רב־ניצב רוני אלשיך מפקד על משטרת ישראל ב־17 החודשים האחרונים, אבל תדמית המשטרה, בעיני הציבור לא השתנתה באופן מהותי בתקופת פיקודו. לפחות הניצבים בסגל הפיקוד הבכיר לא מבלים את ימיהם בחקירות מח"ש על עבירות שונות. אחת מהתקנות שקבע אלשיך לניצבים בארגון היא בדיקת פוליגרף, כדי לוודא שהם לא עברו על החוק לפני המינוי ולאחריו. עכשיו השר לביטחון פנים גלעד ארדן מבקש לעגן את התקנה בחקיקה. יו"ר וועדת הפנים בכנסת דודי אמסלם מבקש להרחיב את בדיקות הפוליגרף לכל הקצונה בארגון, מדרגת פקד ומעלה, בהתמקדות בקציני חקירות.
קיימת כאן אולי פגיעה ברשות הפרט של הקצינים, אם כי למשרתים במערכת הביטחון, הנוהל לא זר כלל ועיקר. הכוונה לשב"כ ולמוסד. אפשר לשקול בחיוב את דרישתו של ח"כ אמסלם, כתנאי לתמיכה של הוועדה בראשותו בחקיקה, רק אם יחיל את החוק גם על 120 חברי הכנסת.
הכרוניקה מוכיחה שחברי כנסת הואשמו בעבירות חמורות ביותר. רוב הנאשמים מבית המחוקקים גם ריצו עונשי מאסר. בניגוד למשטרה, בכנסת מותרת כהונה גם לעבריינים מורשעים (השר אריה דרעי), שריצו עונשי מאסר על עבירות שחיתות והפרת אמונים. אם משווים את כמות העבירות של שחיתות והפרת אמונים שהסתיימו במאסר, בין המשטרה לכנסת, הכנסת מנצחת בגדול, בנוקאאוט טכני.
אז נאה דורש ונאה מקיים. כדאי ואף מומלץ לח"כ אמסלם, לחוקק חוק שיאלץ את חברי הכנסת לעבור בדיקת פוליגרף אחת לשישה חודשים, הרבה לפני שהוא דורש מ־1,400 קציני משטרה לעבור בדיקה כזו.
הציבור יעמוד בעלויות של שתי הגזירות האלה וייצא נשכר מחוק כזה. אולי כך תשתפר תחושת האמון של הציבור מרשות האכיפה, אבל לבטח תשתפר התחושה מהרשות המחוקקת. כי במצב כעת, כל חבר כנסת מכל מפלגה נחשד בציבור כמפר את אמונו מדי יום. רק צריך לאסוף את ההתבטאויות בקמפיין הבחירות, ולאחר מכן להשוות עם הפעילות האינטרסנטית בעת הכהונה עצמה. צריך רק לקוות שאם וכאשר תתבצענה בדיקות כאלה לח"כים, לא יהיה קצר חשמלי במרחב המשכן כתוצאה מהגילויים בבדיקה.