1. העץ הוא גבוה: לא כולם בלשכת שר האוצר התלהבו מהקו המיליטנטי שהציג משה כחלון מול רה"מ נתניהו בסוגיית תאגיד השידור הציבורי. אין זו החזית הראשונה של שר האוצר מול ראש הממשלה שלא בענייני כלכלה. העיקריות שבהן היו עד היום שמירת מעמדו של בית המשפט העליון, חוק ההסדרה ועתיד מתנחלי עמונה. וכעת, כאמור, עניין התאגיד שיצא משליטה.
סידור העבודה בין כחלון לנתניהו עבד מצוין עד לפני שבוע. שר האוצר פונק לנוכח עשרת המנדטים שלו בחופש מוחלט בענייני כלכלה, ובתמורה העניק לנתניהו רשת ביטחון בתחזוקת הקואליציה. הוא זכה ליחס מפנק, ואין מדובר רק בארוחות ערב משפחתיות, בטיסה משותפת לעצרת הכללית של האו"ם או בניגוב צלחת חומוס. כחלון הצליח לכפות תכתיבים בטעם גלולה מרה, המנוגדים להשקפת עולמו הניאו־ליברלית של נתניהו, שנאלץ לבלוע אותם כל פעם מחדש.
חוק שכר הבכירים נכפה עליו. הוא לא התלהב מהרפורמות בבנקאות שהביאו לעימותים עם הנגידה. כחלון פגע בחברות ההימורים (ועל כך בהמשך), שהן ציפור נפשו של נתניהו. לקינוח, השחיל כחלון את מס דירה שלישית. כשסימני חניקה כחולים הופיעו על צווארו של נתניהו והוא פלט גניחה, אנשי כחלון השתיקו אותו.
אבל משהו השתבש דווקא בסוגיית התאגיד. עד לפני מספר חודשים הציג שר האוצר עמדה עמומה בנושא. מבין כל הבדיחות ששיגר במהלך ראיונות, אף אחד לא הצליח להבין מה באמת עמדתו. אבל בהמשך התהפך וכרה אוזן ליועצו האסטרטגי ליאור חורב, שדיבר על ממלכתיות ושמירת הדמוקרטיה. גורמים אחרים באוצר דיברו על ענייני איזון תקציבי.
הוא התפתה והסתבך עם סיפור שלא נולד במשמרת שלו, וכל קשר בינו למצע כולנו הוא כמו הקשר בין נתניהו לכרטיס אשראי. מעטים מבוחרי כולנו מבינים מה זה תאגיד, ומה ההבדל בין גאולה אבן לתקופת האבן.
הוא לקח סיכון לא מחושב וטיפס על עץ בגובה מגדלי עזריאלי, שכעת יתקשה לרדת ממנו. במקום להתמקד במטרה שלשמה נבחר, הורדת יוקר המחיה בדיור, במזון ובקידומן של רפורמות, הוא נטפל לעניין התאגיד. חבל שלא התאפק. בשביל המשק. למען כולנו.
זה קורה בעיתוי קריטי, כשמחירי הדיור מתחילים לגמגם והביקוש לדירות נבלם. לשר האוצר יש נסיבות מקילות. נתניהו הצליח בתמרון מקיאבליסטי להסיט את זעם עובדי רשות השידור נגדו ונגד אבי ניסנקורן מההסתדרות, בדיוק כמו שבזמן המחאה הצליח לנתב את הזעם כנגד המגזר העסקי. את המודעות בעיתונות נגדם השניים לא יכלו לספוג, וכל אחד הגיב בדרכו. אם לביבי קפץ הגן המזרחי כשביקש דחייה של חצי שנה בהפעלת התאגיד, לכחלון קפץ הגן האשכנזי כשהפך למבוגר האחראי במקרה הכי פחות רלוונטי מבחינת האינטרס הפוליטי שלו.
הוא יכול לגמור את כל הסיפור בשנייה ולזחול במורד העץ הגבוה, גם אם לא ייאלץ להזמין את נתניהו לקוסקוס אצל אמא שלו. אלא שהרוביקון כבר נחצה. גם אם יצלחו ניסיונות איחוי הקרע, כחלון צודק: הוא וביבי כבר לא. חופש הפעולה המוחלט נגמר. כחלון צדק השבוע כשטען שאם בג"ץ יפסול את מיסוי דירה שלישית, החוק ייקבר. אין מצב שהוא יאושר בחקיקה מחודשת. נתניהו כבר אינו חושש מהקדמת הבחירות ויצא להירגע בסין. בעל הבית השתגע. לאחר שכחלון פנטז עם בוז'י הרצוג על קואליציה, האמון ההדדי הסתיים סופית. מתברר שגם אצל פרנואיד לפעמים תחושת הרדיפה מוצדקת.
אז במקום להוריד פרופיל ולהתעטף בשתיקה, יצא השבוע כחלון לסבב הופעות ברחבי תל אביב (שהוזמנו מראש בעיתוי אומלל). בכנס דה מרקר השבוע נהנה להתבדח על חשבונו כאילו כלום. אבל לכל שבת יש גם מוצאי שבת.
2. ההישגים והכישלונות
אם הבחירות יוקדמו - משבר התאגיד הגדיל משמעותית את ההסתברות לכך - איזה סל הישגים ימכור כחלון לבוחר כשנתיים מתחילת כהונתו? בסביבתו התלוננו עד היום שלא מספיק מפרגנים, אז נמנה את ההישגים, והיו כאלה לא מעטים.
כחלון הוא שר אוצר מזן אחר, חברתי יותר, עם חמלה ובלי גרם של ציניות. "כחלון יש לי" הוביל סדרת החלטות לצמצום הפערים ויוקר המחיה. זה כלל הפחתת מחירי המזון, לעתים בכוח ובצווים, והגדלת הקצבאות לנכים, לניצולי שואה ולקשישים. הוא החזיר את קצבאות הילדים וקידם את תוכנית החיסכון לכל ילד. חיילי החובה נהנו מהגדלת המשכורות, ועובדי קבלן נקלטו בהמוניהם. סל הבריאות גדל וכך גם תקציבי הבריאות והחינוך. מענקי העבודה שודרגו, הבנקאות הוכנסה לתחרות, ועלויות ניהול הפנסיה לעצמאים ולשכירים ירדו.
ולמרות כל מיליארדי השקלים ששפך, המשק במצב מצוין. האבטלה, וזה הדבר הכי חשוב, אפסית. הגירעון בירידה, הצמיחה במגמת שיפור, והמחמאות מחברות דירוג האשראי הבינלאומיות זורמות בשפע. רק שלשום הוא החליט להקדים את תשלום מענק ההכנסה (מס הכנסה שלילי) בסך 390 מיליון שקל, שממנו ייהנו 273 אלף זכאים, והוא יחולק לפני הפסח.
אבל בדבר חשוב אחד כחלון עדיין לא הצליח: הורדת מחירי הדיור והשכירות. מדובר בלב לבו של יוקר המחיה, ולא במקרה סעיף הדיור מהווה 25% מסל ההוצאות במדד המחירים לצרכן. לא יעזרו כל ניסיונות ההתחמקות והטיוח של הבטחות כולנו שניתנו ערב הבחירות להורדת המחירים, והחלפתם בדיבורים כלליים על "פתרונות לזוגות הצעירים". במצע כולנו הובטח כי "מיד לאחר הבחירות ניישם את תוכנית החירום לפתרון משבר הדיור, שתוזיל את מחירי הדיור ותאפשר למשפחות לקנות דירה במחיר סביר ולהתגורר בשכירות במחירים סבירים".
כחלון ניסה בכל כוחו להצליח במשימה ובאופן חסר תקדים אף הפקיע לטובתו את כל הסמכויות בתחום הבינוי, השיכון, התכנון והתקציבים. והיו לו גם טעויות אומללות, ובראשן מיסוי דירה שלישית. כחלון כבר הודה שהוא ישלם על העניין מחיר פוליטי.
כנראה ששיכרון הכוח בלבל אותו והוא החליט לאשר את המהלך גם אם יתהפך העולם, רק כי הוא יכול. היועצים המשפטיים אמורים היו להעביר אתמול לבג"ץ את עמדתם העדכנית בעניין מיסוי דירה שלישית, אלא שהם ביקשו לדחות את מתן התשובה בשבועיים. כאמור, אם בג"ץ יפסול את החוק, אין סיכוי שהליך החקיקה יאושר מחדש.
היו לו טעויות נוספות. במחצית הראשונה של הקדנציה הוא ניצב מול המגזר העסקי ולא לצדו. הוא זלזל, לעג ועשה צחוק מבנקאים ומשכרם הגבוה. הוא התנבא שבתוך עשר שנים הבנקים במתכונתם הנוכחית ייעלמו. הוא כינה את רעיה שטראוס "אטומה עם שומן על השפתיים", כשהאומללה המליצה בסך הכל להתאפק עם זלילת העגבניות בגלל המחיר הגבוה. ויש דוגמאות נוספות מתחילת הדרך, כמו הטיפול במתווה הגז שממנו ברח.
בחצי השנה האחרונה, ככל הנראה בעצת יועציו, הוא נהפך לפייסני יותר. הוא הפסיק לתקוף את הנגידה, כי זה לא בריא למשק בעיניים בינלאומיות. הוא מתחיל לדבר בשבח המגזר העסקי ואפילו התפייס עם נשיא התאחדות התעשיינים. הוא תוקף את עודף הרגולציה וגילה את הצורך בוודאות רגולטורית. אבל כשריח הקדמת הבחירות עדיין באוויר, כל התוכניות מוכנסות למגירה. בחירות מוקדמות אינן מיטיבות עם המשק ומייצרות תחושת אי־ודאות בכלכלה בכלל ובשוק הדיור בפרט. זה כמו שעושים "פריש מיש" במשחק ומקבלים את אותם הקלפים.
3. סוסי המרוץ ממשיכים לדהור
צפרדע נוספת של כחלון שנתניהו נאלץ לבלוע נגעה למפעלי ההימורים בארץ הקודש. ראש הממשלה, שהיה מליץ היושר המרכזי להקמת הקזינו, נאלץ לשמוע את שר האוצר אומר ש"כל זמן שאני שר האוצר, לא יהיה קזינו בישראל". ואכן, בינתיים אין קזינו, אף על פי שוועדה בין־משרדית ממשיכה מאחורי הקלעים לרקום תוכניות.
מילא קזינו. כחלון גם התלבש על כל סוגי ההימורים וכינה את ההכנסות מהם "כסף מזוהם". את ההכשר המקצועי סיפקו מסקנות ועדה שמינה, בראשות מנכ"ל האוצר שי באב"ד. כמובן שבאב"ד סיפק את הסחורה. מפעל הפיס בניהולו של עוזי דיין, מקורבו של נתניהו, היה הקורבן הראשי. דיין עשה סימני מאבק, אבל תוך זמן קצר הפנים שמנתניהו לא תגיע הישועה. דיין נאלץ להוריד את השלטר של מכונות המזל ולאבד הכנסות של מאות מיליוני שקלים בשנה.
התחנה השנייה של כחלון במסע הצלב נגד ההימורים הייתה תחנות הטוטו. כאן התברר שטחנות הצדק טוחנות לאט. כחלון העביר חוק שאמור היה לעצור את הימורי הסוסים. מבדיקתי התברר שחודש לאחר פרסומו ברשומות, סוסי הטוטו ממשיכים לדהור.
ההימורים מתנהלים כאילו אין חוק, אם כי בטוטו משתדלים להצניע את התופעה. סיפור הימורי הסוסים התנהל כפרסה. בשנת 2012, כשכחלון היה שר התקשורת, הוא אישר בהצבעה בכנסת את הימורי הסוסים. הנהלת הטוטו בראשות איציק לארי התבקשה לחתום על הסכם עם אחת מחברות ההימורים באנגליה, צרפת או שוודיה. לבסוף נבחרה חברת GBI הבריטית ונחתם איתה הסכם עד סוף יולי 2018. על פי ההסכם, האנגלים זכאים ל־4% מהכנסות הימורי הסוסים. במחזור הכנסות של 505 מיליון שקל מדובר ב־21 מיליון שקל לשנה. ביטול ההסכם עלול היה לחשוף את המדינה לתביעת ענק מצד הבריטים, בסך 100־200 מיליון שקל. הטוטו היה מאבד רווח של 50 מיליון שקל, שהיה פוגע בתמיכה בספורט.
באב"ד ניהל מגעים לפשרה עם הבריטים, אבל ללא הועיל. הנוסחה הגואלת שנמצאה היא שחוק איסור מרוצי הסוסים אושר, אבל ייכנס לתוקף רק ב־2018. עד אז "הכסף המזוהם" ימשיך לתחזק את הספורט בישראל. אם שר האוצר יחליט להקדים את המועד, הדבר ייעשה בכפוף לשימוע של נציגי הטוטו. בינתיים שימוע כזה לא נערך, וסביר להניח שאם יתקיים עמדת הטוטו תתקבל.
ועוד הערה לסיום: בתפקיד יו"ר הטוטו משמש רו"ח יוסי פילוס, שמונה ביוזמת כחלון ובהסכמת שרת התרבות והספורט מירי רגב. ואולי אין קשר בין הדברים ובסך הכל מדובר ברצון לחסוך למדינה התנהלות משפטית שעלולה לעלות עשרות מיליוני שקלים.
מהאוצר נמסר בתגובה כי "החוק קובע שלא יותר לקיים מרוצי סוסים החל מאמצע 2018. עם זאת, שר האוצר רשאי לבטל את הימורי הסוסים קודם לכן, לאחר שיקיים שימוע לחברה שמפעילה את ההימורים. השימוע צפוי להתקיים במהלך החודש הקרוב".
4. הס מס
פעמי הבחירות וההישג העצום של חוק מוסר תשלומים (מה שמכונה "שוטף פלוס 30") אינם מונעים מלשכת ארגוני העצמאים (לה"ב) להמשיך בקידום יוזמות לשיפור המצב. את אחת החשובות, הנחשפת כאן לראשונה, מוביל נשיא הארגון עו"ד רועי כהן.
לפני כשבוע התכנס ארגון הגג של הארגונים העסקיים, ועל סדר היום עמדה יוזמתו של עו"ד כהן למתן פטור ממס לשלוש שנים ליצרנים שמרוויחים עד 300 אלף שקל בשנה. ההצעה לא תחול על נותני שירותים. בישיבה התפתח דיאלוג מעניין בין כהן לבין נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש. מדוע להפלות לטובה יצרנים ספציפיים ולא להעניק פטור לכלל העסקים, תמה ברוש. כהן השיב שגם יצואנים זוכים להעדפות מס שאינן ניתנות לתעשיינים מן השורה. אם כך, המליץ ברוש, תנו עדיפות לעסקים הפועלים בפריפריה. כהן אימץ את הצעת ברוש בשתי הידיים.
היוזמה נולדה מתוך רצון לשפר את מצב היצרנים הקטנים הנאנקים תחת קשיי היומיום. היא גובשה בסיוע אוסקר אבו ראזק ממשרד רואי החשבון PWC, בעברו בכיר ברשות המסים וד"ר רובי נתנזון, מנהל מרכז מקרו לכלכלה מדינית. אבו ראזק היה ער למקרים שבהם עסקים נמנעו מלשלם מס בגלל הקשיים בתחילת דרכם.
בישראל פועלים 540 אלף עסקים, שחלקם חווים מלחמת הישרדות יומיומית. לפי נתוני הלמ"ס, 35% מהם נסגרים בשלוש השנים הראשונות לפעילותם. ב־2016 נסגרו 48 אלף עסקים. 18 אלף עונים על הקריטריונים (הכנסה של עד 300 אלף שקל לשנה) המזכים מפטור מתשלום מס.
ההצעה למתן הפטור אינה מקורית. באירלנד ניתן פטור מלא ממס חברות בשלוש השנים הראשונות לקיום העסק. בבריטניה יש פטור לעסק באזורי עדיפות חמש השנים הראשונות לקיומו. בהודו ניתן פטור מלא ממס בשלוש מתוך חמש השנים הראשונות לפעילות.
אובדן ההכנסות מהעסקים שייהנו מהפטור נאמד ב־270 מיליון שקל לשלוש שנים (90 מיליון שקל לשנה). ואולם המהלך, שיסייע בהישרדותם, יתרום לתוספת גביית מס הנאמדת ב־1.4 מיליארד שקל בעשור הקרוב.
את קידום ההצעה בכנסת יוביל ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו), שמתמחה בקידום יוזמות לעידוד עסקים קטנים. מדובר בהצעה מצוינת, שאם תאושר תסייע בהגדלת מספר המועסקים, וכאמור לאורך זמן גם בהגדלת גביית המס.
עלות יישום החוק סבירה. לשם השוואה, יישום הצעתה של ח"כ רחל עזריה להארכת חופשת הלידה בשבוע שאושרה השבוע בקריאה שנייה ושלישית יעלה 240 מיליון שקל. הבעיה העיקרית שעלולה להכשיל את היישום היא שמדובר בהטבה סקטוריאלית. קשה להאמין שפקידי האוצר יתמכו במהלך בזמן שהם מתנגדים ליוזמות חשובות לא פחות, כמו הכרה לצורך מס בהוצאות למטפלת, ביטוח סיעוד ממלכתי, יום לימודים ארוך או תוספות לקשישים. כהן אינו מוטרד ובטוח שהחוק יאושר, גם אם לא בצורה מלאה.
"גם כשדובר על פנסיה לעצמאים או על שיפור מוסר התשלומים לעסקים, כולם היו בטוחים שזה לא יעבור, ועובדה שזה עבר השבוע. היוזמה שלי אינה עולה הרבה כסף, ואני בטוח שהיא תאושר בצורה זו או אחרת", מבטיח נשיא ארגוני העצמאים.
5. סוכן יוצא לאור
אתמול ננעל באילת הכנס ה־38 של לשכת סוכני הביטוח בנושא פנסיה וחיים. הכנס התנהל תחת הכותרת "מחשבים מסלולים מחדש". חוק ההסדרים האחרון כלל שינויים רבים המחייבים את סוכני הביטוח להיות עדכניים יותר.
בנובמבר השנה יסיים נשיא הלשכה אריה אברמוביץ ארבע שנות כהונה, וזו הזדמנות לשיחה על השינויים שכבר היו והאתגרים לעתיד. אברמוביץ פותח בנושא הוועדה לבחינת עתיד הביטוח, שאת הקמתה יזם, ומגלה: "הוועדה בראשות גדעון סער תגיש בקרוב את המלצותיה. אין שום גורם מקצועי המסתכל קדימה ולוקח אחריות הן על עתיד המבוטחים, הן על חברות הביטוח וכמובן על הסוכנים. השינויים הדרמטיים במשק ובתחומי הטכנולוגיה חייבו את הקמת הוועדה".
לדבריו, "הוועדה עסקה בתחומי הפנסיה, הביטוח הסיעודי, מערכת היחסים בין הסוכנים ללקוחות ובין הסוכנים לרגולציה. הופיעו בפניה כל הגורמים הרלוונטיים כמו יו"ר בנק דיסקונט יוסי בכר, שר הבריאות יעקב ליצמן, ויו"ר חברת הביטוח הראל יאיר המבורגר".
מה ההמלצה המרכזית ולאילו תובנות הגעתם?
"התובנה העיקרית המסתמנת היא שסוכן הביטוח העתידי יתפקד כמנהל הסיכונים המשפחתי. הוא יציג בפני המבוטחים את הדרכים לצמצום חשיפות וסיכונים, ולא יסתפק בכניסה לתמונה רק בשלב התביעה. הסוכן צריך להגן על המבוטח בביטוח בריאות כדי שלא יצטרך ניתוח. מחקרים מראים שעל כל השקעה של 2.5 דולר במניעה חוסכים 25 דולר עתידיים. אנחנו נמצאים בעולם הדיגיטלי, והמטרה היא לתפור למבוטח חליפת כיסויים התפורה בדיוק למידותיו".
סיימתם אתמול את הכנס השנתי של הלשכה. מדוע אתה רואה בחוק להפרדת התגמול של הסוכן מדמי הביטוח הישג של הלשכה?
"החוק שייכנס לתוקף ב־1 באפריל הוא אחד ההישגים הגדולים שלנו. עד היום הושמעו טענות על ניגודי אינטרסים בעבודת הסוכנים. נטען שאנחנו מתחלקים עם חברות הביטוח בדמי הניהול העודפים, ושיש לנו תמריץ לדחוף מוצרים עתירי דמי ניהול שאינם מותאמים בהכרח לצרכיו של הלקוח. הטענות לא מצאו חן בעיני, ולקח לי שנה שלמה לשכנע את המפקחת על הביטוח דורית סלינגר להפריד את דמי הניהול מהתגמול. המטרה של כל סוכן ביטוח היא קודם כל טובת המבוטח, ללא קשר לגובה דמי הניהול.
"חברות הביטוח יחויבו להציג עד תחילת אפריל מודל תגמול חדש לסוכנים. אני מקווה שבכך ענינו סופית על טענות לניגודי עניינים אצל סוכני הביטוח. אנחנו גם מתנגדים בכל תוקף לרעיון שהמבוטח ישלם עבור הייעוץ הפנסיוני. המבוטח לא צריך לשלם, והסוכן יקבל את התשלום במסגרת נוסחת התגמול".
התלוננתם השבוע נגד האוצר בטענה לקידום קרנות ברירת מחדל עם דמי ניהול אפסיים. מה יש לכם נגד הפעלת הקרן?
"לבוא למבוטח ולשכנע אותו להצטרף לקרן רק בזכות דמי הניהול הנמוכים מחטיא את המטרה. צריך להציג בפני המבוטחים את מכלול השיקולים, כמו רמת שירות, מקצועיות בהשקעות, רמת סיכון ועוד. דמי הניהול הם רק חלק מהעניין. מה קורה לדוגמה אם קרן פנסיה חדשה, הגובה אפס דמי ניהול, מצרפת שלא על בסיס מקצועי מבוטחים ברמת סיכון גבוהה. התשואה והפנסיה עלולות להיפגע. יש כאן ים של בעיות שלא נפתרו, ואסור להתעלם מהן. אנשים לא פראיירים. עובדה, מתוך מאות אלפי מבוטחים, 20 אלף בלבד הצטרפו לקרנות ברירת המחדל".
בחלוקת איגרות החוב המועדפות בעלות תשואה מובטחת, הוחלט באוצר להקצות אותן רק לפנסיה ולא לביטוחי המנהלים. האם לדעתך מדובר בעמדה לגיטימית?
"אסור להפלות לטובה את קרנות הפנסיה לעומת ביטוחי המנהלים, שהם אפיק חיסכון לגיטימי. אתה יודע שבעבר היו ביטוחי מנהלים עם מקדמי קצבה מובטחים שהיו עדיפים על קרנות הפנסיה. גם בקרנות הפנסיה עצמן יש מסלולי השקעה ברמות סיכון שונות. כסוכן ביטוח אני צריך לדעת לתפור את השילוב הטוב ביותר עבור המבוטח, ולא תמיד התשובה היא בקרן הפנסיה. אם האוצר מקצה איגרות מועדפות, מדוע להפלות לטובה את קרנות הפנסיה? יש לזכור כי האיגרות מוקצות רק לרובד החיסכון הבסיסי בפנסיה, ומעבר לסכום מסוים לא מוקצות איגרות".
המסלקה הפנסיונית קמה, ואני עדיין שומע טענות על ליקויים בתפעול ועל חדירה לפרטיות המבוטח בדרישה לפרטים לא רלוונטיים.
"המסלקה אכן פועלת, ואם אומר שלא באופן מושלם, זה יהיה אנדרסטייטמנט. אנחנו נאלצים להשתמש במסלקה, כי לפני שנתיים נקבע שסוכנים חייבים לקבל את כל פרטי החיסכון הרלוונטיים של המבוטח לפני מתן הייעוץ. אנחנו משלמים עבור השימוש במסלקה. אם בעבר היו תקלות רבות והמסלקה נראתה קטסטרופה, כיום מרבית המידע המגיע למבוטח הוא רלוונטי וחיוני לעבודת הסוכן".
כיצד נראית כיום מערכת היחסים שלכם עם הרגולציה?
"למרות חילוקי הדעות תמיד הייתה בינינו מערכת יחסים טובה. יש מגעים שוטפים אבל לעתים קיימים קשיי הבנה. הרגולציה לא חיה את השטח. יש מקרים שבהם שולחים אלינו טיוטת תקנות שלא ניתן לממש אותן. לדוגמה, הגבלת תקרת הטבות המס למעביד לפנסיה ל־30 אלף שקל הייתה טעות. אנשים חוסכים לפנסיה כי זה העתיד. הרי האוצר בעצמו אינו מעוניין שחוסכים יחליפו את הפנסיה בהשקעה בדירות. גם סוגיית הריבית לצורך חישוב זכויות הפנסיה היא בעייתית, ואף שר אוצר לא מעוניין לגעת בזה".
תדמית סוכן הביטוח הייתה בעבר על הקרשים. האם אתה כבר חש בשינוי לטובה?
"בהחלט כן, וזה נובע מכך שהמבוטחים מבינים בהדרגה את חשיבותנו כאנשי מקצוע. אנחנו שומעים מלקוחות תרעומת על הפרסומות של הביטוח הישיר נגדנו. אירוע השריפה בחיפה סייע לאנשים להבין מדוע יש צורך בסוכן. בזמן השריפה לחצנו על האוצר לאלץ את חברות הביטוח להשלים את כיסויי נזקי הרכוש מעבר לתשלום של מס רכוש. בגלל שהשריפה הוכרזה כאירוע טרור, התשלום שהגיע ממס רכוש היה מוגבל. העליתי את הבעיה בוועדת הכספים, וחברות הביטוח משלמות מאז את ההפרשים כמו שעון שווייצרי".
אתה מדבר על שינוי חיובי בתדמית הסוכן, אבל כל פעם מזכירים לכם שחלק מהפרסים שאתם מקבלים כוללים טיסות נופש על חשבון המבוטח. למה אתם צריכים את זה?
"אז בוא ואומר לך חד־משמעית: אני נגד תגמול סוכני הביטוח בענף הפנסיה בצורה של חלוקת פרסים. תמכתי בביטול הפרסים כבר בחוק ההסדרים הקודם. היועצים המשפטיים של חברות הביטוח נתנו פרשנות אחרת לחוק ובעקבות כך פרסם האוצר חוזר הנחיות נוסף ב־1 במרץ. חברת ביטוח תהיה בעתיד הקרוב רשאית לתגמל סוכן ביטוח אך רק בכסף ולא בשום פרס. השינוי ייכנס לתוקף ב־1 ביולי, ואני תומך בו לחלוטין".
האם קיים דור המשך בענף או שניתן לסתום את הגולל על המקצוע?
"הגעתי לפגישה בינינו מיד אחרי שהשתתפתי בטקס חלוקה של מלגות ל־40 סטודנטים הלומדים ביטוח במכללה שלנו ובמכללת נתניה. זה דור ההמשך למשפחת סוכני הביטוח, כך שלענף יש עתיד ורוד. מקצוע סוכן הביטוח לא נעלם, אבל הוא משתנה. אנחנו חייבים להתאים את עצמנו כל הזמן למציאות המשתנה. בעתיד יושם הדגש על ייעוץ וניהול סיכונים ופחות על מכירות, שאותן ניתן יהיה לעשות גם באמצעים טכנולוגיים".