בחודש הבא צפוי להגיע לכאן נרנדרה מודי לביקור היסטורי של ראש ממשלה הודי בישראל, אחד משיאי ההתחממות המהירה ביחסים בין שתי המדינות.
הודו ידועה בעיקר כלקוח ענק של תעשיית הנשק הישראלית - היא רוכשת מרפאל, מהתעשייה האווירית ומאלביט כמויות ענק של נשק, במיוחד בתחום הלוחמה האלקטרונית והימית. העסקאות, בהיקף של מיליארדי דולרים, משמעותיות מאוד מבחינת תעשיית הנשק הישראלית אבל לא חריגות במונחים הודיים - הודו מחזיקה בצבא ענק ונחשבת ליבואנית הנשק הגדולה בעולם. למרות עסקאות הנשק הגדולות, היצוא הישראלי להודו מדשדש בהיקפים של קצת יותר ממיליארד דולר לשנה. אלה תוצאות מאכזבות נוכח העובדה שהודו צומחת בקצב של 7.5% - קצב שהמשק הישראלי יכול רק לחלום עליו.
יזמים ישראלים זריזים זיהו את הפוטנציאל בצמיחה ההודית וניסו להיכנס להשקעות בבנייה למסחר ולמגורים. כמעט כולם נכוו: חלומות הבנייה התנפצו על הבירוקרטיה והשחיתות ההודית. השבוע נסוגו החברות היזמיות אלקטרה ונכסים ובניין מפרויקט ענק בהודו, לאחר עשר שנות אכזבה והפסדים.
אחת הסיבות לדשדוש היצוא היא שאין לנו כל כך מה למכור להודו בתחומי ההייטק, ענף היצוא המוביל שלנו. למרות העוני הנורא של חלקים גדולים מהאוכלוסייה (20% משתכרים מתחת ל־2 דולר בחודש), הודו היא מעצמת הייטק המייצאת שירותי תוכנה, וההודים אינם מתעניינים ברכישות חברות וטכנולוגיות ישראליות. כוח האדם הזול בהודו גורם לחברות הייטק ישראליות רבות להעביר פעילות להודו ולהשקיע בהקמת מפעלים שם.
רמז לפוטנציאל ההודי העצום שטרם מומש אפשר היה לקבל השבוע מחברה ישראלית ותיקה וקטנה יחסית, תהל, העוסקת בשירותי ייעוץ והנדסה בתחום המים. היא הוקמה כחברה ממשלתית והופרטה במהלך השנים. לחברה יש ניסיון עשיר בפיתוח מערכות מים, בעיקר במדינות העולם השלישי. מהנדסיה פעלו בעשרות מדינות ברחבי העולם, בהן מדינות שאין לישראל יחסים עמן ואפילו במדינות הנחשבות לעוינות. תהל פועלת בהודו זה 20 שנה, אולם בשנתיים האחרונות התרחבה הפעילות להיקפים של מאות מיליונים. השבוע דיווחה החברה על פרויקט נוסף להקמת מערכות מים בהיקף של 90 מיליון שקל במדינת ג'הרקנד. בשנתיים האחרונות בלבד חתמה החברה הקטנה על חוזים בהיקף של כ־340 מיליון שקל בהודו.
"הפוטנציאל פה הוא מאות מיליונים נוספים, זהו שוק ענק וכמעט בלתי מוגבל מבחינתנו", אומר בהתלהבות סער ברכה, מנכ"ל תהל. "למודי יש תוכניות להשקעות עתק של 31 מיליארד דולר בפיתוח מערכות מים וחקלאות. לחברות המקומיות פשוט אין מספיק יכולת להתמודד עם כמות כזו של פרויקטים, חברות ענק בינלאומיות אינן גמישות מספיק להתאים את עצמן לחלק מהמכרזים, ואנחנו פיצחנו את השיטה ההודית. יש משהו ביכולת הישראלית להגיע למקומות האלה".
המהנדסים הישראלים מוכרים בהודו הכל וניגשים למכרזים גם בתחומים שבהם ישראל אינה ידועה כסיפור הצלחה, כמו הנחת צנרת לחלוקת גז טבעי. תהל מוכרת מערכות השקיה, מערכות מים וביוב, פרויקטים למחזור ולהטמנת פסולת והקמת יישובים חקלאיים על מערכותיהם, כגון לולים ורפתות.
ההצלחה של תהל היא אומנם כסף קטן מול עסקאות בהיקף של 2 מיליארד דולר שחותמת הודו מול התעשייה האווירית, אבל היא מרמזת על הפוטנציאל הלא ממומש של הודו ליצוא האזרחי המדשדש.
משמר המפרץ
תגליות הגז בישראל מזוהות בעיקר עם איש העסקים יצחק תשובה, אבל ספק אם תשובה היה הופך לטייקון גז בלי גדעון תדמור, מנכ"ל דלק קידוחים, שהאמין בניתוחיו של הגיאולוג יוסי לנגוצקי, והתרוצץ ברחבי העולם כדי למצוא חברת קידוחים שתסכים להוביל את מבצע החיפושים שהניב בסופו של דבר את התגליות הכבירות.
תדמור פרש לפני שנתיים מקבוצת דלק והחל להגשים חלומות אישיים: הפקת קולנוע וחיפושי נפט וגז ברחבי העולם. בשבוע שעבר הוא הציג לקהילת המשקיעים את שותפות החיפושים החדשה שלו, נאוויטס, העוסקת בחיפושי נפט בצפון אמריקה. במפרץ מקסיקו, מול חופי ארה"ב, נכנס תדמור לפיתוח מאגר ענק שכמות הנפט בו נאמדת ב־486 מיליון חביות. "זהו ה'לווייתן' החדש", הוא אומר.
"לווייתן" הוא שדה הגז הענק של ישראל, והנכס העיקרי של תשובה וחברת נובל. בעוד ציבור גדול בישראל חש שחברות הגז הן המרוויחות העיקריות מתגלית "לווייתן", יש גם לא מעט משקיעים בבורסה שהרוויחו ממנה כסף רב. "המאגר במפרץ מקסיקו הוא הזדמנות נדירה", מתלהב תדמור. מיליארד דולר כבר הושקעו בו, הנפט כבר התגלה. צריך רק להשקיע בפיתוח, ואם הוא יצליח, הכסף יזרום. חלקה של נאוויטס בהשקעה הוא 136 מיליון דולר. את הכסף מקווה תדמור לגייס בבורסה של תל אביב, או בלשונו "להנגיש את חיפושי הנפט בארה"ב לשוק ההון הישראלי".
אוטו בשקל וחצי
מצוקת החניה במרכז תל אביב ובשכונות המגורים תגבר בקרוב, לאחר שהעירייה החליטה להחרים מאות מקומות חניה ציבוריים לטובת מיזם הרכב השיתופי שלה, "אוטו תל".
המיזם, שעשוי להתרחב לערים גדולות נוספות, יאפשר לתושבים לשכור רכב על פי שעות באמצעות אפליקציה מיוחדת. אפשר יהיה לקחת את הרכב ולהחזיר אותו בכל אחד ממקומות החניה ששוריינו לטובת המיזם. מנויי השירות יקבלו מעין מונית בנהיגה עצמית, בעלות נמוכה מעלות נסיעה במונית. המיזם אינו צפוי להפחית באופן מורגש את עומס התנועה בעיר או את רמות הזיהום, אבל הוא עשוי לפטור חלק מהתושבים מהצורך להחזיק במכונית משפחתית שנייה ולהקל על חסרי הרכב בשעות ובימים שבהם התחבורה הציבורית שובתת.
ניסוי ראשון במערכת התחבורה החדשה החל בינואר ומסיים בימים אלה את השלב הראשון. החברה המפעילה, קאר טו גו מקבוצת שגריר, העמידה לרשות נסיינים תושבי תל אביב 40 מכוניות.
לקאר טו גו ניסיון של תשע שנים בהשכרת רכב עירוני, והפרויקט התל אביבי בנוי על הניסיון שהצטבר בחברה. הביקוש הגבוה ביותר לשירות, אומר מנכ"ל החברה גיל לייזר, הוא בסופי שבוע. 25% מהלקוחות באמצע השבוע הם לקוחות עסקיים.
לצורך מיזם "אוטו תל" של עיריית תל אביב פיתחה קאר טו גו אפליקציה שבאמצעותה אפשר לשכור את המכונית, לעקוב אחר מיקומה בכל זמן נתון בטבלת ההזמנות של הרכב, ואפילו לקבל חיווי סלולרי של מצב מכל הדלק. בשבוע הבא יסתיים הניסוי החינמי ויחל שלב שבו יידרשו הנסיינים לשלם עבור השימוש ברכב: מינוי חודשי בעלות של כ־50 שקל בתוספת שקל וחצי לדקת נסיעה. "מנוי שיעשה ארבע־חמש נסיעות לחודש יחסוך 40% מהוצאה מקבילה על מוניות", אומר מנהל הפרויקט מטעם עיריית תל אביב, עידו שמיר.
בינתיים ממשיכה חברת שגריר, קבלנית המיזם, למיזם חדש, מורכב יותר, של מכונית חשמלית עירונית בחיפה. גם אם יזכה המיזם להצלחה ארצית, הוא לא ישנה במידה רבה את התמונה העגומה של התחבורה העירונית בכרכים, אבל שגריר עשויה להפוך למונופול תחבורתי מזן חדש ומשגשג.