1.משה וביבי כן ולא: שר האוצר משה כחלון יכול סוף־סוף להירגע, הקלפים מתחילים להסתדר לטובתו. ביבי קינג חזר להיות נתניהו הטוב והמחבק. בטקס חתימת הסכם גג השבוע באופקים התפייט ראש הממשלה: "דיור זה הדבר החשוב, ואתה תפסת את זה. תפסת את זה יותר טוב מכולם". ריח ההצלחה של המאבק במחירי הדיור מוציא מנתניהו את מיטב הזמירות לשבת. ואכן, שוק הדיור עושה סימנים של תפנית חיובית, וזה התבטא השבוע גם בהודעת הריבית של הנגידה: "נמשכת ההתקררות בשוק הדיור ומסתמנת התייצבות במחירי הדירות". הפעם האחרונה שבה ביבי החמיא כל כך לכחלון הייתה לאחר רפורמת הסלולר המוצלחת שבעקבותיה המליץ לשרים "תהיו כחלונים".
עד לחודש שעבר עשה כחלון את מלוא ההכנות להקדמת הבחירות. בעקבות פרשת תאגיד השידור הפור מבחינתו נפל והבחירות הפכו לעובדה מוגמרת. הוא שלף את תוכנית המגירה "נטו משפחה", שהייתה מבחינתו נשק יום הדין הפיננסי.
מי היה מאמין שחודש לאחר מכן התוכנית תאושר, על האותיות הקטנות שבסעיפיה - כולל הורדת מיסוי הסלולר, הביגוד וההנעלה, נקודות הזיכוי להורים, הצהרונים ומס ההכנסה השלילי. לאן נעלמו חברי הכנסת מהליכוד שאיימו שללא טיפול בקצבאות הנכים התוכנית לא תעבור?
כחלון צבר שעות ביבי יותר מכל שר אחר והוא מכיר היטב את הסחורה. מתקפת החיבוקים שנחתה עליו לא מוטטה אותו. שכן, היא הגיונית כמו מינוי איוב קרא לשר התקשורת. מבחינתו, האמירה ש"הוא וביבי כבר לא", עדיין בתוקף.
הוא לא השתתף בפסטיבל לחיצות הידיים לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ. מבחינתו, עדיף היה באותו זמן להשתתף בעוד אירוע בעל פוטנציאל אלקטורלי.
הוא גם לא השתתף בישיבת הממשלה שנערכה בתחילת השבוע במנהרות הכותל לרגל יום ירושלים. כחלון שלח לשם את איציק כהן, הסגן הנאמן לענייני משימות לא נעימות. שר האוצר דפק נפקדות ולא במקרה. בישיבה כיכב ראש עיריית ירושלים ניר ברקת. כחלון ניחן בזיכרון ארוך ובסבלנות של בדואי. הוא לא שכח כיצד ברקת הסית נגדו את עובדי הניקיון השובתים.
הוא גם זוכר היטב את תוצאות השביתה מלפני מספר חודשים, שבסופה הצליח נתניהו להוריד את ברקת מהעץ. כחלון לא רצה להעניק לראש העיר את הכבוד מעצם נוכחותו בישיבה. מה גם שבסוף אותה ישיבה התברר שברקת דורש תוספת תקציבית של 1.5 מיליארד שקל. האוצר אמר לא לברקת, שבלית ברירה הגיע לוועדת הכספים עם הצעה "מקורית" חלופית: לגייס את המימון לבניית כיתות מהבנקים ולא מהאוצר.
שנתיים לאחר כניסתו למשרד האוצר מבין כחלון את עוצמת התפקיד ומאוהב בו. הוא לא שר אוצר הכפוף במישרין לגחמות הבוס, אלא מיניסטר עצמאי בשטח, המכיר לחלוטין את הבוס על שלל חולשותיו.
שלא במפתיע הוא אומר שגם בממשלה הבאה הוא ירצה בתיק האוצר. אף על פי שהקדמת הבחירות לא מפחידה אותו, הוא מתנהל כאילו הבחירות יתקיימו מחר. עד היום הוא לא התלהב לטוס לחו"ל, בוודאי לא לכנסים כלכליים בינלאומיים, ושלח במקומו את מנכ"ל האוצר שי באב"ד.
הפעם זה שונה. לראשונה מאז כניסתו הוא נענה לבקשת כרמל שאמה הכהן, שגריר ישראל ב־OECD, ויטוס בשבוע הבא לפריז לכנס השנתי של הארגון. יתלווה אליו נדב שיינברגר שהמליץ להיענות בחיוב לבקשה.
כינוס שרי ה־OECD נחשב לאירוע החשוב ביותר של הארגון. הוא יתקיים יום לאחר כינוס הפורום הכללי שפתוח לציבור. השנה ידונו בנושאי הפערים החברתיים, הצמיחה, והאירועים הגלובליים יוצאי הדופן שמקורם בדרמות הפוליטיות בבריטניה ובארה"ב.
כחלון נוסע, אף שבין שרי מדינות הארגון בכנס אין אפילו אחד שיצביע בבחירות הבאות לכולנו. אבל באירוע תהיה לשר האוצר הישראלי הזדמנות פז להציג את הישגי המשק, הטובים בהרבה ביחס לאלה שבמרבית מדינות אירופה.
לאחר הטיפול ביוקר המחיה והרפורמות הצרכניות במחצית הראשונה לכהונתו, כחלון ימצב את עצמו במחצית השנייה של הקדנציה כמי שדואג גם לאינטרסים ארוכי הטווח של המשק.
יהיו אלה ענייני פריון, הגדלת מעגל המועסקים (בעיקר בקרב בני המיעוטים והחרדים) והחייאתן של מילים גסות כמו הבורסה ושוק ההון. אבל גם את העניינים המדיניים כחלון לא מזניח. במוצאי החג הוא נפגש עם ראשי הרשות הפלסטינית ודן איתם בתוכנית ההקלות הכלכליות שגיבשה הממשלה בעקבות
ביקור טראמפ.
2. ימי ניסן: לראשונה מאז קלחת הבחירות ארז אבי ניסנקורן את משפחתו ויצא ערב חג השבועות לחופשה בלונדון. העניינים שעל סדר היום ובראשם הערעור של שלי יחימוביץ' על תוצאות הבחירות שהוגש ערב החג, יכולים לחכות.
בסביבת ניסנקורן אומרים שהוא לא מתרגש. כל תכלית הערעור, אומרים אנשיו, היא לאפשר ליחימוביץ', שאיבדה את דרכה בפוליטיקה, לאתחל את עצמה מחדש על חשבון ההסתדרות.
עם חזרתו ממתינים לו עניינים רציניים בהרבה, שהמתינו לסיום הבחירות. יש לו מנדט של חמש שנים לטפל בהם. הראשון והמיידי נוגע להחלטת שר התשתיות יובל שטייניץ להטיל על יצרני האנרגיה הפרטיים את הקמת תחנת הכוח החדשה בחדרה, שתחליף את תחנות הפחם. עובדי חברת החשמל עדיין לא אמרו את המילה האחרונה. הם מתנגדים לכך, וסביר להניח שקודם להבאת ההחלטה לאישור הממשלה (הישיבה מחרתיים לא תתקיים בגלל נסיעת נתניהו לליבריה) יתקיימו מגעים מאחורי הקלעים לשינויה.
עניין אחר הוא קיצור שבוע העבודה. במהלך הבחירות הודיע ניסנקורן על הפחתה של שעת עבודה בשבוע מ־43 ל־42 שעות, רק כדי שיהיה לו הישג מיידי. שלא במקרה נקבע שההחלטה תיושם רק ביולי, ועד אז ייבחן מחדש הרעיון להנהגת סוף שבוע ארוך שש פעמים בשנה. התעשיינים ומשרד הכלכלה לוחצים.
לגמלאים היה חלק חשוב בבחירות, וניסנקורן הזכיר בכל הזדמנות את תרומתם. את נישת הגמלאים תפס בשנתיים האחרונות ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני) בן הברית של ניסנקורן. הוא עושה עבודה מצוינת. כעת הגיע הזמן לפרוע את הצ'ק.
סדר היום החדש יכלול גם עניינים כמו העלאת קצבאות הנכות, דחיית הביטוח הסיעודי הקולקטיבי וטיפול מחודש בסוגיית גיל הפרישה לפנסיה לנשים. בכל אחד מעניינים אלה כחלון וניסנקורן יהיו מתואמים מראש.
זה יכלול גם מעקב אחר התקדמות מעבר עובדי הקבלן להעסקה ישירה. ניסנקורן יוכל כעת לגלות נדיבות של מנצח ולהוריד את גובה הלהבות בסכסוכי העבודה השונים. שביתות צפויות להיות אירוע נדיר, כמו שלג בתל אביב.
עניין בוער הממתין לפתרון הוא הסכסוך בין ההסתדרות להנהלת מפעל סודהסטרים בדרום. בקרוב גם נקבל דרישת שלום מחברת טבע בנוגע לתוכניתה לפיטורי אלפי עובדים. הבחירות העניקו ליו"ר ההסתדרות הנבחר רוח גבית עצומה. הוא יכול לקדם את שאיפתו להפיכת ההסתדרות לא רק למגה איגוד מקצועי, אלא גם לתנועה חברתית רחבה. זו ההזדמנות להזכיר שהגיע הזמן לאייש את תפקיד יו"ר האגף לאיגוד המקצועי, תפקיד שניסנקורן עדיין מחזיק בו במקביל לתפקידו כיו"ר ההסתדרות.
3. בלי הוד והדר: עדיין לא ברור כיצד יצליחו השבים מחופשות החג בחו"ל לחלץ את עצמם מנמל התעופה. בזמן מחיאות הכפיים אחרי הנחיתה צריך להזכיר להם שאין הסעה מוסדרת, משום שהזכיינית, חברת המוניות הדר־לוד, ורשות שדות התעופה “כבר לא". סביר להניח שהחאפרים יחגגו, ואולי הרשות תפעיל שאטלים. ייתכן אף שעבור הנוסעים שייתקעו עקב הפיאסקו התחבורתי, זמן ההגעה הביתה יהיה ארוך מזמן הטיסה לאירופה.
מתברר שאין חדש תחת השמש. זוכרים את סיפור המט"ח? לפני כמה שבועות סיפרתי כאן כיצד נעקצתי על ידי סניף בנק הפועלים בנתב"ג בעמלת המרה מנופחת על הדולר. הוסבר לי שהכסף הולך לרשות שדות התעופה, הגובה מהבנק עשרות מיליוני שקלים כדמי זיכיון. הסיפור חוזר על עצמו גם אצל זכייני הדיוטי פרי (ג'יימס ריצ'רדסון), הגובים מחירים מופקעים, וגם אצל זכייני הקיוסקים, הגובים מחיר מטורף לכוס קפה. וכעת מדובר באותו סיפור גם במכרז המוניות.
כל בית עסק בשדה התעופה יסביר שמקורם של מחירי הגזל הוא בעושק דמי הזיכיון של רשות שדות התעופה. השאלה מדוע הזכיינים מוכנים לשלם מחיר כל כך גבוה ולהתבזות מול הצרכנים עד כדי פגיעה בשמם הטוב, היא עניין אחר. עובדתית, הרשות, שאמורה לשרת את הנוסעים, מנצלת את מעמדה המונופוליסטי ומתנהגת בפועל כרשת קניונים הגובה מהעסקים דמי זיכיון מופקעים.
כאמור, את המחיר אנחנו משלמים. כספי הרשות צדו את עיניהם של אנשי אגף התקציבים באוצר. התברר בשנים האחרונות שברשות משכו כדיבידנדים עודפים במאות מיליוני שקלים. אבל לפני שהכסף הגיע לאוצר, נחתמו עם עובדי הרשות הסכמי עבודה מפנקים, תוך דאגה לעתידם הפנסיוני.
אף אחד אינו רוצה או מסוגל להתעסק עם עובדי הרשות, כולל שר התחבורה ישראל כץ. השבתת נמל התעופה גרועה מהורדת השלטר בחברת החשמל. הדבר האחרון שפוליטיקאי רוצה הוא נמל תעופה מושבת במשמרת שלו. עובדי הרשות מבינים את זה, ועמדת הכוח שלהם עצומה.
המכרז להפעלת המוניות בנתב"ג התחיל דווקא בגישה חיובית של הרשות. ההנהלה רצתה להראות שהיא מורידה את המחירים הגבוהים של הנסיעה במוניות, אלא שהתהליך נעשה בצורה עקומה.
מוניות הדר שהוקמה בלוד מחזיקה בזיכיון ההסעות מנתב"ג משנת 1948. היא מעסיקה 600 נהגים שכירים ו־75 בעלי מוניות. עד למכרז האחרון שילמה עבור הזיכיון שתוקפו פג השבוע, 6 מיליון שקל לשנה. המחיר גולגל כרגיל לנוסעים, ששילמו את תעריף המקסימום של משרד התחבורה.
נסיעה מנתב"ג לת"א עלתה 129 שקל. נהג מונית רגיל היה מוכן להסתפק ב־100 שקל. אבל זה לא כל הסיפור. הרשות גבתה באמצעות חברת המוניות קנס מעבר של 5 שקלים לנוסע, ועבור מיליון נסיעות לשנה זה הרבה מאוד כסף.
מחלבת נוסעי המוניות הכניסה לרשות 20 מיליון שקל לשנה. הבעיה היא שחלופות נסיעה אחרות, במיוחד בסופי שבוע, פשוט לא קיימות. במכרז החדש שונו התנאים, ולחברה המסורתית הוחלט לצרף חברה בעלת ניסיון טכנולוגי בהפעלת השירות. אובר וריידר לא ניגשו, כי לא היה להן מראש סיכוי, ומי שנבחרה הייתה גט. אלא שהשידוך בין הדר לגט התפוצץ.
הדר הופתעה לגלות שהגישה במכרז, משיקוליה, “מחיר התאבדות" הנמוך ב־31% ממחירון משרד התחבורה. מנהלי הדר שנרדמו בשמירה נבהלו, ולאחר שנהגי המוניות לחצו, הם הודיעו על ביטול השתתפותם במכרז.
והאם רשות שדות התעופה ויתרה סתם כך על דמי הזיכיון? לא צריך לדאוג לה. בנוסף לקנס היציאה של 5 שקלים לנוסע היא הוסיפה 5.8 שקלים נוספים, כך שההכנסה ירדה, אבל לא בהרבה. בינתיים הבלגן חוגג ולא ברור לכמה זמן.
בזמן הקרוב יפורסם מכרז חדש, ויש לקוות שיכלול הפקת לקחים. להלן הצעת התייעלות להנהלה. היו ידידותיים לנוסע ותוותרו על דמי המעבר מהנוסעים הנגבים על לא עוול בכיסם. דרשו מהמשתתפים במכרז החדש ערבות כספית רצינית ולא סכום מצחיק של 50 אלף שקל שהיה במכרז האחרון. שנו את שיטת קביעת התעריף: קבעו הנחת מינימום (נניח, 5% מהתעריף), והנחת מקסימום (נניח, 15% מהתעריף). אל תניחו לחברות המוניות להתאבד על המחיר ולגרום לפיצוץ המכרז החדש. נצלו את הכוח שבידיכם והתנהגו כמבוגר האחראי.
4. סוגרים חשבון: הוועידה השנתית ה־35 של לשכת רואי החשבון באילת תיפתח בשבוע הבא ונשיא הלשכה יזהר קנה נרגש כאילו זה הכנס הראשון. “בכנס ישתתפו 1,800 רואי חשבון ובני משפחותיהם. מדובר במבוא לכנס הגדול שיתקיים ביולי. בתי המלון בתפוסה מלאה", אומר לי קנה.
מדוע יש צורך בכנס, אם המקום שבו מתקבלות ההחלטות החשובות באמת הוא הכנסת?
קנה: “נכון שהכנסת היא הזירה הרלוונטית להצעות החוק ובזכותנו נעשים שינויים בהצעות המוגשות. חברי הכנסת פתוחים להקשיב ולשמוע אותנו. אבל בכנס תהיה הזדמנות ללבן את החוקים שכבר התקבלו, לעקוב ולהסיק מסקנות לעתיד. הכנס גם יעסוק בנושאי ליבה הנוגעים למקצוע, כמו מסים ותכנוני מס, פנסיה לעצמאים ועוד. נדון בחוק ההסדרים ובתוצאותיו. לדעתי, בזכות השינויים שעשינו התוצר הסופי שלו הוא די בסדר".
כשאתה אומר "בסדר", למה הכוונה?
“ההצעות הראשוניות שהוכנסו לחוק היו קיצוניות ובמהלך החקיקה עברו שינויים. אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולתת קרדיט גדול ליו"ר ועדת הכספים משה גפני ולחברי כנסת כמו מיקי לוי, שעצרו את הדיונים ודרשו מרשות המסים לשבת עם הלשכות המקצועיות. בעקבות כך הוכנסו שינויים ניכרים בין הטיוטות הראשוניות להצעות הסופיות. חלק מההצעות הקיצוניות בוטלו ולחלקן הוכנסו גורמים מאזנים, כמו האפשרות לחלוקת דיבידנד במיסוי מופחת במקביל להפעלת מיסוי חברות הארנק".
אתה מוטרד מנושא שכר הטרחה הנמוך בענף. מה מונע ממך להעלות אותו?
“התחרות והורדת המחירים החדה מונעות את זה. קיימות עשרות חברות ציבוריות שבהן שכר הטרחה מגלם הפסד, וזה פוגע בביקורת ובאיכותה. כשמשלמים מחיר לא ריאלי, רואי חשבון יעשו קיצורי דרך. זה טבע האדם. אני אישית לא מכיר רואי חשבון שנוהגים כך, אבל אני חושש שהם קיימים.
אנחנו לא יכולים ליזום העלאה או לקבוע תעריף מינימלי לשעת עבודה בגלל חוקי ההגבלים. אם אקבע במשרד שכר מינימום לשעה, הפירמה תעוף לאחור בדירוג משרדי רואי החשבון. בשבוע האחרון נודע לי על חברה ציבורית ששכר הטרחה בה נמוך מ־100 שקל לשעה.
“רואי החשבון זרקו אותה ולא מוכנים לטפל בה, ועכשיו היא תרה אחרי משרד בשוק. אף אחד לא מוכן להסתכל עליה בגלל המחירים הלא רציונליים. כלכלה המקדשת את נאותות הדוחות הכספיים חייבת לדאוג לתגמול נאות. דווקא בחברות הממשלתיות שכר הטרחה סביר".
ומה אתם עושים בינתיים מול הרגולטורים?
“פנינו לרשות ני"ע והתרענו בפניה על מחירי הפסד, אבל שם גוררים רגליים בטענה שמוסד הפיקוח על רואי החשבון שיוקם בקרוב יפתור את הבעיה. אבל הימים עוברים והמוסד לא קם. שחיקת שכר הטרחה גורמת לנזקים בלתי הפיכים. יותר ויותר פירמות עוזבות את תחום הביקורת בחברות ציבוריות. הפירמות הגדולות מתקשות לגייס רואי חשבון למחלקות ביקורת בחברות ציבוריות. השותפים הצעירים מעדיפים לעסוק בעבודות יותר רווחיות ופחות מסוכנות. ראיית
חשבון של חברה ציבורית הפכה לעסק מסוכן בגלל החשיפה לתביעות ובגלל הצורך בעמידה בלוחות זמנים לא סבירים".
איך אתה מתייחס לחקירות ולמעצרים המתוקשרים כנגד רואי החשבון כמו קסלמן וקסלמן בפרשת אורבוטק?
“אני לא מכיר את עובדות המקרה, אבל הפרסום שנעשה להליך המעצר לא מקובל עלינו. אני מצר על כך שהיחצנות עברה במקרה זה את גבול הטעם הטוב. רגולטורים צריכים להשתמש בכלים העומדים לרשותם בזהירות. בעידן הרשתות החברתיות המידע המתפרסם נשאר לעולמים. אם בדיעבד מוכח שאין דברים בגו, הכתם נשאר ואי אפשר לתקן לעולם".
יש שחיקה במקצוע ראיית החשבון?
“אני חש שחיקה בעיקר במעמד עבודת הביקורת. מצד שני, עולה קרנם של העוסקים בתחומים האחרים בענף, כמו היועצים בתחום המסים והייעוץ הכלכלי".
איך אתה מתייחס להפחתות המסים שיוזם משרד האוצר?
“הפחתת מסים לאורך זמן היא תופעה חיובית, אבל אני מוטרד מהקופצנות בשנים האחרונות. אני חרד מכך שאולי חלק מההפחתות נעשו מוקדם מדי ואולי בעתיד יהיה צורך בתיקון בחזרה. לדעתי, לא היה צריך להפחית את מס החברות ל־23% ב־2018, אלא לעשות את זה בהדרגה. כשיש הכנסות חד־פעמיות ממסים, צריך לנצל אותן להפחתות חד־פעמיות המסייעות לצמיחת המשק, כמו פחת מואץ להשקעות. בנושא מס הכנסה אני חושב שהעלאת מס היסף והפחתת התקרה שממנה מתחיל מס יסף לבעלי הכנסות גבוהות, הייתה טעות".