ההנהגה הערבית בישראל חייבת להפחית את האלימות במקום ללבות שנאה

בירור קצר של פרטי האירוע מוכיח עד כמה מופרך הטיעון של ועדת המעקב, שניתן לתמצת אותו באמירה האנטישמית מהמאה ה־20 וה־BDSית מהמאה ה־21: "לא חשוב מה יעשו היהודים, הם אשמים בכל". 

הצעיר מוחמד טהא שנורה למוות בידי מאבטח אזרחי היה חלק מהמון שהתפרע קשות סביב תחנת המשטרה המקומית, עד כדי סכנת חיים למאבטח שירה תחילה יריות אזהרה, על פי עדותו. המשטרה בפיקודו של אלשיך פועלת מתוך תפיסה מוצדקת, שחייהם של אזרחי ישראל הערבים אינם יקרים פחות מאלה של היהודים. מתוך תפיסה זו היא הציבה ניידת לבדיקה שגרתית של נהגים בכפר קאסם, כפי שעושים על מנת להרתיע נהגים מסוכנים ללא רישיון בכל רחבי הארץ. מהרצת פרטיו של אחד הנהגים שנבדקו במחשב המשטרה התברר שהנהג חשוד כעבריין ומבוקש לחקירה. 

שמו הופיע במחשבים, כי נתניהו, ארדן ואלשיך כנראה הנחו את משטרת ישראל, בניגוד לעלילת ועדת המעקב, לחקור גם פושעים מהמגזר הערבי. או אז, כאשר נעצר הנהג כדי לבצע את המשימה של השלטת שלטון החוק ביישובים הערביים, פרצה אינתיפאדה מקומית שכללה הצתת שלוש ניידות וניסיון להצית את הבודקה של מאבטח התחנה. על פניו, מתחילתו ועד סופו של האירוע, לא היה כאן מחדל. פעולתם של כוחות הביטחון עולה בקנה אחד עם האינטרס של אזרחי ישראל בכלל ושל כפר קאסם בפרט: שמירה על שלטון החוק וחיי נציגיו, בכל רחבי המדינה.

הנהגת החברה הערבית מודאגת מהאלימות הגואה, בצדק: על פי נתונים של מרכז אמאן, המרכז הערבי למלחמה באלימות, בשנת 2012 אירעו בישראל 120 מקרי רצח. בקרב הערבים בישראל, שמהווים כחמישית מכלל האוכלוסייה, אירעו 68 מקרי רצח. כלומר, 56% מכלל מקרי הרצח אירעו בחברה הערבית. פי שלושה מחלקם באוכלוסייה. בנוסף, כפי שכותב החוקר ד"ר עלי נוהאד מאוניברסיטת חיפה, ישנם סוגי פשיעה ייחודיים לחברה הערבית, כמו קטטות בין חמולות ואלימות על רקע מה שמכונה בציניות "כבוד המשפחה".

אלא שבמקום שהנהגת הציבור הערבי תשאל את עצמה מה היא עושה מבחינה חינוכית וציבורית כדי להפחית את האלימות בקרב הצעירים, את ההתלהמות ואת האלימות נגד נשים, היא רק מלבה שנאה ומלהיטה את הרוחות כנגד שומרי החוק. 

השייח' מוחמד עודה, ראש העדה האחמדית בישראל הוא איש שחורט על דגלו קידום סובלנות וקבלת האחר. גם בין העמים, אבל גם בחברה הערבית. שאלתי אותו על התגובה של ועדת המעקב והוא ענה ביושר: "לפני שבוע, כשרצח צעיר את אחותו ברהט, לא שמענו את ההנהגה יוצאת נגד הרצח בקול רם. לא עושים שביתות ולא מוקיעים. כשנרצח ערבי בידי ערבי לא עושים מהומות כמו שהיו עכשיו. 

"אני לא יודע מה היה בכפר קאסם, וכשנהרג אדם צריך לבדוק מה היה, אבל יש אלימות בחברה הערבית, וזו מגיפה שצריך למגר אותה. האחריות הראשונה היא של החברה הערבית עצמה. ההורים, הקהילה והאוכלוסייה הערבית, שנהפכת לאט למקום לא נוח להיות בו. אנחנו זקוקים לטיפול שורש". 

"להתמקד בחינוך. השנאה ואי קבלת האחר מרחיקה מאיתנו את האמונה, האלוהים, אנחנו נהפכים לג'ונגל. מהשוק האפור נובעת הרבה אלימות, כי אנשים לא רוצים לחיות בצניעות ולוקחים הלוואות מהשוק האפור. בבתי ספר יש הרבה אלימות, והתלמידים לא מוצאים אוזן קשבת אלא ניסיונות להטיל משמעת בצעקות. וכשילד מרגיש שאין לו אוזן קשבת, הוא מתחיל להיות אלים". 

"הפוליטיקה לצערי הרב עדיין מבוססת על 'אנטי', שמוביל לאלימות מילולית ופיזית. אנחנו צריכים לשנות גישה, מההנהגה ועד הילד הקטן". 

התמונה במגזר הערבי מורכבת, והשאיפה לשוויון טבעית וברורה, אבל השוויון בתשתיות, בחינוך ובכל נושא אחר מתחיל בצעד קטן: מתן דריסת רגל לא מהוססת לנציגי שלטון החוק ביישובי המגזר. הנהגה ערבית אמיצה ששואפת לשוויון הייתה אמורה לצאת השבוע למסע של בדק בית ולבחון כיצד הגיעו מאות תושבים לכמעט פוגרום בתחנת משטרה ביישובם. 

***

מכיוון שאני פולנייה רק מצד אחד, אני שונאת להגיד "אמרנו לכם", אבל לפעמים אין ברירה: אמרנו לכם שמתחת לפני השטח הרוחות סוערות, שבמסגדים הרעל מטפטף על אוזניהם של צעירים שאין להם עתיד והופך לשנאה בלבבות, שסופה של השנאה יהיה אלימות ורצח חפים מפשע. אמרנו לכם שמניסיוננו, רק אופק מדיני והגדרה עצמית לאוכלוסייה המוסלמית יביאו לשינוי, לשגשוג ולשלום. אבל אתם המשכתם עם הססמאות הנבובות שלכם, ״זו בירת הנצח שלנו, והיא תישאר מאוח דת לנצח נצחים״ וכאלה.

אז, בבקשה, אין לנו שמץ של שמחה לאיד, להפך, אנחנו כואבים את אובדן חייהם של אנשים חפים מפשע. אבל עד שלא תחלקו אותה כנראה שלונדון לא תדע שקט.