הטרגדיה ליד אידליב בצפון סוריה מעוררת הרבה יותר שאלות מאשר תשובות, ובוודאי לא כאלה שניתן לקבוע בפסקנות מה קרה, איך קרה, ומי אחראי לכך. אפילו על העובדות הבסיסיות ביותר יש מחלוקת. האם מטוסי חיל האוויר של אסד הם שהטילו את החומר הכימי? מצד אחד, למורדים אין יכולת אווירית למעט אולי שימוש בהטסת מזלט"ים, דאונים ורחפנים. מצד שני, צבאו של אסד וגם רוסיה הודיעו באופן חד משמעי כי לא היו מעורבים בתקיפה האווירית.
לא ברור עדיין איזה סוג של חומר כימי הוטל מהאוויר וגרם למותם של מאה בני אדם, רובם ילדים, ועוד כ-400 נפגעים. האם היה זה גז סארין כפי שטוענת האופוזיציה או אולי חומר כימי אחר כמו כלורין? אותו חומר שצבא אסד כבר עשה בו שימוש בעבר, ועל פי האמנה הבינלאומית נגד נשק כימי הוא אינו אסור לשימוש כמו סארין ובלבד שלא למטרות צבאיות.
לפי שעה, מרבית הסימנים יכולים להצביע על כך שמי שביצע את התקיפה היה חיל האוויר של אסד וכנראה נעשה שימוש בגז סארין או אחר אך אין לכך וודאות. עם זאת ברור גם כי מי שנפגע מכך מבחינה פוליטית דיפלומטית בינלאומית הוא משטרו של אסד. המשטר נמצא בשנה האחרונה במצבו הטוב ביותר זה שנים, זאת לאחר שהשיג, בעזרת חיל האוויר הרוסי, מכוחות קרקע של מיליציות שיעיות פרו איראניות וחיזבאללה הישגים וביסס והרחיב את גבולות השליטה שלו, ולכן מוזר שצבא אסד השתמש בנשק כימי בנסיבות כאלה. מה עוד, שאם אכן יתברר שהיה שימוש בסארין הדבר מספק ראייה לכך שמשטר אסד לא מכבד את התחייבותו הבינלאומית מ-2013, כשחתם על האמנה נגד נשק כימי והסכים להתפרק ממאגר הנשק הכימי העצום שלו, שהיה אחד הגדולים בעולם.
השימוש בנשק כימי, ובמיוחד אם הוא סארין, לא יפתיע את המודיעין הישראלי שכן זה שנים גורמי המחקר וההערכה קובעים במפורש שאסד לא פירק את כל מאגר הנשק הכימי שלו והותיר בידיו "יכולת שיורית" של עד כעשרה אחוזים ממה שהיה לו. כמו כן, אם אכן היה שימוש בגז מסוג זה, יצטרך המודיעין הישראלי, ולא רק הוא, לבדוק עם עצמו מחדש אם אכן המלאי שנותר בידי אסד קטן כפי שהוערך או אולי גדול יותר.
יודגש כי שליח האו"ם לסוריה אמר כי מה שאירע ליד אידליב הוא תקיפה מהאוויר, אך הוא לא אמר כי צבא סוריה אחראי לה, והותיר את הקביעה הזו למועצת הביטחון של האו"ם, אם וכאשר היא תתכנס לדון בנושא. כדי להגיע למסקנה זו תצטרך מועצת הביטחון לקבל מידע וסיוע מקהילות המודיעין המערביות, אם יש ברשותן מידע כזה.
כמו כן, יצטרך האו"ם או ארגון האמנה נגד נשק כימי לשלוח מומחים לסוריה בשביל לבדוק בעזרת דגימות ובדיקת הנפגעים שנותרו בחיים באיזה גז מדובר, כאשר מה שיכול להקל כבר בשלב זה על הניסיונות להגיע לחקר האמת היא עדותם של הנפגעים שהצליחו להגיע לבתי חולים בטורקיה. כך או כך העולם מפעיל שוב פעם את אוזלת ידו אל מול טבח העם המתבצע בסוריה זה יותר משש שנים, אשר גבה עד כה כחצי מיליון קורבנות בנפש, גרם לפציעתם של כמיליון אנשים, והותיר כעשרה מיליון נוספים פליטים או מחוסרי קורת גג.
החטא הקדמון לאדישות של העולם הוא הזגזוג של הממשל הקודם בארה"ב, בראשות הנשיא ברק אובמה, שאיים לתקוף בסוריה לאחר השימוש שנעשה בספטמבר 2013 בנשק כימי בפרברי דמשק על ידי צבא אסד, והסתפק בתיווך רוסי שהביא לפירוק אסד מנשקו הכימי, כשגם זה מוטל כעת בספק כאמור. קשה להאמין שהממשל החדש של דונלד טראמפ, שמנסה כל הזמן להגיע להבנות עם רוסיה, להסדרים של מוקדי סכסוך בעולם, ינקוט בדרך פעולה שונה מקודמו, ואולי אף יהיה פייסן עוד יותר כלפי רוסיה, שרואה בהישרדותו של אסד אינטרס חיוני שלה.
ישראל צריכה ויכולה לסייע יותר
גם ישראל, למרות מדיניותה הנבונה, לפחות בשלב הזה של אי התערבות, יכולה לעשות יותר. ישראל הייתה צריכה להתערב או לאיים בהתערבות בשנה הראשונה למלחמת האזרחים כשעוד היה סיכוי להשפיע ולשנות את המציאות שהייתה יכולה להביא להפלת המשטר, אך עתה זה כבר מאוחר מידי. ובכל זאת, אין להסתפק בגינויים חריפים ככל שיהיו מצד ראש הממשלה ודוברים אחרים.
ישראל, שמסייעת מבחינה הומניטרית לפצועים מהמלחמה בסוריה, שיותר מ-3,000 מהם זכו עד כה לקבל טיפול בבית חולים השדה שהוקם באזור הגבול ובבתי חולים ברחבי הארץ, צריכה עכשיו להודיע כי היא מוכנה לקבל לטיפול בבתי החולים שלה חלק מנפגעי מתקפת הגזים שהתרחשה הבוקר. המתקפה הזו בלי ספק מסבכת עוד יותר את המצב הקשה בין כה וכה להבנה של המתרחש אצל השכנה מצפון, ומרחיקה עוד יותר את הסיכויים להגיע לאיזשהו הסדר מדיני.