה דב) או ליישום חוק חינוך חובה לגילאי 3־4, שנגרר משנה לשנה כבר יותר מעשור. לא יזיק גם לקזז מעט מהאוברדרפט הלאומי, שעולה לנו בתשלומי ריבית של 40 מיליארד שקל לשנה.
ב־2016 היו עודפי מס של 7.5 מיליארד שקל, שהצדיקו הפחתת מסים. גם ב־2015 היו עודפים. האם אין כאן כישלון בתחזיות הכלכלן הראשי באוצר ואגף התקציבים? בשל ההנחות השגויות נאלץ האוצר בסוף 2016 לבצע שני קיצוצי תקציב כואבים במיליארדי שקלים. השרים רתחו אבל נאלצו להתיישר. חלפו חודשיים בלבד ופתאום יש עודפים? תחזית רצינית יותר של נתוני הגבייה הייתה מונעת את המבוכה.
באחרונה שאלתי את שר האוצר כיצד מסבירים את הפספוסים הסדרתיים. המנכ"ל שי באב"ד השיב בשמו שמדובר בבעיה הראויה לבדיקה מעמיקה וכך ייעשה. השבוע התעניינתי לדעת מה חדש והוסבר שעדיין לא התקיימה שום ישיבה אופרטיבית בנושא.
אגב, עמדת הנגידה, השוללת הפחתת מסים, אינה סוד. היא המליצה יותר מפעם אחת להשתמש בעודפים להורדת הגירעון או לצמצום אי־השוויון תוך יצירת מנועי צמיחה כמו הכשרות מקצועיות וחינוך. אלא שגם בנק ישראל הפעם בבעיה. למרות הפחתות המסים, הגירעון במשק ממשיך לרדת ויחס החוב־תוצר נחת בסוף 2016 ל־62%. זו תוצאה מצוינת גם בסטנדרטים בינלאומיים. קרנית פלוג מוזמנת לעדכן את עמדתה. דוח בנק ישראל ל־2016 יפורסם בסוף החודש, ואז ניתן יהיה לדעת מה חדש.
2 סטטיסטיקה מתעתעת: האקזיט המופלא של מובילאיי אפשר למערכת הפוליטית להתבשם מספר ימים מאוויר הפסגות של ההצלחה, ולשכוח לרגע את מלחמת החפירות במחירי הדיור. חבל שמערכת מובילאיי נכשלה באיתור שני ברבורים שחורים שנחתו ללא התרעה על כביש מספר 1.
הראשון הייתה הודעת האוצר לבג"ץ על דחייתו בשלושה חודשים של מועד הדיווח למס הכנסה של בעלי נכסים. ההחלטה התקבלה בעקבות הסתבכות מיסוי דירה שלישית בבג"ץ. חבל שהאוצר לא הגיע לבד למסקנה הגיונית זאת, ודחה את מועד הדיווח רק בעקבות העתירה לבג"ץ.
ההחלטה השנייה נוגעת למדד פברואר שפורסם אתמול ונותר ללא שינוי. מה שהיה מעניין במדד הוא מחירי הדיור וחלקו של פרויקט מחיר למשתכן במדידה. מתברר שלמרות ההצהרות שמחיר למשתכן משפיע גם על המחירים מסביב, המחירים לא רק שלא ירדו - אלא עלו ב־0.5%. בגלל עדכון שיטת החישוב גם המדד הקודם עודכן רטרואקטיבית, והתברר שבמקום ירידת מחירים של 1.2% נסתפק ב־0.5% בלבד.
בכל מהומת הנתונים נעלם מהמפה ראש מטה הדיור באוצר, אביגדור יצחקי. התברר שבאמצע המהומה הוא טס להרצאה באוניברסיטת הרווארד, ולאחר מכן יצא לחופשה בניו יורק. אבל לא צריך אותו כדי להבין שריבוי הנתונים ושינוי סרגל הכלים למדידות הפכו את קריאת נתוני השוק לבלתי אפשרית. לא עובר יום בלי שיופץ עוד נתון על הסכם גג עם רשות מקומית, דיווח על בניית מאות יחידות דיור במחיר למשתכן, הסכם שיווק נוסף של הוועדה המחוזית לבנייה, או יציאתו לדרך של פרויקט פינוי־בינוי בשכונת ליפתא בירושלים.
גם לא ברור מה תכלית פרסום שפע נתוני הכלכלן הראשי באוצר על הירידה בביקוש לדירות חדשות. במוצ"ש האחרון שר האוצר ממש לא התאפק, ויום לפני הפרסום הרשמי מיהר לדווח על נתוני הירידה הדרמטיים בביקוש לדיור ברחובות ובראשל"צ. או־קיי, אז כחלון הצליח להבריח את משקיעי הדיור. אבל מה הלאה? לאן הולכים מכאן עם המחירים? אין תשובה אחידה כי כל אזור והמחיר שלו.
בפרויקטים של מחיר למשתכן המחירים באמת נמוכים יותר, אבל אלה אינם מחירי שוק. הדיירים נכבלו לדירות לחמש שנים לפני שיותר להם למכור אותן. ברור גם שבאזורי הביקוש במרכז המחירים עדיין עולים. התחלות הבנייה בשפל כי המינהל לא משחרר קרקעות. המתווכים מדווחים אומנם על ירידה בביקוש לדירות יוקרה של האלפיון העליון, ברמות מחירים של 10 מיליון שקל וצפונה. זה לא השוק של הישראלי המצוי.
מה שברור הוא שהברחת משקיעי הנדל"ן מייקרת את השכירות, ולא יועילו ההכחשות של חברי האוצר. לכן התשובה לשאלה אם מחירי הדיור יורדים או ממשיכים לעלות היא - תלוי איפה. ישראל הפכה בתחום הנדל"ן למדינת קנטונים. כל קנטון והמחיר שלו.
3 דוח על דוח: הבנק הבינלאומי היה הראשון שפתח אתמול את עונת מסיבות העיתונאים לפרסום דוחות 2016. האירוע הסוגר, שייערך ב־30 במרץ, יהיה של בנק הפועלים. גם בנק לאומי יפרסם את הדוחות ב־30 במרץ אבל המפגש התקשורתי ייערך אי־שם באמצע אפריל.
אני נזכר באיזו חרדת קודש התייחסתי ככתב בנקאות צעיר לאירועי הדוחות. חברי ואני חיכינו למוצא פיו של ארנסט יפת, האיש והסיגר מבנק לאומי, ושתינו בצמא את דבריו של עמירם סיון מבנק הפועלים. נזכרתי איך ביקר עו"ד יגאל ארנון, יו"ר הבנק הבינלאומי, את עודף הרגולציה. כולם מנוחתם עדן.
האירועים המתוקשרים של הבנקאות פינו מאז את מקומם לאירועים צנועים ופחות חגיגיים. כשנהנים לחבוט בבנקים, הצנע לכת הוא שם המשחק. ועדיין, למרות כל הגזירות שנחתו עליהם - העיקרית שבהן הפרדת חברות כרטיסי האשראי - הבנקים ממשיכים להרוויח ויפה.
אתמול הוזמנו הכתבים למפגש צנוע עם שתי מנהלות ותיקות. סמדר ברבר־צדיק מנכ"לית הבינלאומי, והיו"ר החדשה אירית איזקסון. איזקסון מעדיפה להפוך את הלימון שברגולציית היתר ללימונדה של הזדמנויות עסקיות. ברבר־צדיק מעדיפה להתמקד בהמשך הבנקאות הסולידית והמשך מדיניות הדיבידנד. אפרופו יום האישה הבינלאומי, השבוע קשה לטעון שהבנקאות סובלת מאפליה מגדרית.
הבינלאומי, הנשלט על ידי בינו צדיק, הרוויח ב־2016 521 מיליון שקל - גידול של 17% לעומת 2015. ברבעון האחרון הרוויח 114 מיליון שקל, כמו בשנה שעברה.
אנליסט הבנקים מאיר סלייטר מבנק ירושלים מעריך שהבנקים ירוויחו ברבעון הרביעי 1.6 מיליארד שקל, כ־6 מיליארד שקל במונחים שנתיים. לא רע, אבל סלייטר מציין: "התוצאות הרבעוניות יהיו חלשות עקב העונתיות ושינויים חד־פעמיים. התשואה תעמוד על 6.5% בלבד".
ממה יושפעו הדוחות? הוצאות מס גבוהות עקב ירידת מס החברות; ירידה של 0.3% במדד תקטין את הכנסות המימון; הפרשות גדולות יותר לחובות בעייתיים; וירידה ברווחי איגרות החוב עקב הירידות בבורסות. הפועלים ובנק המזרחי יפרישו כספים בעקבות הסתבכות המס בארה"ב. תוכניות הפרישה של עובדים יצמצמו את חשבון ההון ויגדילו את ההפסד. ללא פלפולי בנקאות ועם קורט מלח אפשר לסכם ולומר שהבנקים ירוויחו פחות ברבעון הריבית.
מיכאל גולדברג, אנליסט בית ההשקעות אקסלנס, התמקד במזרחי טפחות עתיר פעילות המשכנתאות. הוא נפגש עם הנהלת הבנק ורץ לספר לחבר'ה. להערכתו הבנק ירוויח ברבעון הרביעי 250 מיליון שקל. האם צדק? אם נתאפק עד יום שלישי הבא, נקבל רשמית את התשובה עם פרסום הדוחות. גם הוא חושב שהדוחות יושפעו מהפחתת מס החברות והמדד השלילי. "הנהלת הבנק שוקלת ברצינות למכור את משרדי ההנהלה שלה ברמת גן (מגדלי אביב) ולהפיק רווחי הון של יותר מ־100 מיליון שקל" - הנה לכם סקופ שהתחבא בין שורות האנליזה.
איך יודעים שהבנקים מתחילים לחזור לשגרה? מדיניות חלוקת הדיבידנד היא התשובה. הפועלים ובנק המזרחי הגדילו את היקפי החלוקה. בבינלאומי העניינים כרגיל וגם הוא ממשיך במדיניות החלוקה. הבשורה תגיע השנה מבנק לאומי, שצפוי להודיע על חלוקת דיבידנד לראשונה זה מספר שנים. מדובר בבשורה מרעננת מבנק המתנהל ללא גרעין שליטה כבר יותר מעשור. מתי זה יקרה גם עם דיסקונט? נחיה ונראה.
4 אקזיט מאורמת: שבוע לפני שפורסמה העסקה המדהימה של מובילאיי, נחשפו המגעים לאקזיט אפשרי בחברת האנרגיה אורמת טורבינות. המספרים צנועים בהרבה אבל אקזיט הוא אקזיט, ודיתה ברוניצקי, מבעלי המניות בחברה, היא אחת הנהנות. לאחר שפינתה את השליטה בחברת הטורבינות פנתה לעיסוקים חלופיים בתחומי החינוך ובניסיונות לקידום השלום. המכללה האקדמית כנרת תעניק לה בשבוע הבא תעודת הוקרה על פועלה למען הפריפריה.
"פערי התגמול הגדולים בחברה הן אחת הרעות החולות אצלנו. צמצום הפערים מותנה בקידום החינוך לכל אורך ורוחב המדינה. כיום תעודת בגרות ותואר אקדמי הם חזות הכל. אמא יהודייה תעדיף שהבן יקבל תואר בתרבות יפן ולא תעודה במקצוע שמועיל לחברה, לכלכלה ולסטודנט עצמו", מפתיעה ברוניצקי.
מה יש לך נגד תרבות יפן? האם רצוי שנהפוך למדינת מהנדסים?
"אין לי שום דבר נגד האמהות ששולחות את ילדיהן ללמוד את תרבות יפן. זה כלי השכלה כללית ושלב בלימוד דברים מתקדמים יותר. גם אני למדתי מדעי המדינה ותרבות צרפת וחשבתי לעבוד בהוראה עד שהגעתי לטכנולוגיה. לפעמים מגיעים ללימודי תרבות יפן בגלל היוקרה המלאכותית שמעניק תואר אקדמי. המשק זקוק להרבה יותר מתרבות יפן. אני רוצה שהילדים ביבנה יקבלו את אותם כלים להצלחה שמקבלים ילדי רעננה ורמת השרון".
איך פעלת לקידום החינוך הטכנולוגי?
"כבר לפני 45 שנים הקמנו באורמת את אורט אורמת, בצמוד למפעל החברה ביבנה. מה שהיה אז בית ספר תעשייתי הפך היום למכללה טכנולוגית מקצועית. עשינו ליד הבית את מה שאנו מאמינים שנכון לעשות במדינה כולה. באורמת עסקתי כל הזמן בפעילות חינוכית. אורט אורמת הוקמה ב־1971, והנושא היה תמיד קרוב ללבי. היום יש לי יותר זמן ואני בפאזה אחרת. אני מוכרחה להגיד שלא האמנתי שאתנתק מהעולם העסקי כל כך מהר".
שר החינוך נפתלי בנט שיפר את ההישגים במתמטיקה. את מפרגנת?
"כמובן שאני שמחה על שמחזירים את החינוך המקצועי והטכנולוגי לאקדמיה. אבל כשרואים את המצב בפריפריה, יש עדיין הרבה מה לעשות. הפערים מתרחבים וזה נובע מהיעדר חינוך. ההכשרה מספקת בנקודת ההתחלה. אנחנו בתקופה של שינויים טכנולוגיים. יש אנשים בני גילי שהיעלמות הטלרים מהסניפים מכניסה אותם למצוקה. חייבים לעודד את הצעירים לעבור לעבודות יצרניות, ואני משוכנעת שכך נקטין את הפערים".
מה דעתך על חוק שכר הבכירים?
"נתתי באורמת דוגמה אישית ואני לא נמניתי אף פעם עם מקבלי השכר הגבוה במשק. גם הדיבידנד באורמת, בתקופה שבה חולק, ניתן לצד בונוסים לעובדים. זו גם הייתה תפיסת עולמי וגם תפיסת עולמו הניהולית של בעלי יהודה. החוק במקומו".
האם אובדן השליטה באורמת הוא מבחינתך כישלון עסקי?
"לא חושבת שזה כישלון עסקי. הצעד שעשינו נועד למנוע השתלטות עוינת של גוף שלא היה טוב לחברה (רכישת כמות מניות נוספת כדי למנוע את ההשתלטות קבוצת גזית גלוב - י"ש), והיה בהחלט נכון. לאחר מכן הבאנו את אורמת לפריצה עם צבר הזמנות וגידול ברווח. מבחינתו, פרשנו מאורמת בשיא".
האם השתלטות קרן ההשקעות פימי על אורמת הייתה על דעתכם או שנכפתה עליכם?
"בוודאי שהייתה על דעתנו אבל לא הייתה לנו ברירה אלא להסכים לכניסתם. היינו חייבים לפרוע הלוואה גדולה שלקחנו מבנק הפועלים כדי לקנות מניות, אז מה יכולנו לעשות? אני מאלה שעדיין סבורים שצריך לעמוד בהתחייבויות, גם אם זה לא כל כך מקובל היום. ללא כניסתה של פימי לאורמת לא יכולנו לפרוע את ההלוואה במועד שהתחייבנו אליו".
פימי מנהלת מגעים למכירת אורמת. האם זה משמח אותך?
"ברגע שנכנס לאורמת משקיע שהוא 'פרייבט אקוויטי' ברור היה לי שבשלב מסוים הוא ירצה למכור את החזקותיו. אורמת מבחינתי לא נמכרת אלא נשארת חברה ציבורית ישראלית־אמריקאית".
במה את עוסקת כיום חוץ מפעילות בתחום החינוך?
"אני עסוקה בניסיון לקדם פתרון של הבעיה של ישראל עם הפלסטינים. אני משקיעה בכך זמן רב, כי זה חשוב ועושה זאת זמן במסגרת תמיכה בארגון 'נשים עושות שלום'. כמו כן, אני חברה בארגון BTI, שהיא תנועה לשבירת הקיפאון המדיני".
מה המלצתך ליזם צעיר ביום שאחרי מובילאיי?
"אני אומרת שאם היזם הצעיר בחר את דרכו, שילך איתה עד הסוף. שיתמיד. רצוי להתגבר על הקשיים ודרך טובה לכך היא לחשוב מראש על שתי חלופות: אם בראשונה מגיעים לקיר אטום ניתן לעשות מעקף ולבחור בדרך האחרת. אסור לחשוב על אקזיט מהיר אלא לבנות חברה אמיתית לטווח הארוך. אסור ליזם לאבד את החיבור לחברה".