רגע אחרי היבחרו של עמנואל מקרון לנשיא הבא של צרפת, אפשר רק לקנא בצרפתים. מקרון בן ה־39, שר כלכלה סוציאליסטי לשעבר, איש השוק החופשי ובנקאי מצליח בבנק רוטשילד בתחילת דרכו, הצליח ליצור תנועה עממית ענקית שהובילה אותו לניצחון מרשים בבחירות. מקרון הוא המתמודד הראשון בפוליטיקה הצרפתית המודרנית, שמנצח את נציגי שתי המפלגות המסורתיות הגדולות (הסוציאליסטית והרפובליקנית), והוא למעשה מועמד של דרך שלישית - מעין טוני בלייר צרפתי, רב עוצמה וערכי. הוא נלחם בתקיפות נגד הגזענות של מובילת מפלגת החזית הלאומית מארין לה פן, דוגל בגלובליזציה, ובעיקר בחיזוק האיחוד האירופי.
בכך גבר מקרון על תופעת דונלד טראמפ, שתמך בפומבי בלה פן, ועל תנועת היציאה מהאיחוד האירופי בבריטניה. דווקא צרפת השמרנית תהיה בשנים הקרובות דוגמה לליברליזם ולפתיחות למהגרים. מקרון נפגש בזמן מסע הבחירות עם קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, הם תומכים באותה מדיניות נגד הלאומנות הדורסנית של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, הם שותפים לאותה ביקורת כלפי נשיא ארצות הברית טראמפ, הם נמצאים באותה סירה של מאבק בטרור הפונדמנטליסטי בלי לפגוע במהגרים המוסלמים, שניהם דוגלים בהמשך יישום ההסכם עם איראן ושניהם דוגלים בדיפלומטיה קולקטיבית בנושא המזרח־תיכוני תוך תיאום בין החברות הקבועות במועצת הביטחון לגרמניה. בנושא הישראלי־פלסטיני מרקל ומקרון צפויים להיות מתואמים ולתמוך בתהליך שיוביל לפתרון של שתי מדינות לשני עמים. שניהם מתנגדים בתוקף להתנחלויות, אך מתנגדים ל־BDS, תנועת החרם על ישראל, ויפעילו לחץ משותף לפתיחה במשא ומתן אזורי בהנהגת ארצות הברית ובשיתופם.
מתכון לאי יציבות
אצלנו נהוג לזלזל באירופה, אך זו טעות. אירופה המאוחדת היא מעצמת על גלובלית, היא שותפת הסחר העיקרית שלנו, וגרמניה מספקת לנו את הצוללות בעלות החשיבות האסטרטגית. גם טראמפ לא יוכל להתעלם מהצמד הזה. מעתה ישנו בצד אחד של האוקיינוס טראמפ הבלתי צפוי, אך יש גם ברית מדינית כלכלית חזקה של גרמניה וצרפת.
אנחנו עומדים בפני תפנית במערכת הבינלאומית. מעולם חד־קוטבי בהנהגת ארצות הברית כמנהיגת העולם החופשי (תחת בוש ואובמה) לעולם רב־קוטבי ולו כוח מבוזר בהובלת ארצות הברית, האיחוד האירופי, רוסיה וסין. זהו מתכון לאי־יציבות באזורי סכסוך, כי הדיפלומטיה הקולקטיבית שאפיינה את ההסכמים על נשק להשמדה המונית עם סוריה ואיראן תהיה קשה יותר ליישום.
אם ראש הממשלה בנימין נתניהו חושב שדי לו בידיד אידיאולוגי בבית הלבן, הוא טועה. קרבתו של טראמפ לא מובטחת לו ולמדיניות ההתנחלויות שלו. הנשיא האמריקאי מקשיב ליהודי ארצות הברית מצד אחד ולמדינות ערב מצד שני. טראמפ יצטרך עם הזמן להתחשב במדיניות של אירופה, רוסיה וסין. לנוכח הזלזול שלו בדמוקרטיה האמריקאית, הוא עלול לפנות את מעמדו כמנהיג העולם החופשי והליברלי לראשי גרמניה וצרפת.
הכותב הוא מייסד שותף של מרכז פרס לשלום ומייסד תנועת "יאללה - מנהיגים צעירים"